הרצאה שישית

שיגעון-טיפוח

בקהיליית המטפחים יש מונח כזה שנקרא שיגעון-טיפוח שיש לו השפעה גדולה על הציבור. במיוחד יש אנשים שפרסמו את זה כל-כך הרבה, שאנשים פחדו לתרגל צ’יגונג. כשאנשים שומעים שתרגול צ’יגונג יכול לגרום לשיגעון-טיפוח הם יחששו לתרגל את זה. למעשה, אני אומר לכם ששיגעון-טיפוח לא קיים בכלל.

הרבה אנשים קיבלו פו-טי בגלל שלבם אינו ישר. הג’ו-אי-שה שלהם לא יכול לשלוט עליהם והם חושבים שזה גונג. גופם נשלט על-ידי פו-טי וגורם להם להיות מבולבלים נפשית או גורם להם לצרוח ולצעוק. כשאנשים רואים שתרגול צ’יגונג הוא כזה, הם פוחדים לתרגל. רבים מכם חושבים שזהו צ’יגונג, אבל איך זה יכול להיות תרגול צ’יגונג? זה רק המצב הנמוך ביותר של ריפוי מחלות ושמירה על כושר, אבל זה מסוכן מאוד. אם אתה רגיל לדרך זו, הג’ו-אי-שה תמיד לא יוכל לשלוט על עצמך. אז גופך יישלט על-ידי פו-אי-שה או מסרים זרים, פו-טי ועוד. אתה עלול לבצע פעולות מסוכנות ולגרום לנזק גדול לקהיליית המטפחים. זה נגרם על-ידי לב לא ישר של האדם והחזקה של התפארות. זה לא שיגעון-טיפוח. אף אחד לא יודע איך אנשים נעשו כביכול מאסטרים של צ’יגונג, כי הם גם מדברים על שיגעון-טיפוח. למעשה תרגול צ’יגונג לא יכול לגרום לשיגעון-טיפוח. רוב האנשים שומעים על המושג הזה מעבודות ספרותיות, מרומנים על אומנויות הלחימה ועוד, אם אינכם מאמינים בזה אתם יכולים לדפדף בספרים עתיקים, או בספרי טיפוח-תרגול. אין דברים כאלה. איך יכול להיות שיגעון-טיפוח? דבר כזה לא יכול לקרות בכלל.

לשיגעון-טיפוח שבדרך כלל מתייחסים אליו יש כמה צורות. מה שהזכרתי הוא אחת מהצורות הללו. בגלל שהלב של אדם אינו ישר, הוא מושך אליו פו-טי ויש לו מחשבות כמו לרדוף אחרי "מצב צ’יגונג" כדי להתפאר. יש אנשים שרודפים ישירות אחרי יכולות על-טבעיות, או שהם מתרגלים צ’יגונג מזויף. כשהם מתרגלים צ’יגונג הם רגילים לשחרר את הג’ו-אי-שה שלהם. הם מאבדים את כל ההכרה שלהם ונותנים את גופם לאחרים. הם הופכים למבולבלים נפשית והגוף שלהם נשלט על-ידי הפו-אי-שה, או על-ידי מסרים זרים. הם מתנהגים מוזר. אדם כזה יקפוץ מבניין, או יצלול אל המים אם אומרים לו. הוא עצמו לא ירצה אפילו לחיות וירצה לתת את גופו לאחרים. זה לא שייך לשיגעון-טיפוח, אבל זה שייך לסטייה מתרגול צ’יגונג וזה נגרם בהתחלה על-ידי זה שהוא מתנהג כך בכוונה. רבים חושבים שלנדנד את הגוף בלי הכרה זהו תרגול צ’יגונג. למעשה אם אדם באמת מתרגל במצב כזה, זה יגרום לתוצאות חמורות. זה לא תרגול של צ’יגונג, אלא משהו שנגרם על-ידי החזקות ורדיפות של האדם הרגיל.

מקרה אחר הוא זה שבתרגול של צ’יגונג האדם יפחד כשצ’י באיזשהו מקום נחסם בגוף, או כשצ’י לא יכול לרדת מקצה הראש. גוף אנושי הוא יקום קטן. במיוחד באסכולת הטאו כשצ’י פורץ מעברים נתקלים בבעיות האלה. אם הצ’י לא יכול לעבור דרך המעבר הוא יסתובב שם. זה יכול לקרות לא רק בראש, אלא גם בחלקים אחרים של הגוף, אבל המקום הרגיש ביותר של אדם הוא בראש. צ’י עולה לקצה הראש ואז יורד למטה. אם הצ’י לא יכול לעבור דרך המעבר, הוא יתנסה בהרגשה כזו שהראש ירגיש כבד ונפוח, כאילו שהוא לובש כובע עבה של צ’י וכו'. אבל לצ’י אין שום אפקט של השפעה והוא גם לא יכול לגרום לבעיה כלשהי, או לגרום למחלות כלשהן. יש אנשים שלא יודעים את האמת על צ’יגונג ומעירים הערות מסתוריות. זה גרם למצב מבולבל. לכן אנשים חושבים שאם צ’י עולה לקצה הראש ולא יכול לרדת למטה, לאדם יהיה שיגעון-טיפוח, הוא יסטה וכן הלאה. כתוצאה מכך הרבה אנשים מפחדים בעצמם.

אם הצ’י עולה לקצה הראש ולא יכול לרדת למטה זה רק מצב של תקופה מסוימת. אצל אנשים מסוימים זה יכול לקחת הרבה זמן ולא ירד אפילו במשך חצי שנה. אם זהו המקרה אדם יכול למצוא מאסטר אמיתי של צ’יגונג שידריך את הצ’י למטה ואז הוא ירד למטה. בתרגול של צ’יגונג, אלו מאיתנו שהצ’י שלהם לא יכול לעבור דרך המעבר או לרדת למטה, צריכים לחפש סיבות בתוך השין-שינג שלהם, כדי לראות אם הם תקועים ברמה הזו זמן רב מדי  - הגיע הזמן לשפר את השין-שינג! ברגע שאתם באמת משפרים את השין-שינג שלכם תגלו שצ’י יכול לרדת למטה. אתם לא יכולים רק להתמקד בטרנספורמציית הגונג בגוף הפיזי בלי להדגיש את השינוי בשין-שינג שלכם. הוא מחכה שתשפרו את השין-שינג שלכם – רק אז תעשו שינוי הוליסטי. אם הצ’י באמת נחסם הוא לא יגרום לשום בעיה. זה בדרך כלל אפקט פסיכולוגי מעצמנו, חוץ מזה אדם יפחד כשהוא שומע ממאסטר מזויף של צ’יגונג שכשהצ’י עולה לקצה הראש אדם יסטה. עם הפחד הזה זה באמת יביא לאדם הזה בעיות. ברגע שאתם מפחדים זהו לב של פחד. האין זו החזקה? ברגע שההחזקה שלכם מופיעה האם לא צריך לסלק אותה? ככל שתפחדו ממנה יותר, כך זה ייראה יותר כמו מחלה. צריך לסלק את ההחזקה הזו שלכם ולגרום לכם ללמוד מהשיעור הזה, כך שלב הפחד שלכם יסולק ותוכלו להתקדם.

מתרגלים לא ירגישו נוח בטיפוח העתידי שלהם כי הגוף שלהם יפתח סוגים רבים של גונג. כולם יהיו דברים חזקים מאוד שזזים בתוך הגוף שלהם. הם יגרמו לך להרגיש לא בנוח בצורה זו או אחרת. הסיבה לחוסר הנוחות שלכם היא בעיקרה זה שאתם תמיד מפחדים ללקות במחלה כלשהי. למעשה הדברים שמתפתחים בגוף שלכם הם כל-כך חזקים והם כולם גונג, יכולות על-טבעיות והרבה ישויות חיות. אם הם זזים תרגישו שהגוף מגרד, כואב, לא נוח לו ועוד. קצוות העצבים הם רגישים במיוחד ויהיו כל מיני מצבים. כל עוד גופכם לא מוחלף לחלוטין על-ידי החומר בעל האנרגיה הגבוהה אתם תרגישו ככה. זה בעצם דבר טוב. כמטפח, אם תמיד תתייחס לעצמך כאל אדם רגיל ותמיד תחשוב שיש לך מחלות, איך אתה יכול לתרגל? כשקושי צץ בטיפוח ובתרגול, אם אתה עדיין מתייחס לעצמך כאדם רגיל הייתי אומר שהשין-שינג שלך באותו רגע ירד לרמה של אנשים רגילים. לפחות בנושא הספציפי הזה ירדת לרמה של אנשים רגילים.

כמתרגלים אמיתיים אנחנו צריכים להסתכל על עניינים מרמה גבוהה מאוד במקום מנקודת המבט של אנשים רגילים. כשאתה חושב שאתה חולה, זה יכול באמת לגרום לך להיות חולה. זה בגלל שברגע שאתה חושב שאתה חולה, רמת השין-שינג שלך תהיה גבוהה כמו זו של אנשים רגילים. תרגול צ’יגונג וטיפוח-תרגול אמיתי לא יגרמו למחלות, במיוחד בתנאים האלה. זה ידוע שמה שבאמת גורם לאנשים לחלות הוא 70 אחוז פסיכולוגי ו-30 אחוז פיזיולוגי. בדרך-כלל האדם נשבר קודם כל ולא יכול לטפל בזה, כי זה נטל כבד מאוד. זה יחמיר במהירות את מצב המחלה. זה בדרך כלל כך. למשל, פעם היה אדם שנקשר למיטה. הם לקחו את פרק כף היד שלו ואמרו שהם יחתכו אותו כדי שידמם. אז הם כיסו את עיניו ושרטו את פרק כף היד שלו (לא גרמו לו לדמם בכלל). הם פתחו ברז-מים כך שיוכל לשמוע את צליל הטפטוף. כך הוא חשב שזה היה הדם שלו שנוטף. האיש מת זמן קצר לאחר מכן. למעשה, לא חתכו אותו – אלו היו המים שטפטפו. הגורם הפסיכולוגי הוביל למותו. אם תמיד תאמינו שאתם חולים, בוודאי תחלו כתוצאה מכך. בגלל שהשין-שינג שלכם ירד לרמה של אנשים רגילים, מובן שלאדם רגיל יהיו מחלות.

כמתרגל, אם תמיד תחשוב שזו מחלה, אתה למעשה מבקש את זה. אם אתה מבקש מחלה, היא תוכל להידחק לתוך גופך. כמתרגל, רמת השין-שינג שלך צריכה להיות גבוהה. אין עליך לדאוג תמיד אם זו מחלה, כי הפחד הזה ממחלות הוא החזקה והוא יכול להביא לך בעיות באותה מידה. במהלך הטיפוח-תרגול צריך לסלק קארמה וזה כואב. איך זה יכול להיות שהגונג יגדל בנוחיות! אחרת איך עליך לסלק את ההחזקות שלך? אספר לכם סיפור מהבודהיזם: פעם היה בנאדם שטיפח לרמת ארהאט אחרי הרבה מאמץ. הוא עמד להשיג את הפרי האמיתי ולהפוך להיות ארהאט, איך לא ישמח? הוא עומד לעבור מעבר לשלושת העולמות! ברגע שהוא שמח, זו הייתה החזקה של התלהבות. ארהאט צריך להיות באי-עשייה עם לב שלא ניתן להשפיע עליו. אבל הוא ירד והטיפוח שלו הסתיים לשווא. כיוון שנכשל היה עליו להתחיל שוב. הוא חידש את הטיפוח שלו ואחרי מאמץ רב הוא עלה למעלה שוב. הפעם הוא פחד ואמר בלבו: "אני לא אשמח, אחרת אכשל שוב." עם הפחד הזה הוא נכשל שוב. פחד הוא גם סוג של החזקה.

יש מצב אחר: כשאדם נעשה חולה נפשית, יגידו שיש לו שיגעון-טיפוח. יש אנשים שאפילו מחכים שאטפל במחלות הנפש שלהם! אני אומר שמחלת נפש אינה מחלה וגם אין לי זמן לטפל בדברים כאלה. מדוע? זה בגלל שלחולה נפש אין שום וירוס ובגוף שלו אין שינויים פתולוגיים או דלקות. זו לא מחלה בעיני. מחלת נפש מתרחשת כשהג’ו-אי-שה של האדם חלש מדי. עד כמה הוא חלש? זה כמו אדם שאף פעם לא יכול להיות בעל הבית של עצמו. הג’ו-יואן-שן של חולה נפש הוא בדיוק כזה. הוא לא רוצה עוד להיות אחראי על הגוף הזה. הוא תמיד לא מאופס ולא יכול להיות ערני. בזמן זה הפו-אי-שה שלו, או המסרים הזרים יפריעו לו. יש כל-כך הרבה רמות בכל ממד. כל מיני מסרים יפריעו לו. חוץ מזה יכול להיות שהג’ו-יואן-שן שלו ביצע מעשים רעים בחיים קודמים ויכול להיות שהנושים ירצו לפגוע בו. כל מיני דברים יכולים להופיע. אנחנו אומרים שמחלת נפש היא בדיוק ככה. איך אני יכול לרפא אותה עבורך? אני אומר שזה איך שמישהו בעצם רוכש מחלת נפש. מה אפשר לעשות? לחנך את האדם ולעזור לו להיות ערני, אבל זה מאוד קשה לעשות את זה. אתם תראו שכשרופא בבי"ח פסיכיאטרי מחזיק בידו אלה חשמלית, מיד החולה יפחד להגיד משהו שטותי. מדוע זה כך? באותו רגע הג’ו-יואן-שן של האיש נעשה ערני והוא מפחד מהשוק החשמלי.

בדרך כלל כשאדם נכנס בשער הטיפוח-תרגול הוא ירצה להמשיך. לכל אחד יש טבע בודהא ולב לטיפוח. לכן, ברגע שלומדים את שיטת התרגול, רבים יתרגלו לשארית חייהם. לא משנה אם הוא יכול להצליח בטיפוח, או אם הוא יקבל את הפא. לאדם הזה בכל זאת יש את הלב ללכת אחרי הטאו והוא תמיד רוצה לתרגל. כל אחד יודע שאדם זה מתרגל צ’יגונג. אנשים במקום העבודה שלו יודעים את זה, בשכונה שלו יודעים את זה, כל השכנים יודעים את זה גם כן. אבל חשבו על זה כולכם: כשמדברים על טיפוח-תרגול אמיתי, מי עשה דבר כזה לפני כמה שנים? לא היה איש. רק אם מישהו באמת מטפח ומתרגל, ניתן לשנות את מסלול החיים שלו. אבל כאדם רגיל, איש זה מטפח צ’יגונג רק כדי לרפא ולשמור על כושר. מי ישנה עבורו את מסלול החיים? כאדם רגיל הוא יחלה יום אחד, או יתקל בבעיה ביום אחר. הוא עלול להיות חולה בנפשו יום אחד או למות. כל החיים של אדם רגיל הם בדיוק כך. למרות שאתה רואה אדם שמתרגל צ’יגונג בפארק, במציאות הוא לא באמת מטפח ומתרגל. למרות שהוא היה רוצה לטפח ולתרגל לקראת רמה גבוהה, הוא לא יכול להצליח בלי לקבל את הפא האמיתי. יש לו רק את הרצון לטפח לקראת רמה גבוהה. אדם זה הוא עדיין מתרגל של צ’יגונג ברמה נמוכה של ריפוי מחלות ושמירה על כושר. אין אף אחד שישנה לו את מסלול החיים. לכן הוא יהיה חולה. אם הוא לא מדגיש את המוסריות, אפילו המחלות שלו לא יתרפאו. זה לא שאחרי שמתרגלים צ'יגונג לא מקבלים שום מחלות.

אדם צריך באמת לטפח ולתרגל ולשים לב לשין-שינג שלו. רק אם הוא באמת יטפח ויתרגל אפשר יהיה לסלק את המחלות. בגלל שתרגול צ’יגונג אינו התעמלות, אלא משהו מעבר לאנשים הרגילים, לכן חייבים להיות עיקרון וקנה מידה יותר גבוהים בשביל המתרגלים. אדם חייב ללכת אחריהם כדי להשיג את המטרה. אבל אנשים רבים לא עשו כך ונשארו אנשים רגילים. לכן הם יהיו עדיין חולים כשיגיע הזמן. אדם זה אולי יסבול יום אחד מטרומבוזה במוח, לפתע יחלה במחלה זו או אחרת, או שיהפוך לחולה נפש. אבל כל אחד יודע שהוא מתרגל צ’יגונג. ברגע שהוא חולה בנפשו, אנשים יגידו שיש לו שיגעון-טיפוח וישימו עליו את התווית הזאת. חשבו על זה כולכם: האם זה הגיוני לעשות את זה? הדיוטות לא יודעים. אפילו למקצוענים או למתרגלים רבים קשה לדעת את העיקרון האמיתי בזה. אם אדם זה יחלה בנפשו בבית, זה יהיה עדיין סביר. למרות שאחרים עדיין יגידו שהוא קיבל את זה מתרגול צ’יגונג. אם האדם יחלה בנפשו באתר תרגול, זה יהיה נורא. ישימו עליו תווית גדולה וזה יהיה בלתי אפשרי להסיר אותה. העיתונות תפרסם אפילו שתרגול צ’יגונג גרם לשיגעון-טיפוח. יש אנשים שהם נגד צ’יגונג "על בליינד": "תסתכל, הוא תרגל צ’יגונג והיה בסדר לפני רגע, ועכשיו הוא ככה." כאדם רגיל מה שיקרה לו יקרה. ייתכן ויהיו לו מחלות אחרות, או שייתקל בבעיות אחרות. האם זה הגיוני להאשים את הצ’יגונג בכל דבר? זה כמו רופא בבית חולים: בגלל שאדם הוא רופא, הוא לא יהיה חולה בחיים – האם אפשר להבין את זה ככה?

לכן, אפשר להגיד שאנשים רבים אומרים דברים לא נכונים בלי לדעת את המצב האמיתי לגבי צ’יגונג או לגבי העקרונות שמאחוריו. ברגע שיש בעיה, ישימו כל מיני תוויות על צ’יגונג. צ’יגונג היה פופולארי בחברה במשך זמן קצר מאוד. אנשים רבים מחזיקים בצורת חשיבה עקשנית ותמיד מכחישים אותו, משמיצים אותו ופוסלים אותו. לא יודעים איזה מצב פסיכולוגי יש לאנשים האלה. הם כל-כך שונאים צ’יגונג כאילו זה קשור אליהם. ברגע שמזכירים צ’יגונג הם יגידו שזה אידיאליסטי. צ'יגונג הוא מדע והוא מדע גבוה יותר. זה קורה בגלל שצורות המחשבה של האנשים האלה עקשניות מדי והידע שלהם צר מדי.

יש מצב אחר שנקרא: "מצב צ’יגונג" בקהיליית המטפחים. לאדם כזה יש אי בהירות נפשית, אבל אין לו שיגעון-טיפוח. אדם במצב זה הוא מאוד הגיוני. אני אסביר קודם מה זה מצב צ’יגונג. ידוע שתרגול צ’יגונג קשור לנושא של האיכות המולדת של האדם. יש אנשים מכל ארץ בעולם שמאמינים בדת. במשך אלפי שנים היו בסין אנשים שהאמינו בבודהיזם או בטאואיזם. הם מאמינים שעשיית מעשים טובים זוכה לגמול טוב ואילו עשיית מעשים רעים זוכה לגמול רע. אבל יש אנשים שלא מאמינים בזה. במיוחד במשך תקופת "המהפכה התרבותית הגדולה". ביקרו את זה והדביקו על כך תווית של אמונה טפלה. יש אנשים שמייחסים אמונה טפלה לכל מה שאינם יכולים להבין, מה שלא לומדים מספרי הלימוד, מה שהמדע המודרני לא פיתח עדיין ומה שלא הובן עדיין. היו אנשים רבים כאלה לפני כמה שנים, אבל עכשיו יש יחסית פחות מהם. למרות שאתם לא מכירים בתופעות מסוימות, הן כבר משתקפות באופן מוחשי בתוך הממד הזה שלנו. אינכם מעזים להכיר בהן, אבל עכשיו לאנשים יש את האומץ לדבר עליהן בגלוי. אנשים גם למדו כמה עובדות שמתייחסות לתרגול צ’יגונג על-ידי זה ששמעו עליהן או היו עדים להן.

יש אנשים שהם כל-כך עקשנים שברגע שאתה מזכיר צ’יגונג הם יצחקו עליך מעומק הלב. הם חושבים שאתה עוסק באמונות טפלות ושאתה מגוחך מדי. ברגע שאתה מדבר על תופעה בתרגול צ’יגונג הם יחשבו שאתה בור. למרות שאדם כזה הוא עקשן, האיכות המולדת שלו אינה בהכרח רעה. אם יש לו איכות מולדת טובה והוא רוצה לתרגל צ’יגונג, אולי הטיאן-מו שלו תיפתח ברמה גבוהה מאוד וייתכן והוא יפתח יכולות על-טבעיות. הוא לא מאמין בצ’יגונג, אבל הוא לא יכול להבטיח שלא יהיה חולה. כשהוא חולה הוא הולך לבית החולים. כשרופא של רפואה מערבית לא יכול לרפא אותו, הוא ילך לרופא של רפואה סינית. כשרופא של רפואה סינית גם לא יכול לרפא את המחלה וכששום מרשם מיוחד לא עובד, אז הוא יחשוב על צ’יגונג וישקול: "אנסה את מזלי לראות אם הצ’יגונג יכול באמת לרפא את המחלה שלי." הוא יבוא עם חוסר רצון כזה. בגלל היכולת המולדת שלו, ברגע שהוא יתרגל צ’יגונג הוא יהיה טוב מאוד בזה. אולי איזה מאסטר יהיה מעוניין בו, או אולי חיים גבוהים בממד אחר יעזרו לו. לפתע תיפתח הטיאן-מו שלו, או שיהיה במצב של הארה למחצה. עם הטיאן-מו שלו פתוחה ברמה גבוהה מאוד, הוא יוכל פתאום לראות אמיתות מסוימות של היקום. יתר על כן, יהיו לו יכולות על-טבעיות. האם היית אומר שברגע שאדם כזה רואה מצב כזה המוח שלו יוכל לעמוד בזה. באיזה מצב נפשי אתה חושב שהוא יהיה? מה שפעם נחשב כאמונה טפלה, בלתי אפשרי ומגוחך כשאחרים דיברו על זה, מופיע באופן ממשי היישר מול עיניו והוא באמת חווה את זה. אז המוח של אדם זה לא יעמוד בכך, כי הלחץ הנפשי פשוט גדול מדי. אחרים לא יוכלו לקבל את מה שהוא אומר, למרות שמחשבתו הגיונית. הוא פשוט לא יכול לאזן את היחס בין שני הצדדים. הוא גילה שמה שעושה הגזע האנושי הוא מוטעה ואילו מה שנעשה בצד השני הוא בדרך כלל נכון. אם יעשה דברים באופן שעושים בצד השני, אנשים יגידו שהוא טועה. הם לא יכולים להבין אותו, אז הם אומרים שיש לו שיגעון-טיפוח.

למעשה, לאדם זה אין שיגעון-טיפוח. אצל רוב האנשים מביניכם שמתרגלים צ’יגונג התופעה הזאת לא תקרה בכלל. מצב הצ’יגונג הזה יופיע רק אצל אנשים שהם מאוד עקשנים. להרבה אנשים כאן בקהל יש טיאן-מו פתוחה – די הרבה אנשים. הם באמת ראו דברים בממדים אחרים. הם לא מופתעים, מרגישים די טוב לגבי זה, המוח שלהם לא בהלם ומצב הצ’יגונג לא קורה להם. אחרי שאדם נמצא במצב צ’יגונג הוא הגיוני מאוד ומה שהוא אומר יהיה מאוד פילוסופי והגיוני. רק שאנשים רגילים לא יאמינו למה שהוא אומר. הוא יגיד לכם לפעמים שהוא ראה מישהו שנפטר ושהאדם הזה אמר לו לעשות משהו. איך יכולים אנשים רגילים להאמין לזה? מאוחר יותר האדם הזה יבין שהוא צריך לשמור את הדברים האלה לעצמו, במקום לדבר עליהם. אחרי שהוא יטפל היטב ביחסים בין שני הצדדים, הכל יהיה בסדר. בדרך כלל לאנשים כאלה יש יכולות על-טבעיות, אבל זה גם לא שיגעון-טיפוח.

יש מצב אחר שנקרא "שיגעון אמיתי" והוא מאוד נדיר. ה"שיגעון האמיתי" שאנחנו מתייחסים אליו לא אומר שאדם הוא באמת משוגע. במקום זאת הפירוש הוא "טיפוח האמת". מה זה שיגעון אמיתי? אני אומר שבין המטפחים אדם כזה הוא נדיר מאוד, אולי רק אחד מבין מאה אלף איש. לכן, זה לא נפוץ וגם אין לזה השפעה על החברה.

בדרך כלל יש תנאי מוקדם ל"שיגעון אמיתי". לאדם זה צריכה להיות איכות מולדת מעולה והוא צריך להיות די מבוגר. אם הוא יהיה זקן, זה יהיה מאוחר מדי בשבילו לטפח ולתרגל. אלו עם האיכות המולדת המעולה הם בדרך כלל כאן במשימה והגיעו מרמות גבוהות. כל אחד מפחד לבוא לחברה האנושית הרגילה הזאת, כי הוא לא יהיה מסוגל להכיר אף אחד אחרי ששוטפים לו את המוח. אחרי שאדם מגיע לסביבה החברתית הזו של אנשים רגילים, הפרעות מהאנשים יגרמו לו לרדוף אחרי תהילה או רווח והוא ייפול בסוף. לא יגיע היום שהוא יברח מכאן. לכן, אף אחד לא מעז לבוא לכאן וכולם מפחדים. יש אנשים כאלה שהגיעו לכאן. אחרי שהם הגיעו הם באמת לא יכולים לנהל את עצמם היטב בקרב אנשים רגילים. הם באמת יפלו לרמות נמוכות ויבצעו הרבה מעשים רבים במהלך חייהם. כשאדם חי בשביל להתחרות על אינטרסים אישיים, הוא יכול לבצע הרבה דברים רעים ולהיות חייב לאחרים הרבה. המאסטר שלו רואה שהוא עומד ליפול, אבל הוא אדם שיש לו סטטוס פרי, כך שהמאסטר לא ייתן לו ליפול כך בקלות! מה לעשות? המאסטר שלו ידאג מאוד ולא תהייה לו דרך אחרת לתת לו לתרגל ולטפח. איפה, בזמן הזה יכול אדם למצוא מאסטר? יהיה עליו לחזור למקור על-ידי טיפוח-תרגול מההתחלה. אבל איך אפשר לעשות את זה בקלות? הוא זקן ולא יספיק לטפח. איפה הוא יכול למצוא שיטה שמטפחת את טבע הנפש והגוף הפיזי גם יחד?

רק אם לאדם יש איכות מולדת מעולה ותחת הנסיבות המיוחדות האלה ניתן להשתמש בדרך הזו שגורמת לו להיות משוגע. במילים אחרות, כשבכלל אין שום תקווה שהאדם הזה יחזור למקור בעצמו, אז אולי ישתמשו בדרך הזאת שתגרום לו להיות משוגע. סוגרים כמה תפקודים במוח שלו. לדוגמא, כאנשים אנחנו פוחדים מקור ומלכלוך וכך אנחנו סוגרים לו את החלקים האלה של המוח שמפחדים מקור ומלכלוך. אחרי שסוגרים את החלקים האלה, זה ייראה כאילו האדם סובל מבעיות נפשיות ומתנהג בצורה משוגעת. אבל בדרך כלל אדם כזה לא יבצע מעשים רעים, לא יקלל ולא יכה אנשים. בדרך כלל הוא יעשה דברים טובים. אבל כלפי עצמו הוא מאוד אכזרי. בגלל שהוא לא מרגיש את הקור, הוא ירוץ יחף בשלג בחורף בבגדים קלים. רגליו יקפאו עד שידממו מאוד. בגלל שהוא לא מודע ללכלוך הוא מעז אפילו לאכול צואה ולשתות שתן. פעם הכרתי אדם כזה שאכל גללי סוסים קפואים וזה נעם מאוד לחכו. הוא היה יכול לסבול קשיים שאדם רגיל לא יכול לסבול במצב מודע. רק תתארו לעצמכם כמה הוא סובל בגלל השיגעון הזה. מובן שלאנשים כאלה בדרך כלל יש יכולות על-טבעיות. רובם הן נשים מבוגרות. בעבר, לנשים מבוגרות היו רגליים קשורות כדי שיעשו אותן יותר קטנות. אבל היא יכלה עדיין לקפוץ ללא מאמץ שני מטר או יותר. כשבני המשפחה ראו שהיא משוגעת ובורחת כל הזמן מהבית, הם סגרו אותה בבית. ברגע שבני המשפחה עזבו את הבית היא הייתה פותחת את המנעול רק על-ידי זה שהייתה מצביעה עליו. אז היא הייתה בורחת. מאוחר יותר הם היו נועלים אותה עם שרשראות ברזל. כשכולם עזבו את הבית היא הייתה מנערת את השרשראות בקלות. זה היה בלתי אפשרי להגביל אותה. ככה היא סבלה הרבה קשיים. בגלל שהיא סבלה הרבה ודי בגסות,היא הייתה משלמת את חובותיה על-ידי המעשים שלה במהירות. זה היה לוקח לא יותר משלוש שנים ובדרך כלל רק שנה או שנתיים. כי הסבל הזה היה די עז. אחרי כן היא הייתה מבינה מיד מה קרה. בגלל שזה כבר נחשב כסיום של הטיפוח שלה. היא הייתה מיד נעשית קאי-גונג וסוגים רבים של כוחות שמימיים היו מופיעים. המקרים האלה הם מאוד נדירים. היו כאלה שקרו במהלך ההיסטוריה. לאנשים עם איכות מולדת ממוצעת לא ירשו לעשות את זה בדרך זו. ידוע שבהיסטוריה היו באמת מקרים מתועדים של נזירים וטאואיסטים משוגעים, כמו הנזיר המשוגע שדחף את צ’ין הויי [1] מחוץ למקדש עם מטאטא. וסיפורים רבים על טאואיסטים משוגעים. יש הרבה סיפורים קלאסיים כאלה.

לגבי שיגעון-טיפוח אפשר להגיד שהוא באמת לא קיים. אם מישהו יכול לפלוט אש [2] - אם זה באמת כך, אומר שהאדם הזה הוא די מרשים. אם אדם יכול לירוק אש על-ידי זה שהוא פותח את פיו או על-ידי זה שהוא מושיט את ידו או יכול להדליק סיגריה עם האצבע אני קורא לזה יכולת על-טבעיות!

הפרעה דמונית בטיפוח

מה זו הפרעה דמונית בטיפוח? זו הפרעה שאנחנו בדרך כלל נתקלים בה בתרגול של צ’יגונג. איך תרגול של צ’יגונג מושך הפרעה דמונית? למעשה יש קושי רב כשאדם רוצה לתרגל ולטפח. הוא פשוט לא יכול להצליח בטיפוח אמיתי ללא ההגנה של הפא-שן שלי. ברגע שתצא החוצה, ייתכן וחייך יהיו בסכנה. היואן-שן של האדם לא נעלם. אז בפעילויות החברתיות שלך בחיים הקודמים אולי היית חייב לאחרים, הצקת לאחרים או ביצעת מעשים רעים אחרים. הנושים האלה יחפשו אותך. אומרים בבודהיזם שאדם חי בגלל גמול קארמתי. אם אתה חייב למישהו משהו הוא ידרוש ממך את החוב. אם הוא מקבל יותר מדי יהיה עליו להחזיר את העודף בפעם הבאה. אם הבן לא מכבד את ההורים הם יחליפו מקום בחיים הבאים. זה איך שזה מתגלגל שוב ושוב. אבל אנחנו באמת ראינו שיש שדים שמפריעים, שמונעים ממך לתרגל צ’יגונג. לכל אלה יש יחסים קארמתיים וזה לא בלי סיבה. לא מרשים לזה לקרות בלי סיבה.

הצורה השכיחה ביותר של הפרעה דמונית מתרחשת כך: לפני שאתה מתרגל צ’יגונג הסביבה שלך שקטה יחסית. בגלל שלמדת צ’יגונג אתה תמיד אוהב לתרגל את זה. אבל ברגע שתתחיל את המדיטציה בישיבה פתאום נעשה רועש מחוץ לחדר. יש רעש של צופרי מכוניות, צעדים במסדרון, דיבורים, טריקת דלתות ורדיו מבחוץ. פתאום זה כבר לא שקט. אם אתה לא מתרגל צ’יגונג הסביבה היא די סבירה, אבל ברגע שאתה מתחיל לתרגל צ’יגונג היא מתחילה להיות כך. רבים מכם לא חשבו על זה לעומק. מה באמת הולך? אתם רק מרגישים שזה מוזר ותהיו די מאוכזבים שאתם לא יכולים לתרגל צ’יגונג. ה"מוזר" הזה חוסם את הכל, אבל זהו השד שבא להפריע לך וגורם לאחרים להפריע לך. זו הצורה הקלה ביותר של הפרעה והיא יכולה להשיג את המטרה של הפסקת תרגול הצ’יגונג שלך. אם אתה מתרגל צ’יגונג ומשיג את הטאו, מה לגבי החובות האלה שלא פרעת? הם לא יסכימו, אז הם לא יתנו לך לתרגל צ’יגונג, אבל זו גם השתקפות של רמה מסוימת. אחרי זמן מה לא מרשים לתופעה הזאת להתקיים עוד. במילים אחרות, אחרי שהחוב הזה נשחק, לא מרשים להם לבוא ולהפריע שוב. זה בגלל שבפאלון דאפא שלנו מתקדמים מהר יחסית בטיפוח ופורצים רמות די במהירות.

יש צורה אחרת של הפרעה דמונית. כולכם יודעים שעל-ידי תרגול של צ’יגונג הטיאן-מו שלנו יכולה להיפתח. עם טיאן-מו פתוחה יש אנשים שיכולים לראות דברים מפחידים או פנים מפחידות כשהם מתרגלים צ'יגונג בבית. לחלקם יש שיער ארוך פרוע וחלקם רוצים להילחם בך או אפילו לעשות תנועות שונות וזה מפחיד מאוד. לפעמים רואים את כולם נשענים מחוץ לחלון והם נראים מאוד מפחידים. מדוע קורה המצב הזה? אלו כולן צורות של הפרעה דמונית. אבל באסכולת הפאלון דאפא שלנו, המקרה הזה נדיר מאוד, אולי הוא קורה לאחד מתוך מאה אנשים. רוב האנשים לא יתקלו במצב כזה. בגלל שאין בו שום תועלת לתרגול שלך לא מרשים לו להפריע לך כך. בטיפוח-תרגול של שיטות ממוצעות, סוג זה של הפרעה הוא התופעה הכי נפוצה והוא יימשך זמן רב. יש אנשים שלא יכולים לתרגל צ’יגונג ומפחדים פשוט בגלל הסיבה הזו. אדם בוחר בדרך כלל לתרגל צ’יגונג בסביבה שקטה בלילה. אם הוא רואה אדם עומד מולו שנראה חצי רוח חצי אנושי הוא יפחד מכדי לתרגל צ’יגונג. בדרך כלל אין תופעה כזו בפאלון דאפא שלנו. אבל יש כמה יוצאים מן הכלל נדירים מאוד, כי אצל אנשים מסוימים יש מצב מיוחד מאוד.

מצב אחר הוא כשעושים גם טיפוח פנימי וגם טיפוח חיצוני. זה במקרה של תרגול אומנויות לחימה וטיפוח פנימי גם יחד. שיטה מסוג כזה נפוצה בדרך כלל באסכולת הטאו. ברגע שהאדם לומד את השיטה הזו הוא בדרך כלל ייתקל בהפרעה הדמונית הזו שלא נתקלים בה בשיטות ממוצעות, חוץ מאלו שכוללות טיפוח פנימי וחיצוני, או אלו של אומנויות הלחימה. כלומר יהיו אנשים שיחפשו אותו בשביל להילחם. יש הרבה מתרגלים טאואיסטים בעולם. רבים מהם מתרגלים אומנויות לחימה ועושים טיפוח פנימי וגם חיצוני. אדם שמתרגל אומנות לחימה יכול גם לפתח גונג. מדוע? - אחרי שהוא מסלק את התהילה והרווח בין החזקות אחרות, הוא יכול גם להגדיל את הגונג. אבל ייקח זמן לוותר על ההחזקה הזו לתחרותיות והוא יוותר עליה מאוחר יחסית. לכן, הוא נוטה לעשות דברים כאלה וזה יכול לקרות שוב ברמות מסוימות. כשהוא יושב בטרנס הוא יודע מי מתרגל אומנויות לחימה. היואן-שן שלו יעזוב את גופו כדי לאתגר אדם אחר להילחם, כדי לקבוע מי טוב יותר והקרב הזה יקרה. הדברים האלה גם קורים בממד אחר כשמישהו יכול גם לבוא אליו להילחם. אם הוא מסרב, האדם השני באמת יהרוג אותו. ככה קרב יפרוץ בין השניים. ברגע שהאדם הזה נרדם, מישהו יחפש אותו כדי להילחם וזה יהפוך את הלילה שלו לחסר מנוחה. למעשה זה הזמן בשבילו לסלק את החזקת התחרותיות שלו. אם הלב התחרותי הזה לא יסולק הוא תמיד יהיה כזה. ככל שהזמן עובר כך הוא עדיין לא יכול לצאת מהרמה הזאת אחרי כמה שנים. הוא לא יהיה מסוגל להמשיך לתרגל צ’יגונג. הגוף הפיזי גם הוא לא יכול להחזיק מעמד, כי אנרגיה רבה מדי מתבזבזת וייתכן והוא ייהרס. לכן, בשיטות עם טיפוח פנימי וחיצוני גם יחד, אדם עלול להיתקל במצבים כאלה וזה גם די נפוץ. בשיטה שלנו של טיפוח פנימי, אין כזה מצב וגם לא מרשים לו לקרות. הצורות האלה שהרגע דיברתי עליהן קיימות בצורה די נפוצה.

יש עוד סוג נוסף של הפרעה דמונית שכל אחד, כולל כל אדם באסכולת הטיפוח שלנו יתקל בה. זהו שד התאווה המינית. הדבר הזה מאוד רציני. בחברה אנושית רגילה, בגלל חיי הנישואין האלה, הגזע האנושי יכול לייצר את הצאצאים שלו. הגזע האנושי מתפתח בדיוק ככה ויש צ'ינג [3] בחברה האנושית. לכן דברים כאלה מוצדקים לחלוטין לגבי אנשים רגילים. בגלל שלבני האדם יש צ'ינג, כעס זה צ'ינג, שמחה היא צ'ינג, אהבה היא צ'ינג שנאה היא גם-כן צ'ינג, לאהוב לעשות דברים זה צ'ינג, לא לאהוב לעשות דברים זה שוב צ'ינג לראות מישהו כטוב או כלא טוב, חשק לעשות או לא לעשות משהו. כל דבר הוא צ'ינג כל דבר שייך לצ'ינג ואנשים רגילים בדיוק חיים בשביל הצ'ינג. אז כמתרגל וכאדם שמעבר לרגיל, אין על האדם להשתמש בעיקרון הזה כדי לשפוט דברים. על האדם לצאת מזה. לכן לגבי החזקות רבות שנובעות מהצ'ינג עלינו להתייחס אליהן בקלילות ולבסוף להניח את כולן. תשוקה ותאווה מינית ודברים מסוג זה כולם שייכים להחזקות האנושיות ועל כולן יש לוותר.

באסכולת הטיפוח שלנו, בחלק הזה שמטפחים בין אנשים רגילים, אתם לא נדרשים להיות נזירים או נזירות. הצעירים שלנו צריכים עדיין להקים משפחה, אז איך מתייחסים לנושא הזה? אמרתי שאסכולת הטיפוח שלנו מכוונת ישירות ללב האדם ולא תגרום לך באמת להפסיד משהו במובן התועלת החומרית. במקום זאת עליך ללטש את השין-שינג שלך בסביבת התועלת החומרית של האנשים הרגילים. מה שבאמת משתפר זה השין-שינג שלך. אם אתה יכול להניח את הלב ההוא, תוכל לוותר על כל דבר. כשנדרש ממך לוותר על תועלת חומרית, תוכל בוודאי לעשות את זה. אם לא תוכל להניח את הלב, לא תוכל לוותר על שום דבר. לכן, המטרה האמיתית של טיפוח-תרגול היא לטפח את הלב שלך. כשמטפחים במנזרים מכריחים אותך לאבד את הדברים האלה בכוח, כדי שתוכל להיפטר מהלב הזה שלך. על-ידי זה שלא נותנים לך לחשוב על זה, הם מכריחים אותך להימנע מהם לחלוטין והם אימצו שיטה כזו. אבל אנחנו לא דורשים ממך לעשות כך. אנחנו מבקשים ממך להתייחס בקלילות לאינטרסים החומריים שעומדים מולך, לכן, אלה שעוברים טיפוח באסכולת הטיפוח שלנו הם יציבים ביותר. איננו מבקשים מכם להיות נזירים או נזירות. השיטה שלנו תיעשה נפוצה יותר בעתיד.  אם כל אלה מאתנו שמטפחים בין האנשים הרגילים יהפכו להיות נזירים שאינם נזירים ואם כל אחד שמטפח בפאלון דאפא יהפוך להיות בצורה זו, זה לא ילך. במהלך התרגול אנחנו דורשים מכולם את הדברים הבאים: למרות שאתם מתרגלים ובני הזוג שלכם אולי לא, זה לא ילך אם תתגרשו בגלל התרגול. במילים אחרות, עלינו להתייחס לעניין הזה בקלילות ואין עליכם לייחס חשיבות כה גדולה כמו שאנשים רגילים עושים. במיוחד מה שנקרא החופש המיני והפורנוגרפיה של החברה של היום מפריעים לאנשים. יש אנשים שמאוד מעונינים בדברים כאלה. כמתרגלים עלינו להתייחס אליהם בקלילות.

כשמסתכלים מרמה גבוהה, אנשים רגילים משחקים בבוץ בתוך החברה בלי לדעת שהוא מלוכלך. הם משחקים בבוץ על הארץ. אמרנו שאתם לא יכולים לגרום לחוסר הרמוניה במשפחה שלכם בגלל העניין הזה. לכן, במצב הנוכחי, אתם צריכים להתייחס אליו בקלילות. זה טוב לשמור על חיי נישואין נורמאליים והרמוניים. בעתיד כשתגיעו לרמה מסוימת, יהיה מצב אחר ברמה ההיא. עכשיו זה צריך להיות כך וזה יהיה בסדר אם תעשו ככה. מובן שאין עליכם להתנהג על פי המצב הנוכחי בחברה. איך אפשר!

יש בזה עוד עניין. אנחנו יודעים שבגוף של המתרגלים שלנו יש אנרגיה. עכשיו, אצל 80-90 אחוזים של האנשים מהסמינר הזה לא רק שיתרפאו המחלות, אלא שהם גם יפתחו גונג. לכן, הגוף שלכם נושא אנרגיה חזקה מאוד. הגונג שאתם נושאים ורמת השין-שינג הנוכחית אינם בפרופורציה. הגונג שלכם הוא גבוה יותר באופן זמני, הוא הורם למעלה ועכשיו השין-שינג שלכם משתפר. לאט-לאט השין-שינג שלכם ידביק את הקצב. מובטח שבתוך תקופת הזמן הזו הוא ידביק את הקצב. לכן עשינו את זה מראש. במילים אחרות, יש לכם כמות מסוימת של אנרגיה. בגלל שהאנרגיה שטופחה מפא אמיתי היא טהורה ורחומה, כל מי שיושב כאן מרגיש שדה של שלווה וחמלה. אני טיפחתי בדרך זו ואני נושא את הדבר הזה. כל מי שיושב כאן מרגיש התמזגות, אין לו מחשבות רעות ואף אחד אפילו לא חושב לעשן סיגריה. בעתיד כשאתם גם תנהגו לפי דרישות הדאפא, הגונג שתפתחו על-ידי הטיפוח-תרגול יהיה גם כן כזה. כשעוצמת האנרגיה שלכם תמשיך ותגדל, האנרגיה המתפזרת של הגונג שתישאו בגופכם, גם-כן תהיה חזקה מאוד. גם אם לא תהייה כל-כך חזקה, זה ישפיע גם על אדם ממוצע שנמצא בטווח השדה שלכם. או כשתהיו בבית, תשפיעו גם על אחרים ובני המשפחה שלכם אולי יושפעו מכם. מדוע זה כך? אתם לא צריכים אפילו להשתמש במחשבה שלכם לעשות את זה, כי השדה הזה הוא טהור, שליו ורחום. זהו שדה של המחשבה הנכונה. לכן, אנשים לא נוטים לחשוב על דברים רעים או לבצע מעשים רעים. יכולה להיות לזה השפעה כזאת.

לפני כמה ימים אמרתי שאור הבודהא זוהר בכל מקום ומיישר את כל הדברים הלא נכונים. במילים אחרות, האנרגיה המתפזרת מגופנו יכולה ליישר את כל המצבים הלא נכונים. לכן, בהשפעת האפקט של השדה הזה, אם לא תחשבו על הדברים האלה, תשפיעו על בני זוגכם גם-כן בלי להתכוון לזה. אם אתם לא חושבים עליהם ולא תחשבו עליהם, בני זוגכם לא יחשבו עליהם גם כן, אבל זה לא מוחלט כי בסביבה הנוכחית יש כל מיני דברים. כשמדליקים טלוויזיה הם יכולים בקלות לעורר את התשוקות. אבל במצב רגיל יש לך את ההשפעה הזאת. בעתיד כשתטפחו ברמה גבוהה, בלי שאגיד לכם, תדעו בעצמכם מה לעשות. אז כבר יהיה מצב אחר שישמור על חיים הרמוניים. לכן, אל תתעסקו בזה יותר מדי, כי דאגת יתר היא גם החזקה. אין עניין של תאווה מינית בין בעל ואישה, אבל יש תשוקה. ככל שתיקחו את זה בקלות ותרגישו מאוזנים בלב, כך זה בסדר.

אז איזה שדים של תאווה תפגשו? אם אין לכם מספיק יכולת דינג [4] , זה יופיע בזמן השינה. בזמן שאתם ישנים, או יושבים במדיטציה זה יופיע פתאום. אם אתה זכר, יפיפייה תופיע. אם את נקבה, גבר חלומותיך יופיע. אבל הם יהיו ערומים. ברגע שתחשבו על זה, תפלטו ותהפכו את זה למציאות. חשבו על זה כולכם: בטיפוח-תרגול שלנו משתמשים בתמצית של הגוף לטפח חיים. אתם לא יכולים לפלוט ככה כל הזמן. באותו זמן לא עברתם את מבחן התאווה המינית. איך אפשר? לכן אני אומר לכם שכל אחד ייתקל בעניין הזה וזה בטוח. בזמן שאני מלמד את הפא, אני מטביע אנרגיה חזקה מאוד בתוך המוח שלכם. אולי לא תזכרו בדיוק את מה שאמרתי אחרי שתצאו מכאן, אבל ברגע שתיתקלו בנושא הזה, תיזכרו במה שאמרתי. כל עוד אתם מתייחסים אל עצמכם כמתרגלים, כך תוכלו לזכור את זה מיד ותוכלו להתאפק ואז תוכלו לעבור את המבחן הזה. אם לא תעברו את המבחן בפעם הראשונה, יהיה קשה לעבור את זה בפעם השנייה, אבל יש גם מקרים שכשאדם נכשל בפעם הראשונה הוא מתחרט על זה מאוד כשהוא מתעורר מהשינה. אולי המצב המנטלי הזה ישאיר רושם יותר חזק במחשבות שלכם. כשהנושא הזה יצוץ שוב, תוכלו לשלוט בעצמכם ולעבור את המבחן. אם מישהו נכשל במבחן ולא איכפת לו מכך, זה יהיה קשה יותר לעבור מאוחר יותר. זה בטוח כך.

סוג זה של הפרעה יכול לבוא או משדים או מהמאסטר שהופך עצם אחד לעצם אחר כדי לבחון אתכם. שני הסוגים קיימים, כי כל אחד חייב לעבור את המבחן הזה. אנחנו מתחילים לטפח כאנשים רגילים. הצעד הראשון הוא המבחן הזה וכל אחד ייתקל בו. בואו אתן לכם דוגמא, כשערכתי סמינר בוו-האן [5] היה שם איש צעיר בן 30. מיד אחרי שנתתי את ההרצאה הזאת הוא הלך הביתה וישב במדיטציה. הוא הגיע מיד למצב של דינג. אחר-כך הוא ראה פתאום את בודהא אמיטאבהא מופיע בצד אחד ואת לאו דזה בצד השני. זה מה שהוא סיפר כשדיווח על הניסיון שלו. אחרי שהם הופיעו,  שניהם הסתכלו עליו בלי להגיד דבר ואז הם נעלמו. מאוחר יותר בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה הופיעה, נושאת בידיה אגרטל שממנו בקע עשן לבן. בזמן שהוא ישב שם וראה הכל באופן חי הוא היה די מרוצה. לפתע העשן הפך לכמה יפיפיות. היפיפיות הן הנערות השמימיות העפות האלה שהן מאוד יפות. הן רקדו למענו בתנועות חינניות מאוד. הוא חשב לעצמו: "בגלל שאני מתרגל פה, בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה גומלת לי בכך שהיא המציאה כמה נערות יפות שירקדו למעני." בדיוק כשהוא נעשה מרוצה מהמחשבה הזאת, היפיפיות האלה לפתע הפכו להיות עירומות ועשו תנועות שונות לעברו, באות לחבק את צווארו ואת מותניו. השין-שינג של מתרגל זה השתפר במהירות. באותו רגע הוא עמד מיד על המשמר. הדבר הראשון שהוא חשב היה: "אני לא אדם רגיל. אני מתרגל. אל תתייחסו אלי כך, אני מטפח של פאלון דאפא." ברגע שהמחשבה הזו הופיעה, כל דבר נעלם לפתע, כי הם היו כולן במקורן המצאות. אז בודהא אמיטאבהא ולאו דזה הופיעו שוב. לאו דזה הצביע על המטפח הזה ואמר לבודהא אמיטאבהא בחיוך: "את הילד הזה אפשר ללמד." זה אומר שהבחור הזה הוא בסדר ואפשר ללמד אותו.

במהלך ההיסטוריה או מנקודת מבט של ממדים גבוהים, העניין של התשוקה והתאווה מינית הוא מאוד קריטי בלקבוע אם האדם יכול לטפח. לכן, באמת עלינו להתייחס לדברים האלה בקלילות. אבל אנחנו מטפחים בין אנשים רגילים ולא מבקשים מכם לוותר עליהם לחלוטין. לפחות בתקופה הנוכחית אתם צריכים לקחת אותם בקלילות, לא כפי שהייתם קודם. כמתרגל האדם צריך להיות כזה. תוך כדי תרגול,כאשר מופיעה הפרעה מסוג זה או אחר, עליכם לחפש סיבות בתוך עצמכם ולהבין מה עדיין לא שחררתם.

הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו

מה היא "הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו"? לגוף האנושי יש שדה חומרי בכל ממד. בתוך שדה מיוחד כל דבר ביקום יכול להשתקף בשדה הממדי שלך כבבואה. למרות שהם בבואות, הן קיימות באופן חומרי. כל דבר בתוך השדה הממדי שלך נשלט על-ידי המחשבות של המוח שלך. זאת אומרת, אם אתה רואה דברים בשקט דרך הטיאן-מו בלי להשתמש במחשבה שלך, מה שאתה רואה הוא אמיתי. אם אתה מתחיל לחשוב קצת, מה שראית יהיה כוזב. זה נקרא הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו, או "טרנספורמציה בעקבות המחשבה". זה בגלל שיש מתרגלים שלא יכולים להתייחס לעצמם כמתרגלים ולא יכולים לנהל את עצמם כיאות. הם רודפים אחרי יכולות על-טבעיות ויש להם החזקות למיומנויות של מה בכך, או אפילו לדברים שהם שומעים מממד אחר. הם רודפים אחרי הדברים האלה. זה הכי קל לאנשים מסוג זה לפתח הפרעה דמונית מהמחשבה שלהם עצמם וליפול לרמות נמוכות. לא חשוב כמה גבוהה תהייה רמת הטיפוח של האדם, ברגע שהבעיה הזו מתחוללת, האדם ייפול עד הקרקעית ולבסוף ייהרס. זה עניין רציני מאוד. זה לא כמו תחומים אחרים שבהם אם מישהו נכשל הפעם במבחן של שין-שינג, הוא יכול לקום ולהמשיך לטפח. אבל זה לא ילך אם מתחוללת הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו, כי החיים האלה של האדם הזה ייהרסו. במיוחד המתרגלים האלה עם הטיאן-מו הפתוחה ברמה מסוימת, נוטים להיתקל בבעיה הזאת. יש גם אנשים שתמיד מקבלים בהכרה שלהם הפרעות ממסרים זרים והם מאמינים בכל מה שהמסרים הזרים אומרים להם - הבעיה הזו גם היא יכולה לצוץ. לכן, אחדים מכם עם טיאן-מו פתוחה יקבלו הפרעות מסוגים שונים של מסרים.

אתן לכם דוגמא. ברמת טיפוח נמוכה קשה מאוד להקפיד על כך ששום דבר לא יזיז לך. ייתכן ולא תראה בבירור איך נראה המורה שלך. יום אחד תראה לפתע אל גדול. הוא נותן לך כמה מחמאות ומלמד אותך משהו. אם תקבל את זה, הגונג שלך יתקלקל. ברגע שאתה נעשה מרוצה ומקבל אותו כמאסטר שלך – תלך ללמוד ממנו. אבל אפילו הוא לא השיג את הפרי האמיתי. בממד ההוא הגוף שלו יכול להיות גדול או קטן. כשזה קורה מול עיניך ואתה רואה את האל הגדול הזה, תתרגש באמת! כשמתעוררת ההתלהבות, האם אתה לא הולך ללמוד ממנו? זה מאוד קשה להציל את המתרגל אם הוא לא יכול לנהל את עצמו כיאות. הוא יכול להרוס את עצמו בקלות. כל האנשים השמימיים הם אלוהויות, אבל גם הם לא השיגו את הפרי האמיתי וגם הם ימשיכו לעבור דרך סמסארה. אם תיקח סתם ככה ישות כזו כמאסטר שלך ותלך אחריו, לאן הוא יוכל לקחת אותך? אפילו הוא אינו יכול להשיג את הפרי האמיתי. האם הטיפוח שלך לא יהיה לשווא? לבסוף הגונג שלך יתקלקל. קשה מאוד לאדם שהדברים לא יזיזו לו. אני אומר לכולם שזה עניין רציני מאוד ולרבים מכם תהיה הבעיה הזו בעתיד. לימדתי אתכם את הפא. זה תלוי בכם אם תוכלו לנהל את עצמכם כיאות. מה שאמרתי זה אחד מהמצבים. אל תתנו לזה להזיז לכם כשתראו אדם מואר מאסכולה אחרת. הישארו רק עם אסכולה אחת. לא משנה אם זה בודהא, טאו, אל, או שד, הם לא צריכים להסיט את לבכם. בדרך זו יש תקווה להצלחה.

ההפרעה הדמונית מהמחשבה העצמית מתבטאת גם בצורות אחרות. אולי תראו הפרעות מקרוב שנפטר והוא בוכה ומתחנן שתעשו כך או אחרת. כל מיני דברים יכולים לקרות. האם לבכם לא יושפע? נניח שאתה אוהב מאוד את הילד הזה שלך, או אוהב את הוריך והוריך נפטרו. הם אמרו לך לעשות דברים מסוימים... כולם הם דברים שאין עליך לעשות. אם תעשה אותם זה יהיה רע. זה ממש קשה לתרגל. אומרים שהבודהיזם מבולגן. דברים מהקונפוציאניזם עברו אל הבודהיזם, כמו כיבוד ההורים ואהבה אל הילדים. לבודהיזם לא היה תוכן כזה. מה זה אומר? בגלל שהחיים האמיתיים של האדם הם יואן-שן, זו שמעניקה חיים ליואן-שן שלך היא אמך האמיתית. במהלך הסמסארה, היו לך אמהות שהיו אנושיות ולא אנושיות לאין ספור. גם לא ניתן לספור כמה בנים ובנות היו לך במהלך החיים השונים שלך. מי היא אמך? מיהם בנך או בתך? אף אחד לא יודע אחרי שהאדם מת. אתה עדיין חייב לשלם את הקארמה שאתה חייב. בני האדם חיים באשליה ופשוט לא יכולים לוותר על הדברים האלה. יש אנשים שלא יכולים לוותר על בניהם או בנותיהם ואומרים כמה הם טובים ואז הם מתים. אדם יכול לדבר על כמה שאמו טובה ואז היא גם כן מתה. האדם הזה מתאבל כל-כך שהוא כמעט רוצה ללכת בעקבותיהם. מדוע אתה לא חושב על זה? האם הם לא נמצאים כאן כדי לייסר אותך? הם משתמשים בדרך זו כדי לגרום לכך שלא תוכל לנהל חיים טובים.

אולי אנשים רגילים לא יכולים להבין את זה. אם אתה מחזיק את הדבר הזה, אינך יכול לתרגל ולטפח בכלל. לכן לבודהיזם אין כזה תוכן. אם אתה רוצה לתרגל ולטפח, יש להניח את הרגשות האנושיים. מובן שכשמתרגלים ומטפחים בחברה רגילה עלינו לכבד את ההורים ולחנך את הילדים שלנו. בכל הסביבות עלינו להיות טובים ונדיבים לאחרים, שלא לדבר על בני משפחתנו. עלינו להתייחס לכל אחד באותה דרך. עלינו להיות טובים להורינו ולילדינו ולהתחשב באחרים בכל מובן. לב כזה הוא לכן לא אנוכי והוא לב של נדיבות וחמלה. רגשנות היא משהו של אנשים רגילים ואנשים רגילים פשוט חיים בשביל זה.

אנשים רבים לא יכולים לנהל את עצמם היטב וזה גורם לקשיים בטיפוח ובתרגול. אדם יכול לטעון שבודהא אמר לו משהו. אם לא מאיימת סכנה על חייך ואומרים לך איך לסלק אותה, כל אלו שאומרים לך שיהיו לך היום קשיים ואיך להימנע ממשהו שיקרה, אלו שאומרים לך את מספר כרטיס הלוטו של הפרס הראשון ומציעים לך לנסות את זה ואלו שהיו רוצים לגרום לך לקבל דברים טובים בחברה האנושית הרגילה, כולם שדים. אם תמיד תקבל דברים טובים בין האנשים הרגילים ולא תוכל לעבור את הקושי הזה, לא תוכל להתקדם. אם תחייה בנוחיות בין אנשים רגילים איך אתה יכול לטפח? איך הקארמה שלך תוכל לעבור טרנספורמציה? איך תוכל להיות לך סביבה לשפר את השין-שינג שלך ולהפוך את הקארמה שלך? כולם צריכים לזכור את זה היטב. שד יכול גם לשבח אותך ולהגיד לך כמה גבוהה הרמה שלך, איזה בודהא או טאו גדול אתה ושהוא חושב שאתה נפלא. כל אלה שקריים. כאדם שבאמת מטפח ומתרגל לקראת רמות גבוהות יותר עליך לוותר על כל מיני החזקות. כשאתם נתקלים בנושאים האלה, עליכם להיות על המשמר.

במהלך הטיפוח-תרגול הטיאן-מו שלכם תיפתח. עם טיאן-מו פתוחה לאדם יהיו קשיים בטיפוח. עם טיאן-מו לא פתוחה לאדם גם כן יהיו קשיים בטיפוח. בכל אחד מהמקרים זה לא קל לתרגל ולטפח. אחרי שהטיאן-מו שלך תיפתח, כשמסרים רבים יפריעו לך, יהיה לך באמת קשה מאוד לנהל את עצמך היטב. בממדים אחרים כל דבר מסנוור את העין, מאוד יפה ונאה, שכולם יכולים להזיז את לבך. ברגע שזה מזיז לך, יכול להיות שתקבל הפרעה והגונג שלך יבולבל. זה כך בדרך כלל. לכן, כשאדם עם הפרעה דמונית מהמחשבה שלו לא יכול לנהל את עצמו היטב, המצב הזה יכול לקרות. לדוגמא, ברגע שאדם יוצר מחשבה רעה זה מסוכן מאוד. יום אחד הטיאן-מו שלו תיפתח והוא יוכל לראות דברים די בבהירות. הוא חושב: "באתר התרגול הזה רק הטיאן-מו שלי נפתחה היטב. אולי אני אדם בלתי רגיל? אני יכולתי ללמוד את הפאלון דאפא של מאסטר לי ולמדתי את זה כה טוב יותר טוב מהאחרים. אולי אני לא אדם רגיל." המחשבה הזו כבר אינה נכונה. הוא יחשוב: "אולי אני גם בודהא. אה, הבה ואתבונן בעצמי." כשהוא מתבונן בעצמו הוא יגלה שהוא באמת בודהא. מדוע זה כך? זה בגלל שכל דבר בתוך השדה הממדי מסביב לגופו ייהפך בהתאם למחשבותיו, מה שנקרא "טרנספורמציה בעקבות המחשבה".

כל דבר שמשתקף מהיקום ישתנה בעקבות המחשבות של האדם, כי כל דבר בתוך השדה הממדי של האדם הוא תחת שליטתו. אותו דבר לגבי הבבואות המשתקפות, הקיימות גם באופן חומרי. האדם הזה חושב: "אולי אני בודהא ואולי מה שאני לובש זה גם גלימה של בודהא." אז הוא יראה שמה שהוא לובש זה באמת גלימה של בודהא. "וואו, אני באמת בודהא." הוא יתלהב מאוד. "אולי אני אפילו לא בודהא קטן." במבט נוסף הוא יגלה שהוא בודהא גדול. "אולי אני אפילו גבוה יותר מלי הונג-ג'י!" הוא יתבונן שוב: "וואו, אני באמת גבוה יותר מלי הונג-ג'י." יש אנשים שגם ישמעו את זה באוזניהם. שד יפריע לו ויגיד: "אתה גבוה יותר מלי הונג-ג'י. אתה גבוה ממנו בכמה וכמה." הוא גם יאמין לזה. האם חשבת על איך אתה אמור לטפח ולתרגל בעתיד? האם פעם טיפחת ותרגלת? מי לימד אותך לטפח? אפילו כשבודהא אמיתי יורד לכאן למטה במשימה הוא חייב גם כן לטפח ולתרגל מחדש. לא יתנו לו את הגונג המקורי שלו. אלא שעכשיו מטפחים מהר יותר. לכן, ברגע שהבעיה הזו קורה לאדם הזה יהיה לו קשה לעזור לעצמו. הוא יפתח את ההחזקה הזו מיד. אחרי שההחזקה הזו מתפתחת, הוא יעז לומר כל דבר: "אני בודהא. אתם לא צריכים ללמוד מאחרים. אני הוא הבודהא, לכן אני אגיד לכם מה לעשות." הוא יתחיל לעשות את הדברים האלה.

האם אין לנו אדם כזה בצ'אנג-צ'ון? בהתחלה הוא היה די טוב. מאוחר יותר הוא התחיל לעשות את הדברים האלה. הוא חשב שהוא בודהא. בסוף הוא חשב שהוא גדול יותר מכל אחד אחר. זה נגרם כשהוא לא יכל לנהל את עצמו היטב ובגלל ההחזקות שהוא פיתח. מדוע יש תופעה כזאת? בודהיזם מלמד שלא חשוב מה אתה רואה, אתה לא צריך להתייחס לזה וכל זה הוא אשליה דמונית ושעל האדם רק להמשיך בהתקדמות בטיפוח דרך מדיטציה. מדוע הוא לא מרשה לך לראות אותם ולהחזיק בהם? זה מזהיר מפני התעוררות של הבעיה הזאת. בטיפוח-תרגול בודהיסטי אין כל שיטת טיפוח מחוזקת וגם אין כל הנחיות בכתובים להיפטר מהדברים האלה. בזמנו שאקיאמוני לא לימד את הדהארמה הזאת. כדי להימנע מהבעיה של הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו, או מטרנספורמציה בעקבות המחשבה, הוא קרא לכל הסצנות שרואים בטיפוח-תרגול אשליות דמוניות. אז ברגע שמתפתחת החזקה היא תגרום לאשליה הדמונית הזו. זה קשה מאוד לאדם להיפטר ממנה. אם לא מטפלים בזה כפי שצריך, אדם ייהרס וילך בדרך דמונית. בגלל שהוא קרא לעצמו בודהא, הוא כבר נכנס לדרך דמונית. בסוף יכול להיות שהוא ימשוך אליו פו-טי או דברים אחרים וייהרס לחלוטין. הלב שלו גם יהפוך לרע והוא ייפול למטה לחלוטין. יש הרבה אנשים כאלה. גם בסמינר הזה יש אנשים שחושבים את עצמם למשהו והגישה שהם מדברים בה היא אחרת. מה הם ככלות הכל - אפילו בבודהיזם דבר כזה הוא טאבו. מה שעכשיו אמרתי הוא צורה אחרת של הפרעה שנקראת "הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו", או "טרנספורמציה בעקבות מחשבה". יש בבייג’ינג תלמידים כאלה והופיעו גם באזורים אחרים. זה גורם להפרעה רצינית למתרגלים.

מישהו שאל אותי: "המורה, מדוע אתה לא מסלק את הבעיה?" חשבו על זה כולכם: אם ננקה עבורכם את כל המכשולים בדרך הזאת של הטיפוח-תרגול, איך תטפחו? בדיוק בנסיבות של ההפרעה הדמונית אפשר לראות אם תוכל להמשיך את הטיפוח שלך, אם תוכל להתעורר לטאו, אם תופרע, אם תמשיך לדבוק באסכולה הזאת, הגלים הגבוהים יסחפו את החול וככה זה הטיפוח-תרגול. מה שנשאר בסוף יהיה זהב אמיתי. בלי סוג הפרעה זה, הייתי אומר שזה קל מדי לאדם לטפח ולתרגל. לדעתי הטיפוח שלכם כבר קל מדי. היצורים המוארים הגדולים האלה מהרמות הגבוהות יחשבו שזה לא הוגן: "מה אתה עושה? האם אתה מציל אנשים כך? אין שום מכשולים בדרך הטיפוח ואדם יכול להצליח בטיפוח במישרין עד הסוף. האם זה טיפוח? הטיפוח הופך להיות נוח יותר ויותר ואין שום הפרעות. איך אפשר ככה?" זה הנושא ואני חשבתי על זה גם כן. בהתחלה טיפלתי בשדים רבים כאלה. אם אני עושה את זה כל הזמן, אני חושב שזה גם לא בסדר. אמרו לי גם: "אתה עשית את הטיפוח שלהם קל מדי. לאנשים יש רק את מעט הקשיים האלה של עצמם. יש ביניהם רק את מעט הצרות האלה. יש להם החזקות רבות שעדיין אין הם יכולים לוותר עליהן! נשארת השאלה האם אתה יכול להבין את הדאפא שלך עצמו בזמן שאתה בתוך הבלבול והקשיים." קיים כזה נושא, לכן יהיו הפרעות ומבחנים. עכשיו אמרתי שזו צורה אחת של הפרעה דמונית. זה קשה מאוד באמת להציל אדם. אבל כל-כך קל להרוס אדם. ברגע שהמחשבה שלך לא נכונה, אתה מיד תהיה גמור.

הג’ו-אי-שה צריך להיות חזק

בגלל מעשים רעים שאדם ביצע בגלגולים שונים, הם גרמו לו לאסונות ויצרו למטפח מכשולים קארמתיים. לכן יהיו לידה, זקנה, מחלה ומוות. זוהי קארמה רגילה. יש קארמה חזקה אחרת שמשפיעה מאוד על מטפחים. היא נקראת קארמה של מחשבה. אם האדם חי אז הוא צריך לחשוב. בגלל שהאדם מושלה בין אנשים רגילים הוא יוצר בראשו לעתים קרובות מחשבות בגלל תהילה, רווח, תאווה מינית, כעס וכו'. כשהזמן עובר, המחשבות האלה הופכות להיות סוג חזק של קארמה של המחשבה. בגלל שלכל דבר בממדים אחרים יש חיים. אותו הדבר לגבי הקארמה. כשאדם מתחיל לטפח ולתרגל בפא אמיתי עליו לסלק את הקארמה. סילוק הקארמה פירושו להשמיד את הקארמה ולשנות אותה. מובן שהקארמה לא תסכים ואז לאדם יהיו קשיים ומכשולים. אבל קארמה של מחשבה יכולה להפריע ישירות למוח האדם. לכן, במחשבה של האדם יש מילות קללה שמקללות את המורה ואת הדאפא. אדם יכול לחשוב מחשבות רעות או מילות קללה. כתוצאה מכך יש מתרגלים שלא יודעים מה קורה וחושבים שהמחשבות האלה באות מעצמם. יש גם אנשים שחושבים שזה פו-טי, אבל זה לא פו-טי אלא נגרם על-ידי זה  שהקארמה של המחשבה משתקפת במוח האדם. יש אנשים שהג’ו-אי-שה שלהם לא חזק, אז הם מצייתים לקארמה של המחשבה ועושים דברים רעים. האנשים האלה יהיו גמורים וירדו למטה, אבל רוב האנשים יכולים לסלק ולהתנגד לה עם מחשבות סובייקטיביות חזקות מאוד (ג’ו-אי-שה חזק). ככה זה מצביע על כך שאדם זה ניתן להצלה ויכול להבחין בין טוב לרע. במילים אחרות לאדם זה יש תכונת הארה טובה. הפא-שן שלי יעזור לסלק חלק גדול של קארמת המחשבה. מצב זה מתרחש לעתים קרובות. ברגע שהוא מופיע האדם ייבחן כדי לראות אם הוא יכול להתגבר על מחשבות רעות כאלה בעצמו. אם הוא נחוש, ניתן לסלק את הקארמה.

על הלב להיות ישר

מה זה לב לא ישר? זה מתייחס לאדם שכל הזמן לא מתייחס לעצמו כאל מתרגל. מתרגל ייתקל בקשיים בטיפוח. כשקושי מגיע הוא יכול להתבטא כקונפליקט בין אנשים. יהיו תככים וכו' שמשפיעים במישרין על השין-שינג שלך. יהיו הרבה מקרים כאלה. במה עוד נתקלים? הגוף שלנו ירגיש לפתע לא נוח. זה בגלל שתשלום הקארמה יתבטא בדרכים שונות. בתקופה מסוימת יגרמו לכך שלא תוכל להחליט אם זה אמיתי או לא, האם הגונג שלך קיים, האם אתה יכול לתרגל ולטפח ולהצליח, או האם ישנם בודהות ואם הם אמיתיים. בעתיד, המצבים האלה יופיעו שוב כדי לתת לך את הרושם המוטעה הזה ולגרום לך להרגיש כאילו הם לא קיימים והכל מזויף. זה כדי לראות אם אתה נחוש. אתה אומר שאתה חייב להיות נחוש ויציב. עם הנחישות הזו,אם תוכל באמת להיות יציב בנקודה זו, תעשה טוב בטבעיות כי השין-שינג שלך כבר השתפר. אבל אתה עדיין לא יציב עכשיו. אם נותנים לך את הקושי הזה עכשיו, לא תתעורר אליו כלל ולא תוכל לטפח בכלל. קשיים יכולים לקרות בהיבטים שונים.

במהלך הטיפוח-תרגול, אדם חייב לתרגל בדרך זו כדי לעלות לרמות גבוהות יותר. כך, ברגע שאחדים מכם ירגישו חוסר נוחות פיזי באיזה מקום, הם יחשבו שהם חולים. הם תמיד לא מצליחים להתייחס לעצמם כאל מטפחים, כי ברגע שזה קורה להם הם חושבים שזו מחלה. מדוע יש כל-כך הרבה קשיים? אני אומר לך שרבים מהם כבר סולקו עבורך והקשיים שלך כבר קטנים. אם לא היו מסלקים אותם בשבילך ייתכן וכבר היית מת כשנתקלת בבעיה הזו. אולי אפילו היית שוכב שם ולא יכולת לקום. כשאתה נתקל בקושי קטן, תחוש שלא בנוח. אבל איך זה יכול להיות דבר כל-כך נוח? למשל, כשערכתי סמינר בצ'אנג-צ'ון היה אדם עם איכות מולדת טובה מאוד, שהיה ממש עם פוטנציאל טוב. גם אני חשבתי שהוא די טוב והגברתי קצת את הקשיים שלו כך שהוא יכל לשלם במהירות את הקארמה ולהיות מואר – התכוונתי לעשות את זה. אבל יום אחד לפתע נראה שהוא סובל מאירוע מוחי והוא נפל על הארץ. הוא הרגיש שהוא לא יכול לזוז כאילו ארבעת גפיו שותקו. הוא נשלח לטיפול נמרץ בבית חולים. אז הוא יכל שוב ללכת. חשבו על זה כולכם, עם אירוע מוחי איך מישהו יכול ללכת ולהזיז שוב את הידיים והרגליים כל-כך מהר? במקום זה הוא האשים את פאלון דאפא שגרמה לו לסטות. הוא לא חשב על זה: איך הוא יכול להתאושש במהירות רבה כזו מאירוע מוחי? אם הוא לא היה לומד פאלון דאפא באותו הזמן, יכול להיות שהוא היה מת שם כשהוא נפל. אולי הוא היה הופך משותק לשארית חייו והיה קורה לו באמת אירוע מוחי.

זה כדי להגיד רק כמה אדם הוא קשה להצלה. כל-כך הרבה נעשה בשבילו, אבל הוא עדיין לא מבין את זה ואומר משהו כזה במקום זאת. יש תלמידים ותיקים שאומרים: "המורה, מדוע אני מרגיש שלא בנוח בכל גופי? אני תמיד הולך לבית החולים לקבל זריקות, אבל זה לא עוזר.  גם התרופות לא עוזרות." הם אפילו לא התביישו להגיד לי את זה! מובן שהם לא עזרו. אלה לא מחלות. איך הם יכולים לעזור? אתה יכול ללכת לעשות בדיקות. אין שום מחלה, אבל אתה רק מרגיש שלא בנוח. יש לנו מתרגל ששבר כמה מחטים בבית החולים. לבסוף התרופה הנוזלית השפריצה החוצה והמחט עדיין לא חדרה. הוא קלט: "אה, אני מתרגל ואין עלי לקבל זריקות." אז הוא נזכר שהוא לא צריך לקבל זריקות. לכן, בכל פעם שאתם נתקלים בקשיים שימו לב לנושא הזה. יש אנשים שחושבים שאני פשוט לא מרשה להם ללכת לבית החולים, אז הם חושבים: "אם אתה לא נותן לי ללכת לבית החולים, אלך למאסטר של צ’יגונג." הם עדיין חושבים שזו מחלה ורוצים ללכת למאסטר של צ’יגונג. איפה הם יכולים למצוא מאסטר אמיתי של צ’יגונג? אם הוא מזויף אתם תיהרסו באותו רגע.

אמרנו: "איך אתה יכול להבחין בין מאסטר אמיתי של צ’יגונג לבין אחד אמיתי?" מאסטרים רבים של צ’יגונג הכתירו את עצמם בעצמם. עברתי מבדקים ויש בידי מסמכים של המבחנים מהמכונים המדעיים. מאסטרים רבים של צ’יגונג הם מזויפים והכתירו את עצמם בעצמם. רבים מהם מרמים ומשקרים  את האנשים. מאסטר מזויף כזה של צ’יגונג יכול גם כן לרפא מחלות. מדוע הוא יכול לעשות זאת? יש לו פו-טי. בלי פו-טי הוא אפילו לא יכול להיות מסוגל לרמות אנשים! הפו-טי הזה יכול גם כן לפלוט אנרגיה ולרפא מחלות. היא גם כן צורת קיום של אנרגיה, היא יכולה להשפיע על אנשים רגילים די בקלות. אבל אני אמרתי: "מה, פו-טי יקרין על גופך כשהוא מטפל במחלות שלך?" ברמה המאוד מיקרוסקופית כל אלו הן הדמויות של הפו-טי. אם זה מוקרן על גופך מה תעשה? "קל יותר להזמין את האל מאשר לגרש אותו" [6] . אנחנו לא צריכים להיות מודאגים מאנשים רגילים, כי הם רק רוצים להיות אנשים רגילים ולמצוא הקלה זמנית, אבל אתה מתרגל. האם אתה לא רוצה להמשיך לטהר את גופך? אם זה נדבק לגופך מתי תוכל להשתחרר מזה? בנוסף, יש לזה גם כמות מסוימת של אנרגיה. יש אנשים שחושבים: "מדוע הפאלון מרשה לזה לבוא, האם אין לנו את הפא-שן של המורה שיגן עלינו?" יש עיקרון ביקום הזה שלנו: אם אתה בעצמך רוצה משהו, אף אחד לא יתערב. אם זה מה שאתה רוצה, אף אחד לא יתערב. הפא-שן שלי יעצור אותך וייתן לך רמזים. אם הוא רואה שאתה תמיד כזה הוא יפסיק לדאוג לך. איך אפשר להכריח מישהו לטפח? אי אפשר להכריח אותך לטפח ולתרגל. ההתקדמות האמיתית תלויה בך. אף אחד לא יכול לעשות שום דבר בקשר לזה אם אתה לא רוצה לשפר את עצמך. לימדנו אותך את העקרונות ואת הפא. את מי אתה יכול להאשים אם אתה עדיין לא רוצה לשפר את עצמך? בקשר למה שאתה רוצה, גם הפאלון וגם הפא-שן שלי לא יתערבו. זה בטוח. יש אנשים שאפילו הלכו לסמינרים של מאסטרים אחרים של צ’יגונג ואחרי שחזרו הביתה הרגישו מאוד לא נוח. זה בטוח. מדוע הפא-שן שלי לא הגן עליכם? לשם מה הלכתם לשם? בכך שהלכתם לשם להאזין, האם לא רציתם לחפש משהו? אם לא האזנתם עם אוזנכם, איך זה יכל להיכנס לגופכם? יש אנשים שעיוותו את הפאלון שלהם. אני אומר לכם שהפאלון הזה שווה יותר מחייכם. הוא סוג של חיים גבוהים שלא יכולים להתקלקל ככה סתם. עכשיו יש הרבה מאסטרים מזויפים של צ’יגונג וחלק מהם די מפורסמים. אני אמרתי למנהלים בחברה הסינית לחקר מדע הצ’יגונג שבזמנים קדומים חצר המלכות הודבקה על-ידי דא-ג'י [7] . השועל הזה עשה הרבה דברים מרושעים, אבל עדיין לא היה גרוע כמו עכשיו שהמאסטרים המזויפים של הצ’יגונג פשוט גורמים לנזק לכל המדינה. כמה אנשים היו לקורבנות! אתה רואה שעל פני השטח זה נראה די טוב, אבל כמה אנשים נושאים את הדברים האלה על גופם? אם הם מקרינים את זה עליכם, אתם תישאו את זה – הם פשוט מוגזמים מדי. לכן קשה לאדם רגיל להבחין בכך ממבט חיצוני.

יש אנשים שאולי חושבים: "אחרי שהיינו בסמינר הצ’יגונג הזה והאזנו למה שלי הונג-ג'י אמר היום, הבנתי כמה גדול ועמוק הוא הצ’יגונג! אם בפעם הבאה יתקיימו סמינרים אחרים של צ’יגונג, אני אבוא גם אליהם." אני אומר שאין עליכם ללכת לשם. אם תקשיבו להם, יכנסו לאוזניכם דברים רעים. קשה מאוד להציל אדם ולשנות את מחשבתו. לכוונן את גוף האדם זה גם מאוד קשה. יש יותר מדי מאסטרים מזויפים של צ’יגונג. כך שאפילו מאסטר אמיתי של צ’יגונג משיטה אמיתית, האם הוא באמת נקי? יש חיות שהן מאוד מרושעות. למרות שהדברים האלה לא יכולים להידבק לגופו, הוא לא יכול לגרש אותם גם כן. לאדם זה, ובמיוחד לתלמידים שלו, אין היכולת לאתגר את הדברים האלה בקנה מידה גדול. כשהוא מקרין גונג יש כל מיני דברים מעורבבים בתוכו. למרות שיכול להיות שהוא בעצמו די הגון, הסטודנטים שלו לא ישרים ויש להם סוגים שונים של פו-טי, כל מיני סוגים.

אם אתה באמת רוצה לתרגל ולטפח בפאלון דאפא, אל תלך להאזין להם. מובן שאם אתה לא רוצה לתרגל בפאלון דאפא ורוצה לתרגל כל דבר, אתה יכול ללכת. אני לא אעמוד בדרכך. אתה גם לא תלמיד של פאלון דאפא. אם משהו משתבש, אל תטען שזה נגרם מתרגול הפאלון דאפא. רק אם אתה הולך בעקבות הקריטריון של השין-שינג ומטפח בהתאם לדאפא, אתה מטפח אמיתי של פאלון דאפא. יש אנשים ששואלים: "האם אני יכול להתרועע עם מתרגלים משיטות אחרות של צ’יגונג?" אני אומר לכם שהם רק מתרגלים צ’יגונג בעוד שאתם מתרגלים ומטפחים בדאפא. אחרי שתהיו בסמינר הזה, אתם תהיו רחוקים מהם במובנים של רמות. הפאלון נוצר במשך טיפוח-תרגול של הרבה דורות ויש לו כוח עצום. מובן שכשאתה בא איתם במגע, אם אתה יכול לא לקבל ולא לרצות מהם שום דבר ורק להיות חבר רגיל, זאת לא תהיה בעיה. אבל אם האנשים האלה באמת נושאים משהו, זה יהיה מאוד רע ועדיף לא ליצור אתם כל קשר. במובן של זוג נשוי,אני חושב שזה לא משנה הרבה אם בן זוגך מתרגל בשיטה אחרת של צ’יגונג. אבל יש דבר אחד: כיוון שאתה מתרגל את הפא האמיתי, התרגול שלך יועיל לאחרים. אם בן זוגך מתרגל תרגול רע, הוא או היא עלולים לשאת דברים רעים על גופם. כדי להבטיח את ביטחונך, צריך לנקות עבורם גם כן. כל דבר ינוקה עבורכם בממדים אחרים. צריך לנקות גם את סביבת ביתך. אם הסביבה שלך לא תנוקה ויהיו כל מיני דברים שיפריעו לך, איך תוכל לטפח ולתרגל?

אבל יש מצב אחד שבו הפא-שן שלי לא יעזור לך לנקות. יש לי תלמיד שיום אחד ראה את הפא-שן שלי בא אליו הביתה. הוא התרגש מאוד: "הפא-שן של המורה כאן. המורה, היכנס בבקשה." הפא-שן שלי אמר: "החדר שלך מבולגן מדי ויש יותר מדי דברים." אז הוא עזב. בדרך כלל כשיש יותר מדי רוחות רעות בממדים אחרים, הפא-שן שלי ינקה אותם בשבילך. אבל החדר שלו היה מלא בספרי הבל שונים של צ’יגונג. הוא הבין את זה וניקה את זה על-ידי כך ששרף את הספרים, או מכר אותם. אז הפא-שן שלי חזר. זה מה שהתלמיד אמר לי.

יש גם אנשים שרואים מגידי עתידות. מישהו שאל אותי: "המורה, אני מתרגל עכשיו פאלון דאפא. אני גם מאוד מתעניין ב"ג'או-אי" [8] או דברים כמו הגדת עתידות. האם אני יכול עדיין להשתמש בהם?" בואו נגיד את זה כך: אם אתם נושאים כמות סבירה של אנרגיה, למה שתגידו תהיה השפעה. אם משהו אינו כך, אבל אמרתם למישהו שזה כך, ייתכן ועשיתם מעשה רע. אדם רגיל הוא חלש מאוד. המסרים שלו אינם יציבים ויכולים להשתנות. אם תפתח את הפה ותגיד לו משהו, הקושי ההוא עלול באמת להתקיים. אם לאדם זה יש הרבה קארמה שעליו לשלם ואם תמשיך להגיד לו שיהיה לו דברים טובים, האם זה אפשרי שאדם לא יוכל לשלם את הקארמה שלו? האם אינך מזיק לו? יש אנשים שפשוט לא יכולים לשחרר את הדברים האלה ומחזיקים בהם כאילו יש להם איזה כשרון. האם אין זו החזקה? חוץ מזה, גם אם אתם באמת יודעים, כמתרגלים עליכם לשמור על השין-שינג שלכם ולא סתם לגלות סוד שמימי לאדם רגיל. זהו העיקרון. לא חשוב איך אדם משתמש ב"ג'או-אי" כדי לנבא, חלק ממנו כבר לא נכון בכל מקרה. נבואה בדרך זו או אחרת, כשחלק ממנה נכון וחלק ממנה מוטעה, הגדת העתידות כזו מותר לה להתקיים בחברה האנושית הרגילה. כיוון שאתה מישהו עם גונג אמיתי, אני אומר שמתרגל אמיתי צריך ללכת על פי אמות מידה גבוהות יותר. אבל יש מתרגלים שמוצאים אנשים אחרים שיגידו להם את עתידם ואומרים: "נבאו לי את העתיד וראו מה קורה אתי - איך הטיפוח-תרגול שלי? או האם יש לי אילו קשיים?" הם מוצאים אחרים שינבאו את הדברים האלה. אם אפשר לנבא את הקושי הזה שלך, איך אתה יכול לשפר את עצמך? כל החיים של המתרגל אורגנו מחדש. קריאת כף היד, קריאת הפנים, נתוני לידה וכל המסרים בגוף של מישהו כבר עברו שינויים. אם תלכו למגיד עתידות, תאמינו לו. אחרת מדוע תעשו את זה? מה שהוא אומר הם דברים שטחיים על העבר שלכם, אבל המהות כבר השתנתה. אז חשבו על זה כולכם: אם תלכו למגיד עתידות, האם אינכם מקשיבים לו ומאמינים לו? אז האם אין זה גורם לכם למעמסה פסיכולוגית? האם אין זו החזקה אם אתם מעמיסים על עצמכם בכך שאתם חושבים על זה? אז איך אפשר לסלק את ההחזקה הזו? האם לא הוספתם לעצמכם קושי בכוונה? האם לא יהיה עליכם לסבול עוד כדי לוותר על ההחזקה הזו? כל מבחן או כל קושי קשור לנושא או של התקדמות או של רגרסיה בהתפתחות. זה כבר קשה, אבל אתה בכוונה מוסיף לעצמך את הקושי הזה. איך אתה יכול להתגבר על זה? אתה יכול להיתקל בקשיים או בבעיות כתוצאה מכך. לא מרשים לאחרים לראות את הדרך הזאת שלך אחרי השינויים. אם אחרים רואים את זה או אם אפשר להגיד לך באיזה שלב יהיה לך קושי, איך אתה יכול לתרגל ולטפח? לכן בכלל לא מרשים לך לראות את זה. לא מרשים לאף אחד מאסכולות אחרות של תרגול לראות את זה גם כן. אפילו לתלמידים מאותה אסכולה לא מרשים לראות את זה. אף אחד לא יוכל להגיד את זה נכון, בגלל שהחיים ההם שונו והם חיים של טיפוח-תרגול.

מישהו שאל אותי אם הוא יכול לקרוא ספרי דת אחרים או ספרי צ’יגונג אחרים. אמרנו שספרי דת, במיוחד הבודהיסטים, כולם מלמדים אנשים איך לטפח את השין-שינג שלהם. גם אנחנו מאסכולת הבודהא, אז לא אמורה להיות כל בעיה. אבל יש נקודה אחת: בדברים רבים בכתבים אירעו טעויות במהלך התרגום. בנוסף, פרשנויות רבות של הכתבים גם הן נעשו מנקודות מבט ברמות שונות וההבחנות נעשו כרצון המפרש. זה להרוס את הדהארמה. האנשים האלה, שפירשו כרצונם את הכתובים, היו רחוקים מאוד מהרמה של הבודהא. הם לא הבינו את התוכן הממשי של הכתובים. לכן היו להם גם הבנות שונות של הנושאים. זה לא יהיה לכם קל מאוד להבין אותם ביסודיות ולא תוכלו להבין אותם בעצמכם. אבל אתם אומרים: "אני רק מתעניין בלימוד הכתובים," ואתם תמיד לומדים את הכתובים. אז אתם תלמדו באסכולת הטיפוח ההיא, כי הכתובים גם הם משלבים את הגונג ואת הפא מאותה אסכולת טיפוח. ברגע שאתם לומדים את זה, אתם תלמדו באותה אסכולת טיפוח. יש כאן נושא כזה. אם תלמדו את זה לעומק ותלכו בעקבות אסכולת הטיפוח ההיא, אולי תלכו בדרך הטיפוח של האסכולה ההיא וזו לא תהייה האסכולה הזאת שלנו. במהלך ההיסטוריה, בטיפוח-תרגול נדרש לא ללמוד בשתי אסכולות באותו הזמן. אם אתה באמת רוצה לטפח באסכולת הטיפוח הזו, אז קרא את הטקסטים באסכולת טיפוח זו.

כשמדובר בספרי צ’יגונג, אל תקרא אותם אם אתה רוצים לטפח, במיוחד בהתייחס לספרי צ’יגונג שמפורסמים היום, אל תקרא אותם. אותו דבר נכון לגבי ספרים כמו הואנג-די-ניי-ג'ינג [9] , שינג-מינג-גוי-ג'י או דאו-זאנג. למרות שאין בהם הדברים הרעים האלה, הם כוללים גם מסרים מרמות שונות. הם עצמם גם דרכים של טיפוח-תרגול. ברגע שאתה קורא אותם, הם יוסיפו לך משהו ויפריעו לך. אם אתה חושב שאחד המשפטים נכון, אז בסדר, משהו יבוא אליך ויתווסף לגונג שלך. למרות שזה לא משהו רע, איך אתה יכול לתרגל ולטפח כשמשהו אחר לפתע מתווסף אליך? האין זה גורם גם כן לבעיות? אם אתה מוסיף חלק נוסף ליחידה אלקטרונית בתוך מכשיר הטלוויזיה, מה אתה חושב שיקרה לטלוויזיה הזו? היא תתקלקל מיד. זה העיקרון. בנוסף, הרבה ספרים של צ’יגונג בימינו הם מזויפים ונושאים כל מיני מסרים. כשאחד מהמתרגלים שלנו הפך את הדפים של ספר צ’יגונג, נחש גדול קפץ מתוכו. מובן שאני לא אדון בזה בפרוטרוט. מה שדיברתי עליו היו כמה בעיות שנובעות מחוסר היכולת של המתרגלים לנהל את עצמם היטב. זה אומר שהבעיות הללו נובעות מלב לא ישר. זה מועיל להצביע עליהן בפניכם ולאפשר לכל אחד לדעת מה לעשות ואיך להבחין בהן, כך שבעיות לא יצוצו בעתיד. למרות שלא הדגשתי מדי את מה שאמרתי זה עתה, על כולם לשים לב לכך כי בעיות בדרך כלל צצות בקשר לנושא הזה והן צצות בדרך כלל כאן. טיפוח-תרגול הוא קשה במיוחד ורציני מאוד. אם אתם לא שמים לב לרגע, אתם עלולים ליפול ולהיהרס בבת אחת. לכן הלב חייב להיות ישר.

צ'יגונג של אומנויות הלחימה

בנוסף לשיטות הטיפוח הפנימי, יש גם צ’יגונג של אומנויות הלחימה. כשמדברים על צ’יגונג של אומנויות הלחימה עלי להדגיש את זה שהיום בקהיליית המטפחים יש הרבה סוגים של צ’יגונג.

היום הופיעו גם מה שנקרא צ’יגונג של אמנות הציור; צ’יגונג של המוסיקה; צ’יגונג של הקליגרפיה וצ’יגונג של המחול. יש כל מיני סוגים שלהם. האם הם כולם צ’יגונג? אני חושב שזה מאוד מוזר. הייתי אומר שזה נקרא לקלקל את הצ’יגונג. זה לא רק מקלקל את הצ’יגונג אלא פשוט הורס את הצ’יגונג. מה הוא הבסיס התיאורטי? אומרים שכשמציירים, שרים, רוקדים או כותבים, נכנסים למצב של טראנס, מה שנקרא מצב הצ’יגונג. האם זה עושה את זה צ’יגונג? אי אפשר להבין את זה ככה. האם אין זה להרוס את הצ’יגונג? צ’יגונג הוא לימוד נרחב ועמוק של טיפוח הגוף האנושי. הו, איך להיות במצב של טראנס יכול להיקרא צ’יגונג? אז איך יקראו לזה אם נלך לשירותים במצב של טראנס? האם אין זה לקלקל את הצ’יגונג? הייתי קורא לזה להרוס את הצ’יגונג. לפני שנתיים, בתערוכת הבריאות האוריינטלית, היה שם מה שנקרא צ’יגונג של הקליגרפיה. מה זה צ’יגונג של הקליגרפיה? הלכתי לשם להסתכל וראיתי שם אדם כותב. אחרי שהוא כתב, הוא הקרין את הצ’י שלו לכל מילה בידו והצ’י שהוקרן היה כולו שחור. המחשבה שלו הייתה עסוקה בכסף ותהילה. איך היה יכול להיות לו גונג? הצ’י שלו לא היה טוב גם כן. כתבי היד שלו נתלו עם מחירים יקרים, אבל הם כולם נמכרו לזרים. הייתי אומר שמי שקנה אותם היה מסכן. איך הצ’י השחור יכול להיות טוב? כל הפנים של האדם ההוא נראו שחורות. הוא היה רדוף בכסף ורק חשב על כסף. איך יכול היה להיות לו גונג? למרות זאת, על כרטיס הביקור של אדם זה הייתה ערמת תארים, כמו מה שנקרא צ’יגונג הקליגרפיה הבינלאומי וכו'. אני אומר איך אפשר לקרוא לדבר כזה צ’יגונג?

חשבו על זה כולכם: אצל 80-90 אחוזים מהאנשים מהסמינר הזה לא רק שהמחלות שלהם ירפאו אלא הם גם יפתחו גונג, הגונג האמיתי. מה שגופכם נושא הוא כבר די על-טבעי. אם תטפחו ותתרגלו בעצמכם לא תפתחו את זה גם בחיים שלמים של טיפוח. גם אם אדם צעיר מתחיל את התרגול עכשיו, במהלך החיים האלה, הוא לא יוכל לפתח את מה שנתתי גם אם מאסטר טוב אמיתי ידריך אותו. זה לקח לנו הרבה דורות ליצור את הפאלון הזה ואת המנגנונים האלה. הדברים האלה מורכבים בגופכם בבת אחת. לכן אני אומר לכם לא לאבד אותם בקלות רק בגלל שקיבלתם אותם בקלות. הם בעלי ערך וערכם לא יסולא בפז. אחרי הסמינר הזה, מה שתישאו אתכם יהיה גונג אמיתי, החומר בעל האנרגיה הגבוהה. כשתלכו הביתה ותכתבו מספר מילים, לא חשוב איך כתב היד שלכם, הוא נושא גונג! לכן, האם על כל אחד מסמינר זה לשאת את תואר של "מאסטר" ולהיות מאסטרים של קליגרפיה של צ’יגונג? הייתי אומר שאין להבין את זה כך. כאנשים עם גונג אמיתי ואנרגיה, אין עליכם להקרין אותו בכוונה. אתם תשאירו אנרגיה בכל דבר בו תיגעו והוא יזהר.

מצאתי גם בכתבי עת מודעה שאומרת שעומדים לקיים כיתה של קליגרפיית צ’יגונג. רפרפתי בזה כדי לראות איך מלמדים את זה. נכתב שם שהאדם צריך ראשית לווסת את נשימתו, לשאוף ולנשוף. אחר-כך עליו לשבת במשך 15 או 30 דקות , לרכז את המחשבה בצ’י שבדאן-טיאן ולדמיין שמרימים את הצ’י של הדאן-טיאן לאמות הידיים. אז יש להרים את המכחול ולטבול אותו בדיו. אחר-כך יש להניע את הצ’י אל קצה המכחול. כשכוונת המחשבה מגיעה לשם, יש להתחיל לכתוב. האין זה לרמות אנשים? הו, אם מישהו יכול להזיז את הצ’י לאיזה מקום, האם זה ייחשב לצ’יגונג? במקרה זה לפני שנאכל ארוחה, עלינו לשבת במדיטציה במשך זמן מה. אז נרים את מקלות האכילה, נזיז את הצ’י לקצות מקלות האכילה ונאכל. זה ייקרא צ’יגונג של האכילה, האין זאת? מה שאנחנו אוכלים יהיה כולו אנרגיה, גם כן. אנחנו רק מציינים את הנושא הזה. אני קורא לזה להרוס את הצ’יגונג, כי הם מתייחסים אל הצ’יגונג כאל משהו כל-כך רדוד. לכן, אין להבין את זה כך.

אבל צ’יגונג של אומנויות הלחימה כבר יכול להיחשב לשיטת צ’יגונג עצמאית. מדוע זה כך? כי יש לו מסורת של כמה אלפי שנים, מערכת שלמה של תיאורית טיפוח ומערכת שלמה של דרכי טיפוח-תרגול. אפשר להתייחס אליו כאל שיטה שלמה. למרות זאת צ’יגונג של אומנויות הלחימה נשאר עדיין משהו ברמה נמוכה ביותר של טיפוח-תרגול פנימי. הצ’יגונג הקשוח הוא אוסף של חומר אנרגטי המיועד רק לתקיפה. הבה ואתן לכם דוגמא. אחרי הסמינר של פאלון דאפא, אחד התלמידים בבייג’ינג לא יכל ללחוץ על שום דבר בידיו. כשהוא הלך לקנות עגלת תינוק, הוא הופתע שעגלת התינוק התפרקה בקול "בום" כשהוא בדק בידיו אם היא יציבה. כשהוא חזר הביתה וישב על כיסא, הוא לא יכל ללחוץ עליו בידיו. אם הוא עשה כן, הכיסא התפרק. הוא שאל אותי מה קורה. לא אמרתי לו מדוע, כי לא רציתי שיפתח החזקה. רק אמרתי שכל זה היה טבעי. עזוב את זה, תתעלם מזה, כי כל זה היה טוב. אם הוא משתמש היטב ביכולת העל-טבעית הזו, הוא יכול למחוץ חתיכת אבן לאבקה באגרוף ידו. האם אין זה הצ’יגונג הקשוח? אבל הוא מעולם לא התאמן בצ’יגונג קשוח. בשיטות הטיפוח הפנימי אפשר בדרך כלל לפתח את כל היכולות העל-טבעיות הללו. אבל בגלל שזה קשה לנהל היטב את השין-שינג, בדרך כלל לא נותנים להשתמש בהן, אפילו אם הן התפתחו. במיוחד ברמה הנמוכה של הטיפוח-תרגול, השין-שינג של האדם לא השתפר. לא יהיה ניתן להוציא כלל את היכולות העל-טבעיות שמתפתחות ברמה הנמוכה. ככל שהזמן עובר והרמה שלך משתפרת, כך לא יהיה בדברים הללו כל שימוש ולא יהיה צורך להוציא אותם.

איך בדיוק מתרגלים את הצ’יגונג של אומנויות הלחימה? כשמתרגלים צ’יגונג של אומנויות הלחימה, יש להזרים את הצ’י, אבל זה לא קל להזרים צ’י בהתחלה. למרות שרוצים להזרים צ’י, יכול להיות שלא יהיה ניתן לעשות את זה. מה יש לעשות אז? יש לאמן את הידיים ואת המותניים, את כפות הרגליים, את הרגליים, את הידיים ואת הראש. איך לאמן אותם? יש אנשים שמכים בעץ בכפות הידיים ויש אנשים שמכים בסלע בכפות הידיים. כמה זה כואב כשהעצמות באות במגע עם זה. זה ידמם רק עם עוד מעט כוח. עדיין לא ניתן להזרים את הצ’י. מה לעשות? הוא יתחיל לנופף את הזרועות ולגרום לדם לנוע אחורה אל הזרועות והזרועות והידיים יתנפחו. הן ממש יהיו נפוחות. אחרי כן, כשאדם יכה בסלע, העצמות ירופדו ולא יהיה להן מגע ישיר עם הסלע. כך הן לא ירגישו כל-כך את הכאב. כשהאדם ממשיך לתרגל, המאסטר ילמד את האדם הזה. ככל שהזמן עובר הוא ילמד להזרים צ’י. אבל היכולת להזרים צ’י לבדה אינה מספיקה, כי בקרב ממשי המתחרה לא יחכה לך. מובן שכשמישהו יכול להזרים צ’י, הוא כבר יכול להתנגד להתקפות ואולי לא ירגיש את הכאב אחרי שיכו בו עם מקל עבה מאוד. אחרי שהצ’י מוזרם אל המקום, המקום יתנפח. אבל בהתחלה הצ’י הוא הדבר הכי פרימיטיבי ויכול להיהפך לחומר בעל אנרגיה גבוהה,ככל שממשיכים לתרגל. כשהוא הופך לחומר בעל אנרגיה גבוהה,הוא יצור בהדרגה סוג  של אשכול אנרגיה בעל צפיפות גבוהה. לאשכול האנרגיה הזה יש כבר אינטליגנציה. לכן הוא גם אשכול של אנרגיה על-טבעית, או בעצם יכולת על-טבעית. אבל היכולת העל-טבעית הזו היא רק לשם התקפה והגנה נגד התקפה. זה לא יעבוד אם ישתמשו בזה כדי לרפא מחלות. בגלל שהחומר בעל האנרגיה הגבוהה הזו קיים בממדים אחרים ולא מטייל בממד שלנו, הזמן שלו יותר מהיר משלנו. כשאתה מכה במישהו, אינך צריך להזרים צ’י או לחשוב על זה יותר, כי הגונג כבר יהיה שם. כשמישהו נותן לך מכה ואתה מנסה לבלום אותה הגונג כבר יהיה שם. לא חשוב כמה מהר אתה מוציא את היד, היא תהיה מהירה יותר ממך, כי מושג הזמן בשני המקומות שונה. באמצעות תרגול של צ’יגונג של אומנויות הלחימה אפשר לפתח את מה שנקרא כף חול הברזל, כף הצינובר, רגל ואג'רה וכף רגל ארהאט [10] . אלו הן מיומנויות של אנשים רגילים. אדם רגיל יכול להגיע לזה באמצעות תרגול.

ההבדל הגדול ביותר בין צ’יגונג של אומנויות הלחימה ושיטות הטיפוח הפנימי הוא שצ’יגונג של אומנויות הלחימה דורש תרגול בתנועה, לכן צ’י נע מתחת לעור. בגלל שזה דורש תרגול בתנועה, האדם לא יכול להיכנס לשקט והצ’י לא נכנס לדאן-טיאן. צ’י נע מתחת לעור ודרך השרירים. לכן אי אפשר לטפח את הגוף הפיזי וגם אי אפשר לטפח יכולות גבוהות. שיטת הטיפוח הפנימי שלנו דורשת תרגול בשקט. שיטות ממוצעות דורשות שצ’י ייכנס לדאן-טיאן וייכנס לאזור הבטן התחתונה. הן דורשות טיפוח-תרגול בשקט וטרנספורמציית הבן-טי. הן יכולות לטפח את הגוף הפיזי ולאפשר טיפוח-תרגול לרמות גבוהות.

אולי שמעתם על טכניקות של אומנויות לחימה, שכתובות ברומנים, כמו מגן פעמון הזהב, חולצת הברזל וחדירה דרך עץ צפצפה ממרחק של מאה צעדים. עם יכולת הדילוג באוויר, אדם יכול לנוע לפנים ולאחור במקומות גבוהים. יש כאלה שיכולים אפילו להיכנס לממדים אחרים. האם אומנויות לחימה כאלה קיימות? כן. זה בטוח. אבל הן לא קיימות בין אנשים רגילים. אלו שבאמת טיפחו אומנויות לחימה מעולות שכאלה, לא יכולים להציג אותן בציבור. בגלל שאדם כזה לא רק מתרגל אומנויות לחימה והוא לגמרי מעבר לרמהשל אנשים רגילים, עליו לטפח ולתרגל לפי שיטת טיפוח פנימי. על האדם להעריך ולשפר את השין-שינג שלו. עליו להתייחס מעט לדברים כמו אינטרסים אישיים. למרות שהוא יכול לטפח אומנויות לחימה כאלה, הוא לא יכול עוד להשתמש בהן סתם בקרב אנשים רגילים. זה מותר לו להשתמש בהן כשאין אף אחד שיכול לראות את זה בסביבה. קראתם שכתוב ברומנים שהדמות נלחמת והורגת בעבור ספר אומנות הקרב של החרב הסודית, בשביל אוצר או נשים. כולם מתוארים כבעלי יכולות גדולות ונעים לפה ולשם באופן מסתורי. חשבו על זה כולכם, האם אנשים אלו, שבאמת יש להם את היכולות של אומנויות הלחימה, לא השיגו אותן באמצעות טיפוח פנימי? הם השיגו אותן רק על-ידי הדגשת השין-שינג שלהם, והם היו צריכים כבר מזמן לאבד עניין בתהילה, ברווחים אישיים ובתאוות שונות. איך הם יכולים להרוג אחרים? איך הם יכולים לייחס חשיבות כזו לכסף ולרכוש? זה פשוט בלתי אפשרי. אלו רק הגזמות ספרותיות. אנשים רק רודפים אחרי הריגושים המנטליים ויעשו כל דבר בשביל להרוות את הצמא הזה. הסופרים תפשו את הנקודה הזאת ועשו ככל יכולתם לכתוב על כל מה שאתם מחפשים או מוצא חן בעיניכם. ככל שמה שכותבים הוא בלתי אפשרי כך תרצה לקרוא את זה עוד. אלו רק הגזמות ספרותיות. אלו שבאמת יש להם את היכולות של אומנויות הלחימה האלה לא יתנהגו כך. במיוחד הם לא יכולים להציג אותן בציבור.

המנטליות של ההתפארות

בגלל שמתרגלים ומטפחים בקרב אנשים רגילים, רבים מהתלמידים שלנו לא יכולים לשחרר רבות מההחזקות שלהם. החזקות רבות כבר נעשו טבעיות ואנשים אלו לא יכולים להבחין בהן. המנטליות הזו של התפארות יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מצב. היא יכולה גם להתבטא בזמן שעושים מעשה טוב. כדי להרוויח תהילה, רווח אישי ומעט תועלת, יש אנשים שלעתים קרובות עושים לעצמם פרסומת ומתפארים: "אני בעל יכולת גבוהה ואני החזק." גם לנו יש מקרים כאלה. כשמתרגלים מעט יותר טוב מאחרים, או רואים יותר ברור עם הטיאן-מו, או שהתנועות נראות טוב יותר, יש כאלה אנשים שמתפארים.

מישהו אומר: "שמעתי שמאסטר לי אמר משהו." אנשים יקיפו את האדם הזה ויקשיבו למה שהוא אומר. הוא מעביר את השמועה ומתבל אותה עם ההבנה שלו. מה המטרה? זה כדי להשוויץ. יש אנשים שגם מפיצים את השמועות מאחד לשני בהתלהבות רבה כאילו הם מעודכנים היטב וכאילו רבים מהמתרגלים שלנו לא מבינים או לא יודעים הרבה כמוהם. זה כבר הופך לטבע שלהם ואולי הם לא קולטים את זה בעצמם. באופן תת הכרתי יש להם בדיוק את המנטליות הזו של התפארות. אחרת מה תהיה מטרת העברת השמועה? יש אנשים שמרכלים על מתי המורה יחזור להרים. אני לא מההרים. מדוע שאחזור להרים? יש גם אנשים שמרכלים שאמרתי למישהו משהו ביום מסוים ושנתתי לאיש הזה יחס מיוחד. איזו טובה תצא מהפצת הדברים האלה? זה לא יביא לשום תועלת. ראינו עם זאת שזו ההחזקה שלהם, המנטליות של ההתפארות.

יש גם אנשים שמבקשים ממני חתימה. מה המטרה? זה המנהג של אנשים רגילים לקחת את החתימה של מישהו כמזכרת. אם אתם לא מטפחים ומתרגלים, החתימה שלי לא תשרת שום מטרה בשבילכם. כל מילה בספר שלי נושאת את דמותי ואת הפאלון וכל משפט נאמר על-ידי. לשם מה אתם עדיין צריכים את החתימה שלי? יש אנשים שחושבים: "עם החתימה, המסר של המורה יגן עלי." הם עדיין מאמינים בדברים כמו מסרים. אנחנו לא עוסקים במסרים. את ערכו של הספר הזה לא ניתן למדוד עוד. אחרי מה אתם עוד רודפים? כל אלה הן ההשתקפויות של ההחזקות האלו. יש גם אנשים שראו את התלמידים שמסביבי. אחרי שהם ראו את ההתנהגות שלהם הם חיקו אותם, בלי לדעת אם זה טוב או רע. למעשה, אין זה משנה מי זה האדם. יש רק פא אחד. רק על-ידי כך שנוהגים לפי הדאפא הזה ניתן להתאים לקריטריון האמיתי. אנשים שעובדים לצדי אינם מקבלים כל יחס מיוחד והם כמו כל אחד אחר. הם רק אנשי צוות של אגודת המחקר. אל תפתחו את ההחזקות האלו. לעתים קרובות, ברגע שנוצרות ההחזקות האלו אתם יכולים לשחק את התפקיד ולערער את הדאפא לא בכוונה. השמועה שיצרתם אולי יצרה קונפליקט או עוררה את ההחזקות של התלמידים שהם גם מנסים להתקרב למורה כדי לשמוע עוד דברים. כל אלו שייכים לאותו הנושא, האין זאת?

לְמה נוטה המנטליות הזו של ההתפארות לגרום עוד? לימדתי את השיטה במשך שנתיים. חלק מהתלמידים הוותיקים של הפאלון דאפא אולי ייעשו בקרוב קאי-גונג. חלקם ייכנסו למצב של הארה הדרגתית ויגיעו לזה לפתע. מדוע לא היו להם היכולות העל-טבעיות הללו קודם לכן? זה בגלל שלמרות שאני דוחף אתכם לרמה גבוהה כל-כך בבת אחת, זה לא ילך אם עדיין לא סילקתם את ההחזקות של האנשים הרגילים. מובן שהשין-שינג שלכם כבר השתפר מאוד, אבל החזקות רבות לא סולקו. לכן, אי אפשר לתת לכם לפתח את היכולות העל-טבעיות הללו. אחרי ששלב זה עובר ואתם נעשים יציבים, מיד ישימו אתכם במצב של הארה הדרגתית. במצב זה של הארה הדרגתית הטיאן-מו שלכם תיפתח ברמה גבוהה מאוד ואתם תפתחו הרבה יכולות על-טבעיות. למעשה אני אומר לכם שכשבאמת תטפחו ותתרגלו, כבר בהתחלה תפתחו הרבה יכולות על-טבעיות. כבר הגעתם לרמה כל-כך גבוהה, אז יש לכם די הרבה יכולות על-טבעיות. מצב זה יכול לקרות לרבים מכם בתקופה זו. יש גם אנשים שלא יכולים להגיע לרמה גבוהה בטיפוח. מה שהם נושאים בגופם,יחד עם הסובלנות שלהם הוא קבוע. לכן יש אנשים שייעשו קאי-גונג או ייעשו מוארים - מוארים לחלוטין – ברמה נמוכה מאוד. אנשים כאלה יופיעו.

אני דן בנושא הזה כדי שכולם ידעו שברגע שיש אדם כזה אתם חייבים לא להתייחס אליו כאל אדם מואר יוצא מן הכלל. זה עניין רציני מאוד בטיפוח-תרגול. רק לפי הדאפא הזה זה יכול להיות נכון. אתם לא צריכים ללכת בעקבותיו או להאזין לו בגלל שיש לו יכולות על-טבעיות, כוחות שמימיים או בגלל שהוא יכול לראות כמה דברים. אתם תעשו לו רע, כי הוא ייפתח את ההחזקה של שביעות רצון עצמית ויגמור בזה שהוא יאבד הכל, הכל ייסגר לו והוא ייפול. אם מישהו לא יכול לנהל את עצמו היטב הוא ייפול גם אם הוא מואר. גם כאשר בודהות לא יכולים לנהל דברים היטב, הם עלולים ליפול שלא לדבר על אנשים כמוכם שמטפחים בין אנשים רגילים! לכן, לא חשוב כמה יכולות על-טבעיות, פיתחתם, כמה הן גדולות או כמה הן בעלי עוצמה הם הכוחות השמימיים שלכם, עליכם לנהל את עצמכם היטב. לאחרונה היה מישהו שישב כאן ויכל להיעלם ברגע אחד ולהופיע שוב ברגע הבא. זה פשוט כך. גם כוחות גדולים יותר יתפתחו. מה תעשו בעתיד? כמטפחים או כתלמידים שלנו, גם אם הדברים האלה קורים לעצמכם או לאחרים בעתיד, אל תעריצו אותם או תרדפו את הדברים האלה. ברגע שהלב שלכם משתנה, מיד הוא יהיה גמור ואתם תיפלו. אולי אתם אפילו ברמה גבוהה יותר מהם, רק שהכוחות השמימיים שלכם עדיין לא הופיעו. לפחות נפלתם בנושא הספציפי הזה. לכן כולם צריכים ממש לשים לב לנושא הזה. אנחנו שמנו כבר את הנושא הזה במקום מאוד חשוב בגלל שדברים כאלה יקרו בקרוב. כשזה יקרה, זה לא ילך אם לא תוכלו לנהל את עצמכם היטב.

אפילו מטפח שפיתח גונג ונעשה קאי-גונג או מואר באמת, לא צריך להתייחס אל עצמו כאל משהו מיוחד. הדברים שהוא ראה הם מה שהוא ראה ברמה שלו. הטיפוח שלו הגיע לרמה הזו, זאת אומרת תכונת ההארה ורמת השין-שינג שלו הגיעו לרמה הזאת, אז החוכמה שלו גם כן הגיעה לרמה הזאת. לכן, בהתייחס לדברים ברמות גבוהות יותר, ייתכן והוא לא יאמין. בדיוק בגלל שהוא לא יאמין להם, הוא יחשוב שמה שהוא רואה זה מוחלט ורק הדברים האלה קיימים. זה רחוק מאוד, בגלל שהרמה של האדם הזה היא רק כאן.

יש אנשים שייעשו קאי-גונג ברמה הזאת, כי הם לא יכולים לטפח גבוה יותר. לכן הם יכולים להיות קאי גונג ומוארים רק ברמה הזאת. בין אלו מכם שיצליחו בטיפוח, חלק יגיע להארה בדרכים ארציות קטנות. חלקם יהיו מוארים ברמות שונות וחלקם יהיו מוארים עם הפרי האמיתי. רק אלו שמוארים עם הפרי האמיתי הם הגבוהים ביותר. הם יכולים לראות דברים ברמות שונות ולהופיע בהן. אפילו אלו שיוארו בדרכים ארציות ברמות הנמוכות, יהיו מסוגלים לראות ממדים ואנשים מוארים והם יהיו מסוגלים לתקשר אתם גם כן. באותו הזמן אל תהיו מרוצים בגלל שההארה בדרכים ארציות קטנות ברמות נמוכות אינה יכולה להשיג את הפרי האמיתי. זה בטוח. מה אם כן יש לעשות? אפשר להישאר ברמה הזאת. טיפוח לקראת רמה גבוהה יותר יהיה עניין של העתיד. בגלל שהטיפוח יכול רק להגיע עד לכאן, מה עליו לעשות אם הוא לא נעשה קאי-גונג? למרות שאתה ממשיך לטפח את עצמך כך, הטיפוח שלך לא יכול עוד לעלות למעלה, אז אתה תיעשה קאי-גונג, כי הגעת לגבול הטיפוח שלך. יהיו הרבה אנשים כאלה. לא חשוב מה יקרה, צריך להמשיך לשמור על השין-שינג. רק אם נוהגים לפי הדאפא זה באמת נכון. בין אם מדובר ביכולות העל-טבעיות שלך או בקאי-גונג שלך, אתה השגת אותם על-ידי טיפוח-תרגול בדאפא. אם תשים את הדאפא במקום משני ותשים את הכוחות השמימיים שלך במקום החשוב, או כאדם שהגיע להארה אתה מאמין שההבנה הזאת שלך או ההבנה האחרת שלך הן נכונות, או אם אתה אפילו מתייחס לעצמך כיוצא מן הכלל ומעבר לדאפא, הייתי אומר שכבר התחלת ליפול. זה יהיה מסוכן ואתה תיעשה אפילו גרוע יותר ויותר. בזמן זה אתה באמת תהיה בצרות והטיפוח שלך יהיה לשווא. אם דברים לא נעשים היטב אתה תיפול וטיפחת לשווא.

אני גם אומר לכם שהתוכן של ספר זה הורכב מהפא שלימדתי בכמה סמינרים. הכל נאמר על-ידי וכל משפט נאמר על-ידי. כל מילה הוצאה מההקלטות והועתקה מילה במילה. התלמידים, המתרגלים שלי עזרו לי להעתיק כל דבר מההקלטות ואז תיקנתי את זה שוב ושוב. כל זה הוא הפא שלי, מה שאני מלמד הוא הפא האחד הזה.