הרצאה חמישית

סמל הפאלון

סמל הפאלון דאפא שלנו הוא פאלון. אנשים עם יכולות על-טבעיות יכולים לראות שהפאלון הזה מסתובב. אותו דבר לגבי סיכות הפאלון הקטנות שלנו שגם כן מסתובבות. הטיפוח-תרגול שלנו מונחה על-פי ג’ן-שן-רן, תכונת היקום ועל-פי העקרונות של התפתחות היקום. לכן הגונג הזה שאנחנו מתרגלים הוא די ענק. במובן מסוים, סמל הפאלון הזה הוא מיניאטורה של היקום. אסכולת הבודהא רואה את היקום כעולם בעל עשרת הכיוונים עם ארבעה קצוות ושמונה כיוונים. אולי יש אנשים שיכולים לראות עמוד אנרגיה אופקי מעל ומתחת לזה. לכן יחד עם החלק העליון והחלק התחתון, הפאלון מרכיב בדיוק את העולם של עשרת הכיוונים ומרכיב את היקום הזה. הוא מייצג את סיכום היקום לפי אסכולת הבודהא.

מובן שביקום הזה יש אינספור גלקסיות, כולל שביל החלב שלנו. כל היקום הוא בתנועה וכל הגלקסיות שבתוכו גם הן בתנועה. לכן סמלי הטאי-צ’י וסמלי [1]   הקטנים שבתוך הסמל גם הם מסתובבים. כל הפאלון מסתובב וה- הגדולה שבמרכז מסתובבת גם כן. במובן מסוים זה מסמל את שביל החלב שלנו, וגם בגלל שאנחנו מאסכולת הבודהא הסמל של אסכולת הבודהא נמצא במרכז. זה איך שזה נראה על פני השטח. לחומרים שונים יש את צורות הקיום שלהם בממדים אחרים ושם יש להם תהליך התפתחות וצורת קיום מאוד עשירים ומסובכים. סמל הפאלון הזה הוא מיניאטורה של היקום. יש לו צורת קיום ותהליך התפתחות משלו גם בכל הממדים האחרים. לכן אני אומר שהוא עולם.

כשהפאלון מסתובב בכיוון השעון הוא יכול לספוג באופן אוטומטי אנרגיה מהיקום. כשהוא מסתובב נגד כיוון השעון הוא יכול לפלוט אנרגיה. סיבוב פנימי (בכיוון השעון) מציע הצלה עצמית ואילו סיבוב חיצוני (נגד כיוון השעון) מציע הצלה לאחרים – זהו מאפיין של שיטת התרגול שלנו. אנשים שאלו: "אנחנו שייכים לאסכולת הבודהא. מדוע יש גם טאי-צ’י? האם טאי-צ’י לא שייך לאסכולת הטאו?" זה בגלל שמה שאנחנו מטפחים זה ענק מאוד, מה ששווה לטיפוח היקום כולו. אז חשבו על זה כולכם: היקום הזה מורכב משתי אסכולות עיקריות: אסכולת הבודהא ואסכולת הטאו. אם יוציאו אחת מהן, אי אפשר יהיה להרכיב יקום שלם ואי אפשר יהיה להגיד שזה יקום שלם. לכן, יש אצלנו דברים מאסכולת הטאו. אנשים אמרו: זה לא רק אסכולת הטאו, יש גם נצרות, קונפיוציאניזם, דתות אחרות וכו'. אני אומר לכם שאחרי שהטיפוח מגיע לרמה מאוד גבוהה, הקונפיוציאניזם שייך לאסכולת הטאו; כשהטיפוח-תרגול של דתות מערביות רבות מגיע לרמות גבוהות, הן מוגדרות כשייכות לאותה שיטה של אסכולת הבודהא. יש רק שתי אסכולות עיקריות כאלה.

אז מדוע לשתי צורות של הטאי-צ’י יש צבע אדום למעלה וכחול למטה ולשתי צורות של טאי-צ’י יש אדום למעלה ושחור למטה? לפי מה שאנחנו יודעים בדרך כלל, טאי-צ’י עשוי משני החומרים של שחור ולבן, הצ’י של יין ויאנג. זוהי הבנה ברמה די שטחית, כי לטאי-צ’י יש צורות ביטוי שונות בממדים שונים. בביטוי ברמה הגבוהה ביותר הצבעים שלו מופיעים בדרך זו. לטאו שאנחנו מכירים בדרך כלל יש אדום למעלה ושחור למטה. לדוגמא, הטיאן-מו של חלק מהמטפחים שלנו פתוחה והם גילו שהצבע האדום שהם רואים בעיני הבשר ודם שלהם הוא ירוק בממד הסמוך. צבע הזהב נראה כסגול בממד אחר, כי יש את ההיפוך הזה. זאת אומרת, צבעים משתנים מממד לממד. הטאי-צ’י עם הצבע האדום למעלה והכחול למטה שייך לפרֶה-טאואיזם הגדול, שכולל את שיטות הטיפוח-תרגול מאסכולת הצ’י-מן. ארבעת סמלי ה- הקטנים הם של אסכולת הבודהא. הם אותו דבר כמו זה שבמרכז, שהוא גם של אסכולת הבודהא. בפאלון הזה הצבעים בהירים יחסית. אנחנו משתמשים בו כסמל של הפאלון דאפא.

הפאלון שאנחנו רואים דרך הטיאן-מו הוא לא בהכרח בצבע הזה. הצבע של הרקע יכול להשתנות, אבל הצורה לא משתנה. כשהפאלון שהתקנתי אצלכם באזור הבטן התחתונה מסתובב, מה שהטיאן-מו שלכם רואה יכול להיות באדום, בסגול, בירוק ואולי חסר צבע. הצבע של הרקע מתחלף כל הזמן בסדר של אדום, כתום, צהוב, ירוק, תכלת, כחול וסגול. כתוצאה מכך, מה שאתה רואה יכול להיות צבע אחר, אבל הצורות והצבעים של סמלי ה- והטאי-צ’י לא משתנים. אנחנו חושבים שהצבע הזה של הרקע הוא יותר יפה יחסית, לכן קבענו אותו ככה. אנשים עם יכולות על-טבעיות יכולים לראות הרבה דברים מעבר לממד הזה.

יש אנשים שאומרים: "הסמל ה- הזה נראה כמו הדבר של היטלר." אני אומר לכם שבסמל הזה עצמו לא קיים שום מושג של מעמד. יש אנשים שאומרים: "אם הפינה שלו נוטה לצד זה, זה יהיה הדבר של היטלר." אין זה כך, בגלל שהוא מסתובב לשני הצדדים. החברה האנושית שלנו התחילה להכיר את הסמל הזה באופן נרחב לפני 2,500 שנה, בזמנו של שאקיאמוני. עברו רק כמה עשורים מאז זמנו של היטלר במלחמת העולם השנייה. הוא גנב אותו, אבל הצבעים שהוא השתמש בהם היו שונים משלנו. זה היה שחור, השפיץ פנה כלפי מעלה והשתמשו בו במצב אנכי. לגבי הפאלון, אני אדבר רק עד כאן. דיברנו רק על הצורה השטחית שלו.

אז לְמה סמל ה- הזה מתייחס באסכולת הבודהא שלנו? יש אנשים שאומרים שהוא מסמל מזל טוב. זהו פירוש של אנשים רגילים. אני אגיד לכם שסמל ה- מסמל את הרמה של בודהא. יש אותו רק כשמגיעים לרמה של בודהא. לבודהיסאטווה או לארהאט אין את זה. אבל לבודהיסאטוות בכירות ולארבע הבודהיסאטוות הבכירות יש את זה. אנחנו רואים שהבודהיסאטוות הבכירות האלה עברו בהרבה את הרמה של בודהות רגילות והן אף יותר גבוהות מהטאתאגאטה. יש מספר אינסופי של בודהות מעבר לרמה של טאתאגאטה. לטאתאגאטה יש רק סמל  אחד. אלה שהגיעו מעבר לרמה של הטאתאגאטה יהיו להם יותר סמלי . לבודהא שרמתו היא פי שתיים מזו של טאתאגאטה יש שני סמלי ה- . לאלה שהם גבוהים יותר יש שלושה, ארבעה או חמישה וכך הלאה. יש כאלה שיש להם כל-כך הרבה סווסטיקות שהן בכל הגוף שלהם, כולל על הראשים שלהם, על הכתפיים, על הברכיים. אם אין מספיק מקום, הם אפילו יופיעו על כפות הידיים שלהם, על קצות כריות האצבעות, על כפות הרגליים, על קצות כריות אצבעות הרגליים וכו'. ככל שהרמה תוסיף לגדול, כך יהיו לו יותר ויותר סמלי . לכן סמל ה- מייצג את רמת הבודהא. ככל שרמת הבודהא גבוהה יותר כך יש לו יותר סמלי .

שיטת התרגול של הצ'י-מן [2]

בנוסף לאסכולת הבודהא ולאסכולת הטאו יש את אסכולת הצ’י-מן שקוראת לעצמה שיטת הטיפוח של הצ’י-מן. בהתייחס לשיטות טיפוח, לאנשים רגילים יש כזה מושג: מתקופת סין הקדומה ועד היום התייחסו האנשים לאסכולת הבודהא ולאסכולת הטאו כדרכי טיפוח אמיתיות וגם קראו להן אסכולות אמיתיות של טיפוח-תרגול. אסכולת הצ’י-מן הזו מעולם לא נעשתה נחלת הציבור ומעט מאוד אנשים שמעו על קיומה, חוץ מאשר דרך עבודות ספרותיות.

האם קיימת אסכולת צ’י-מן? כן. במהלך הטיפוח-תרגול שלי, במיוחד בשנים המאוחרות, פגשתי בשלושה מאסטרים גבוהים של אסכולת הצי-מן שלימדו אותי את התמצית של השיטות שלהם, מה שהוא מאוד ייחודי ומאוד טוב. דווקא בגלל שזה מאוד ייחודי, מה שהם מטפחים הוא מאוד בלתי רגיל ולא ניתן להבנה על-ידי רוב האנשים. בנוסף, הם אומרים שהם לא שייכים לאסכולת הבודהא ולא לאסכולת הטאו. הם לא מטפחים בודהא או טאו. כשאנשים שומעים שהם לא מטפחים בודהא או טאו, אנשים קוראים להם פּאנג-מן-זוא-טאו [3] . הם קוראים לעצמם אסכולת הצ’י-מן. לפּאנג-מן-זוא-טאו יש מובן של גנאי, אבל לא מובן שלילי. זה לא אומר שהאסכולה היא שיטה רעה – זה בטוח. ההגדרה המילולית של המילה גם כן לא מתכוונת לשיטה רעה. בהיסטוריה קראו לאסכולת הבודהא ולאסכולת הטאו אסכולות טיפוח-תרגול אמיתיות. כששיטה זו לא הייתה מובנת על-ידי הציבור אנשים קראו לה "פּאנג-מן", או דלת צדדית ואסכולה לא אמיתית. מה עם "זוא-טאו"? ב"זוא" הכוונה לגמלוניות, או שיטה מגושמת. "זוא", כמילה קלאסית בסינית, פירושה בדרך כלל להיות מגושם. לפּאנג-מן-זוא-טאו יש הפירוש הזה.

מדוע זו אינה שיטה רעה? זה בגלל שיש לה גם כן דרישות שין-שינג מחמירות. הטיפוח-תרגול שלה הוא גם לפי תכונת היקום. זה לא מתנגד לתכונת היקום, או לחוק היקום ולא עוסק בעשיית מעשים רעים. לכן אי אפשר לקרוא לזה שיטה רעה. אסכולת הבודהא ואסכולת הטאו הן אסכולות אמיתיות, לא בגלל שתכונת היקום מתאימה לשיטות שלהם, אלא בגלל שהשיטות של אסכולות הבודהא והטאו, מתאימות לתכונת היקום. אם שיטת הטיפוח-תרגול של אסכולת הצ’י-מן גם מתאימה לתכונה הזאת של היקום, היא אינה שיטה רעה, אלא אסכולה אמיתית גם כן. זה בגלל שהקריטריון למדידת טוב או רע וצדק או עוול הוא תכונת היקום. הטיפוח שלה הוא לפי תכונת היקום, כך שהיא גם דרך אמיתית, למרות שהדרישות שלה שונות מאלו של אסכולת הבודהא והטאו. היא לא נוהגת ללמד תלמידים באופן נרחב אלא מעט אנשים. אסכולת הטאו מלמדת הרבה תלמידים, אבל רק תלמיד אחד מקבל את ההוראה האמיתי. אסכולת הבודהא מאמינה בהצלה של כל היצורים, כך שמי שיכול לטפח שיטפח.

שיטת תרגול של אסכולת הצ’י-מן לא ניתן להוריש אפילו לשני אנשים, אלא שבוחרים אדם אחד במשך תקופה ארוכה בהיסטוריה. לכן, הדברים האלה שלהם לא נראו על-ידי אנשים רגילים במהלך ההיסטוריה. מובן שבשיא הפופולריות של צ’יגונג גיליתי שכמה אנשים מהאסכולה הזו גם כן יצאו ללמד. אבל אחרי תקופה של הוראה הם הבינו שזה לא הולך בגלל ששיש דברים שהמאסטר שלהם בכלל לא מאשר להם ללמד. אם רוצים ללמד את השיטה, לא יכולים לבחור תלמידים. אלה שבאים ללמוד את זה מגיעים עם דרגות שונות של שין-שינג ומנטליות שונה והם אנשים מכל מיני סוגים. אי אפשר יהיה לבחור תלמידים כדי ללמד אותם. לכן לא ניתן ללמד את שיטת הצ’י-מן באופן נרחב לציבור. אם עושים כך זה יגרום לסכנה בקלות בגלל שהדברים שלה הם מאוד ייחודיים.

יש אנשים שתוהים, אם אסכולת הבודהא מטפחת בודהא ואסכולת הטאו מטפחת טאו, אז מה יהיה מטפח של אסכולת הצ’י-מן אחרי שהוא יצליח בטיפוח? אדם זה יהיה אלוהות משוטטת שאין לה אזור מוגדר של עולם ביקום. כל אחד יודע שלטאתאגאטה, לשאקיאמוני יש את גן עדן הסאהא. לבודהא אמיטאבהא יש את גן העדן של האושר האולטימטיבי, לבודהא הרוקח יש גן עדן מזוגג. לכל טאתאגאטה או בודהא גדול יש העולם שלו. לכל אדם מואר יש את גן העדן שהוא בונה עם הרבה מהתלמידים שלו שחיים בתוכו. אבל לאדם מאסכולת הצ’י-מן אין אזור מוגדר ביקום והוא יהיה רק כמו אלוהות משוטטת או בן אל-מוות בודד.

טיפוח בדרך רעה

מה זה טיפוח בדרך רעה? יש לו כמה צורות. יש אנשים שמתמחים בטיפוח בדרך רעה, כי במהלך ההיסטוריה היו אנשים שהעבירו את הדברים האלה. מדוע הדברים האלה מועברים? זה בגלל שהם רודפים אחרי תהילה, רווח אישי וכסף בקרב אנשים רגילים. אלה הדברים שהם רוצים. מובן שרמת השין-שינג של אדם כזה אינה גבוהה והוא לא יכול להשיג גונג. אז מה הוא יכול להשיג? –קארמה. אם למישהו יש הרבה קארמה זה יכול ליצור גם סוג של אנרגיה, אבל לאדם זה לא יהיה שום מעמד ולא ניתן יהיה להשוות אותו עם מטפח. בכל זאת, יחסית לאנשים רגילים, הוא יכול להשפיע עליהם בגלל שקארמה היא גם כן סוג של אנרגיה. כשהצפיפות שלה נעשית גבוהה מאוד, היא יכולה גם לחזק את היכולות העל-טבעיות בגוף האדם וליצור אפקט כזה. לכן, במהלך ההיסטוריה היו אנשים שלימדו את זה. אדם כזה טוען: "כשאני עושה דברים רעים ומקלל אני יכול להגדיל את הגונג שלי." הוא לא מגדיל את הגונג. למעשה הוא מגביר את הצפיפות של החומר השחור הזה בגלל שעשיית מעשים רעים יכולה להביא את החומר השחור – קארמה. לכן, היכולות העל-טבעיות המעטות שאדם זה נושא על גופו יכולות להתחזק על-ידי הקארמה הזו. הוא יכול גם לפתח מעט יכולות על-טבעיות קטנות, אבל הן לא מסוגלות לעשות שום דבר משמעותי. אנשים אלה חושבים שעל-ידי עשיית מעשים רעים הם גם יכולים להגדיל את הגונג. זה מה שהם אומרים.

יש אנשים שאומרים שכשטאו נמצא בגובה צ'ה [4] אחד, שד יהיה בגובה של ג'אנג [5] אחד. "זו אמירה מוטעית, שאומרים אנשים רגילים. שד מעולם לא יהיה גבוה יותר מטאו. יש מצב כזה שהיקום שאנחנו מכירים כבני אדם הוא יקום קטן בין הרבה יקומים ואנחנו קוראים לו בקיצור "היקום". כל פעם שהיקום שלנו עובר תקופה של שנים ארוכות, הוא תמיד חווה אסון גדול שהורס כל דבר ביקום, כולל כוכבים ואת כל החיים בתוכו. לתנועת היקום יש חוקים מסוימים. ביקום של הפעם הזאת לא רק הגזע האנושי הפך למושחת. חיים רבים כבר הבחינו במצב שבהתייחס לזמן הנוכחי, ארעה לפני זמן רב התפוצצות גדולה בחלל היקום הזה. היום אסטרונומים לא יכולים להבחין בכך, בגלל שמה שאנחנו יכולים לראות היום דרך הטלסקופים החזקים ביותר הם דברים מלפני 150 אלף שנות אור. כדי לראות את השינויים של הגוף הקוסמי הנוכחי עלינו לחכות שיעברו 150 אלף שנות אור. זה זמן די ארוך.

היום כל היקום כבר עבר שינוי גדול. בכל פעם ששינוי כזה קורה, כל החיים בכל היקום ייכחדו לחלוטין ויימצאו במצב הרס. בכל פעם שהמצב הזה קורה, על התכונה ועל כל החומרים שבתוך היקום הקודם להתפוצץ. בדרך כלל כל החיים ייהרגו מההתפוצצות. אבל לא כל אחד נמחק מההתפוצצות בכל פעם. אחרי שהיקום נבנה מחדש על-ידי היצורים הגדולים המוארים שברמה גבוהה מאוד, יש עדיין כמה שניצלו מההתפוצצות. היצורים הגדולים המוארים בונים את היקום בהתאם לתכונה ולסטנדרטים שלהם. לכן התכונה שונה מזו של היקום הקודם.

אלה שלא מתו בהתפוצצות ימשיכו להחזיק בתכונה ובעקרונות הקודמים כשהם עושים דברים ביקום הזה. היקום שנבנה מחדש יפעל לפי תכונת ועקרונות היקום החדש. כך אלו שלא מתו בהתפוצצות נעשו לשדים שמפריעים לעקרונות היקום. אבל הם אינם כה רעים, כיוון שהם רק עושים דברים בהתאם לתכונת היקום של המחזור הקודם. הם מה שאנשים מכנים השדים השמימיים. אבל הם לא מהווים איום לאנשים רגילים והם בכלל לא פוגעים באנשים. הם רק דבקים בעקרונות שלהם כדי לעשות דברים. בעבר לא נתנו לאנשים רגילים לדעת את זה. אמרתי שיש הרבה בודהות מעבר לרמה של טאתאגאטה. מה השדים האלה שווים? הם קטנים מאוד בהשוואה. זיקנה, מחלה ומוות הם גם כן סוגים של שדים, אבל הם גם נוצרו כדי לשמור על התכונה של היקום.

בודהיזם מדבר על סמסארה ומזכיר את הנושא של אסורא [6] . למעשה זה מתייחס ליצורים חיים בממדים שונים, אבל אין להם את הטבע האנושי.  בעיני אדם מואר גדול הם ברמה נמוכה מאוד והם די חסרי יכולת. למרות זאת הם מפחידים בעיניהם של אנשים רגילים, כי יש להם אנרגיה מסוימת. הם מתייחסים לאנשים רגילים כאל חיות, כך שהם נהנים לאכול אנשים. בשנים האחרונות גם הם באו ללמד צ’יגונג. מה הם בכלל? איך הם יכולים להיראות כמו אנשים? הם נראים מאוד מפחידים. ברגע שאתה לומד את הדברים שלהם, תצטרך ללכת אתם ולהיות מהסוג שלהם. בתרגול צ’יגונג, אם למישהו יש מחשבות שמתאימות למנטליות שלהם הם יבואו ללמד אותו. מחשבה נכונה אחת תגרש מאה עוולות. אם אינך רודף אחרי שום דבר, אף אחד לא יעז להטריד אותך. אם אתה מפתח מחשבה רעה, או רודף אחרי משהו רע, הם יבואו ויעזרו לך. אתה תטפח בדרך הדמונית. הבעיה הזאת יכולה לקרות.

מצב אחר נקרא טיפוח בדרך רעה בלי להיות מודע. מה זה "טיפוח בדרך רעה בלי להיות מודע"? זה כשמישהו מטפח בדרך רעה בלי שהוא קולט את זה. בעיה זו נפוצה מאוד, פשוט יותר מדי. כפי שאמרתי ביום הקודם, הרבה אנשים מטפחים צ’יגונג עם מחשבות מוטעות. למרות שהם מטפחים תרגיל עמידה עם הידיים והרגליים רועדות מעייפות, מוחם אינו במנוחה. אחד חושב: "המחירים עולים. עלי ללכת לקניות, אחרי שאני מסיים לתרגל. אם לא אמהר, הדברים יהיו יותר יקרים". אחר חושב: "מקום העבודה עכשיו מחלק דירות. האם אני אקבל אחת? האדם שאחראי על חלוקת יחידות הדיור תמיד מסוכסך אתי". ככל שאדם זה חושב על זה, כך הוא יותר כועס: " הוא לא ייתן לי דירה בוודאות. איך אוכל להילחם בו..." כל מיני מחשבות עולות. כפי שאמרתי קודם, הם מקשקשים  על ענייני משפחה ועד לענייני המדינה. כשהם מדברים על נושאים לא נעימים הם אפילו כועסים יותר.

תרגול צ’יגונג דורש מאדם להדגיש את הדה. כשאתה עושה את התרגילים, אם אתה לא חושב על דברים טובים, אין עליך לחשוב גם על דברים רעים. הטוב ביותר הוא אם לא תחשוב על שום דבר. זה בגלל כשמתרגלים צ’יגונג ברמה נמוכה צריך לבנות בסיס. הבסיס הזה יישחק תפקיד קריטי בגלל שלפעולות המחשבה האנושית יש תפקיד מסוים. חשבו על זה כולכם: מה אתם מוסיפים לגונג שלכם? איך מה שאתם מתרגלים יהיה טוב? איך זה לא יהיה שחור? לכמה אנשים שמתרגלים צ’יגונג אין את המחשבות האלה בזמן התרגול? למרות שאתם מתרגלים צ’יגונג כל הזמן, מדוע המחלות שלכם לא נעלמו? למרות שיש אנשים שאין להם את המחשבות הרעות האלה במקום התרגול, הם תמיד מתרגלים צ’יגונג עם רדיפה אחרי יכולות על-טבעיות, עם רדיפה אחרי כל מיני דברים, עם מנטליות שונה ועם מגוון תשוקות עז. למעשה הם כבר תרגלו טיפוח רע בלי לדעת. אם אתה אומר שאדם זה מתרגל בדרך רעה, הוא לא יהיה מאושר: "מי שלימד אותי היה מאסטר גדול של צ’יגונג." אבל המאסטר הגדול ההוא של צ’יגונג אמר לך להדגיש דה. האם עשית את זה? במהלך תרגול הצ’יגונג אתה תמיד מוסיף אליו מחשבות רעות. האם דברים טובים יכולים לצאת מהתרגול שלך? זו הבעיה וזה לתרגל טיפוח רע בלי לדעת, משהו מאוד נפוץ.

טיפוח זוגי של גבר ואישה

 בקהיליית המטפחים יש שיטת טיפוח-תרגול שנקראת טיפוח זוגי של גבר ואישה. אולי ראיתם שבשיטות הטיפוח של הטנטריזם הטיבטי, בפסל או בציור של בודהא דמות גברית אוחזת בדמות נשית בזמן הטיפוח-תרגול. צורת הביטוי של הדמות הגברית לפעמים היא בודהא והוא מחזיק באישה עירומה. יש גם ואריאציות של דמות הבודהא כדמות ואג'רה עם ראש של פרה ופנים של סוס, מחזיק גוף נשי שגם הוא עירום. מדוע זה כך? ראשית נבהיר את העניין הזה לכולם. בכדור הארץ שלנו לא רק סין הושפעה מהקונפוציאניזם. לפני כמה מאות שנים לכל הגזע האנושי היו ערכי מוסר דומים. לכן, דרך הטיפוח-תרגול הזאת לא באה למעשה מכדור הארץ שלנו. היא באה מכוכב אחר, אבל דרך זו יכולה באמת לאפשר לאדם לטפח ולתרגל. כששיטת הטיפוח-תרגול הזו הועברה לסין בזמנה היא לא הייתה מקובלת בקרב האנשים הסיניים, בדיוק בגלל אותו חלק של טיפוח זוגי של גבר ואישה והחלקים של הטיפוח הסודי. לכן, במהלך תקופת ההוי-צ'אנג של שושלת טאנג זה בוטל באזור ההאן על-ידי הקיסר. אסור היה ללמד את זה באזור ההאן ובאותה תקופה זה נקרא טאנג­-טנטריזם, אבל זה המשיך להתפשט בסביבה הייחודית ובאזור המיוחד של טיבט. מדוע הם מטפחים ומתרגלים בדרך זו? המטרה של טיפוח זוגי של גבר ואישה היא לאסוף יין כדי לספק ליאנג ולהפך, עם סיפוק הדדי וטיפוח הדדי, כדי להגיע למטרה של איזון בין יין ויאנג.

 ידוע לכם שבהתאם לאסכולת הבודהא או הטאו במיוחד בהתאם לתיאוריה הטאואיסטית של יין ויאנג, בגוף האנושי עצמו יש יין ויאנג. בגלל שלגוף האנושי יש יין ויאנג הוא יכול לפתח באמצעות טיפוח-תרגול כל סוג של יכולות על-טבעיות ויצורים חיים, כמו יואן-יינג, יינג-האי, פא-שן וכו'. בגלל הקיום של יין ויאנג אדם יכול לפתח הרבה יצורים חיים באמצעות הטיפוח. אותו דבר נכון לגבי גוף זכרי או גוף נקבי וכל דבר יכול לגדול בשדה ההוא של הדאן-טיאן. התיאוריה הזו היא מאוד הגיונית. אסכולת הטאו מתייחסת בדרך כלל לחלק הגוף העליון כיאנג ולחלק התחתון כיין. יש אנשים שגם מתייחסים לחלק האחורי של הגוף כיאנג ולחלק הקדמי כיין. אחרים מתייחסים לחלק השמאלי של הגוף כיאנג ולחלק הימני כיין. בסין יש אמרה שהחלק השמאלי הוא זכרי והחלק הימני הוא נקבי וזה גם לקוח מזה וזה מאוד הגיוני. בגלל שלגוף אנושי בעצמו יש יין ויאנג, באמצעות פעולת הגומלין בין יין ויאנג הוא בעצמו יכול להשיג איזון בין יין ויאנג וכך הוא יכול ליצור הרבה יצורים חיים.

זה מבהיר את העניין: אפשר לטפח עד לרמה גבוהה מאוד, גם בלי להשתמש בשיטה של טיפוח זוגי של גבר ואישה. כשנוקטים בשיטה של טיפוח זוגי של גבר ואישה, אם לא מטפלים בזה היטב, האדם יקבל הפרעה דמונית וזה יהפוך להיות טיפוח רע. בטנטריזם, כדי להשתמש ברמה גבוהה בשיטה של טיפוח זוגי של גבר ואישה, הנזיר או הלאמה חייב להגיע לרמת טיפוח גבוהה. באותו שלב המאסטר יכול להדריך את האדם בסוג זה של טיפוח-תרגול. בגלל שרמת השין-שינג של אדם זה גבוהה, הוא יכול לנהל את עצמו היטב בלי לסטות. אבל לאדם עם רמת שין-שינג נמוכה אסור בשום אופן לאמץ שיטה זו. אחרת הוא בטוח ילך לדרך רעה. בגלל שרמת השין-שינג מוגבלת ובגלל שהוא לא השתחרר מהתשוקות ומהתשוקות המיניות של אנשים רגילים, זה המקום שבו נמצאת מידת השין-שינג שלו. בטוח שאם ישתמשו בשיטה הזו זה יהיה באופן רע. לכן, אנחנו אומרים שאם מלמדים אותה סתם ברמה נמוכה זה בעצם הוראת דרך רעה.

בשנים האחרונות די הרבה מאסטרים של צ’יגונג לימדו טיפוח זוגי של גבר ואישה. מה מוזר בזה? טיפוח זוגי של גבר ואישה הופיע גם בשיטות של אסכולת הטאו. זה גם לא התחיל בתקופה הנוכחית, אלא כבר בתקופת שושלת טאנג. איך יכול להיות באסכולת הטאו טיפוח זוגי של גבר ואישה? בהתאם לתיאורית הטאי-צ’י באסכולת הטאו גוף אנושי הוא יקום קטן שיש לו יין ויאנג בעצמו. כל התורות האמיתיות הגדולות הועברו במשך שנים ארוכות. כל שינוי או כל תוספת לפי רצונו של מישהו יבלגנו את אסכולת הטיפוח הזו וייעשו את מטרת השלמת הטיפוח לבלתי אפשרית. לכן, אם אין בשיטה שלך טיפוח זוגי של גבר ואישה, אל תטפח את זה, אחרת תסטה ויתעוררו בעיות. במיוחד באסכולת הפאלון דאפא שלנו, אין טיפוח זוגי של גבר ואישה וגם לא צריכים את זה. כך אנחנו רואים את הנושא הזה.

טיפוח של טבע הנפש והגוף הפיזי גם יחד

נושא הטיפוח של טבע הנפש והגוף הפיזי גם יחד כבר הוסבר לכולכם. טיפוח גוף ונפש מתייחס לטיפוח השין-שינג באותו זמן שמטפחים את הגוף. במילים אחרות, משנים את הבן-טי. בתהליך השינוי, התאים של האדם יוחלפו בהדרגה על-ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה ותהליך ההזדקנות יואט. גוף האדם יתחיל לחזור בהדרגה לנעורים ויעבור שינוי הדרגתי עד שלבסוף הוא מוחלף לחלוטין על-ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה. בזמן זה, הגוף של אותו אדם כבר הוחלף לגוף עם חומר מסוג אחר. גוף זה, כפי שאמרתי קודם, עובר מעבר לחמשת האלמנטים. כיוון שהוא כבר לא בתוך חמשת האלמנטים, הגוף של אדם זה לא יתנוון.

תהליך הטיפוח במקדשים עוסק רק בטיפוח טבע הנפש, כך שהוא לא מלמד תרגילים ולא מדבר על טיפוח הגוף. זה דורש נירוונה [7] , כי השיטה ששאקיאמוני לימד דורשת נירוונה. למעשה לשאקיאמוני עצמו יש דהארמה גדולה של רמה גבוהה והוא היה יכול  בהחלט להפוך את הבן-טי שלו לחומר בעל אנרגיה גבוהה ולקחת אותו אתו. כדי להשאיר את שיטת הטיפוח הזו, הוא עצמו הלך בדרך הנירוונה. מדוע הוא לימד את זה באופן זה? הוא עשה כך כדי שאנשים יוותרו במידה מקסימלית על ההחזקות ועל הכל ולבסוף אפילו על גופם הפיזי. כל הלבבות לא יישארו. כדי שהאנשים ישיגו כמה שאפשר, הוא הלך בדרך הנירוונה. לכן, לאורך ההיסטוריה  כל הנזירים הבודהיסטים הלכו גם כן בדרך הנירוונה. נירוונה פירושה שברגע שנזיר מת, הוא נוטש את גוף הבשר ודם שלו והיואן-שן שלו עולה עם הגונג.

אסכולת הטאו מדגישה טיפוח של הגוף הפיזי. בגלל שהיא בוחרת תלמידים ולא מציעה הצלה לכל היצורים החיים, הקהל שלה הוא אנשים טובים מאוד. לכן, היא מלמדת טכניקות ושיטות של איך לטפח חיים. ואילו בשיטות הטיפוח-תרגול האלה של אסכולת הבודהא ובמיוחד בבודהיזם, לא יכולים ללמד את זה. זה לא שכל השיטות באסכולת הבודהא לא מלמדות את זה. הרבה שיטות ברמות גבוהות של אסכולת הבודהא מלמדות את זה גם כן. אסכולת הטיפוח שלנו מלמדת את זה. הפאלון דאפא שלנו דורש גם בן-טי וגם יואן-יינג.  שניהם שונים. יואן-יינג הוא גם גוף שעשוי מחומר בעל אנרגיה גבוהה, אבל לא ניתן להראות אותו בממד הזה שלנו. כדי לשמור על הדמות של אדם רגיל בממד הזה במשך זמן ארוך, צריך להיות לנו הבן-טי. לכן אחרי שהבן-טי הזה מוחלף, ההרכב המולקולרי שלו לא משתנה, למרות שהתאים שלו מוחלפים על-ידי החומר בעל האנרגיה הגבוהה. לכן, גוף זה לא ייראה שונה בהרבה מזה של אדם רגיל. אבל יש עדיין הבדל. זאת אומרת הגוף הזה יכול להיכנס לממדים אחרים.

שיטות שמטפחות גם את טבע הנפש וגם את הגוף הפיזי גורמות לאדם להיראות צעיר למדי והוא נראה די שונה מגילו האמיתי. יום אחד מישהי שאלה אותי: "המורה, בת כמה אני נראית לדעתך?" למעשה היא התקרבה לגיל 70, אבל היא נראתה רק בת 40. פניה היו ללא קמטים, זוהרים עם גוון פנים ורדרד ובהיר. היא לא נראתה כבנאדם שמתקרב לגיל 70. זה יקרה למתרגלים שלנו של הפאלון דאפא. ובפחות רצינות, צעירות תמיד אוהבות להתאפר ורוצות להיראות בהירות ויפות יותר. אני אומר שאם אתה באמת מתרגל בשיטת תרגול שמטפחת גוף ונפש, תשיג את המטרה הזו באופן טבעי. זה מובטח שלא תצטרך להשתמש בתכשירי קוסמטיקה. אנחנו לא ניתן יותר דוגמאות מהסוג הזה. בעבר, בגלל שיחסית היו יותר חברים מבוגרים ממקצועות שונים, התייחסו אלי כאל אדם צעיר. דברים הופכים לטובים יותר עכשיו ויש יחסית יותר צעירים במקצועות שונים. למעשה אינני צעיר יותר. אני מתקרב לחמישים. אני כבר בן 43.

פא-שן

מדוע יש שדה על פסל הבודהא? רבים לא יכולים להסביר את זה. יש אנשים שאומרים: "על הפסל של בודהא יש שדה, כי נזירים משננים בפניו את כתבי הקודש". במילים אחרות, השדה מגיע מטיפוח-תרגול של נזירים מולו. אם זה כתוצאה מהטיפוח-תרגול של נזירים או של האחרים, על אנרגיה זו להיות מפוזרת ולא מכוונת. על הרצפה, התקרה והקירות של כל המקדש צריך להיות אותו שדה. אז מדוע דווקא השדה על פסל הבודהא הוא כה חזק? במיוחד לפסל בודהא בהר מרוחק, במערה או על סלע, יש בדרך כלל שדה. מדוע השדה הזה קיים? יש אנשים שמסבירים את זה ככה או ככה ועדיין אינם יכולים להסביר את זה בבירור. למעשה, לפסל של בודהא יש שדה בגלל שיש לו פא-שן של אדם מואר. בגלל שהפא-שן של אדם מואר נמצא בו יש לו אנרגיה.

לא משנה אם זה שאקיאמוני או בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה [8] , אם הם באמת התקיימו בהיסטוריה – חשבו על זה כולכם – האם הם אינם גם מטפחים במהלך הטיפוח-תרגול שלהם? כשאדם מטפח עד לרמה גבוהה מאוד מעבר לשי-ג’יאן-פא, הוא יפתח פא-שן. פא-שן נוצר באזור הדאן-טיאן והוא עשוי מפא ומגונג. הוא בא לידי ביטוי בממדים אחרים. לפא-שן יש הרבה כוח של האדם, אבל ההכרה שלו והמחשבות שלו נשלטות על-ידי הגוף העיקרי. אבל פא-שן בעצמו הוא גם חיים אינדיבידואליים שהם שלמים עצמאיים וממשיים. לכן הוא יכול לעשות כל דבר באופן עצמאי בעצמו. מה שעושה הפא-שן זה אותו דבר כמו מה שההכרה העיקרית של האדם רוצה לעשות.  לגבי אותו דבר, אם נותנים לאדם עצמו לעשות אותו הוא יעשה את זה  ככה,  ואם הפא-שן שלו יעשה את זה, הוא יעשה כך באותו אופן. זהו הפא-שן שאנחנו מדברים עליו. כל מה שאני רוצה לעשות יכול להיעשות על-ידי הפא-שן שלי, כמו להתאים את הגוף של מטפחים אמיתיים. בגלל שהפא-שן לא נושא גוף של אדם רגיל, הוא בא לידי ביטוי בממדים אחרים. הישות החיה הזאת אינה משהו קבוע שלא משתנה, אלא יכולה להפוך להיות גדולה או קטנה. לפעמים הוא הופך להיות מאוד גדול, כה גדול שלא יכולים לראות את כל הראש שלו. לפעמים הוא הופך להיות מאוד קטן, אפילו יותר קטן מתא.

קאי-גואנג [9]

פסל של בודהא שנוצר בבית חרושת הוא רק יצירת אומנות. "קאי-גואנג" זה בעצם להזמין פא-שן של בודהא שיהיה על פסל הבודהא, אז אפשר לסגוד לו כגוף מוחשי בין אנשים רגילים. בטיפוח-תרגול, כשלמטפח יש את הלב הזה של כבוד, הפא-שן שעל הפסל הבודהא יגן על הפא עבור אדם זה, יטפל בו ויגן עליו. זוהי המטרה האמיתית של קאי-גואנג. זה ניתן לעשייה רק אם יוצרים מחשבה נכונה בטקס הקאי-גואנג הרשמי, או אם יש אדם מואר של רמה גבוהה מאוד, או אם יש מישהו שמטפח ברמה גבוהה מאוד ויש לו את היכולת הזאת.

במקדשים דורשים שפסל הבודהא יעבור קאי-גואנג ואומרים שפסל הבודהא לא יהיה פעיל בלי קאי-גואנג. היום, הנזירים במנזרים – המאסטרים הגדולים – כולם עזבו את העולם. מאז "המהפכה התרבותית הגדולה" הנזירים הצעירים, שלא קיבלו את ההוראה האמיתית, נעשו ראשי מנזרים. הרבה דברים לא הועברו. אם שואלים אחד מהם: "בשביל מה עושים קאי-גואנג?" הוא יגיד: "אחרי קאי-גואנג פסל הבודהא יהיה פעיל." הוא לא יכול להסביר איך הוא יהיה פעיל. לכן, הוא רק עורך את הטקס. הוא שם כתב בודהיסטי בתוך פסל הבודהא וסוגר אותו עם נייר ודבק ומשנן מהכתבים הבודהיסטים. הוא קורא לזה קאי-גואנג. האם אפשר להשיג את המטרה של קאי-גואנג? זה תלוי באיך הוא משנן כתבים בודהיסטים. שאקיאמוני דיבר על מחשבה נכונה. צריך לשנן כתבים בודהיסטים עם תשומת לב בלתי מחולקת כדי להרעיד באמת את העולם של הדרך הטיפוח שלו. רק אז אפשר להזמין אדם מואר. רק כשפא-שן אחד של האדם המואר ההוא עולה על פסל ניתן להשיג את המטרה של קאי-גואנג.

יש נזירים שכשהם משננים כתבים בודהיסטים הם חושבים בלבם: "כמה ישלמו לי אחרי קאי-גואנג?" או כשהם משננים כתבים בודהיסטים הם חושבים: "פלוני מתייחס אלי לא יפה." יש להם גם קונפליקטים אישיים. עכשיו זה תקופת סוף-הדהארמה. אי אפשר להתעלם מהתופעות האלה. אנחנו לא מבקרים את הבודהיזם כאן. יש פשוט מנזרים לא טהורים בתקופת סוף-הדהארמה. אם הראש של האדם מלא דברים כאלה ויוצר מחשבות כאלה רעות, האם האדם המואר יכול לבוא? אי אפשר להשיג את המטרה של קאי-גואנג בכלל. אבל זה לא מוחלט. יש גם מקדשים בודהיסטיים ומנזרים טאואיסטים אחדים טובים.

ראיתי בעיר x נזיר שהיו לו ידיים שחורות. הוא שם כתב בודהיסטי בתוך פסל בודהא והדביק בחוסר זהירות. אחר כך הוא מלמל כמה מילים וככה הסתיים הקאי-גואנג. הוא לקח עוד פסל בודהא ומלמל עוד כמה מילים. הוא ביקש 40 יואן כל פעם עבור קאי-גואנג. בימים אלה נזירים מסחרו את הקאי-גואנג ומרוויחים מזה כסף. הסתכלתי וראיתי שהוא לא השיג קאי-גואנג כי הוא לא יכל בכלל לעשות את זה. הנזירים של היום אפילו עושים כזה דבר. מה עוד ראיתי? – היא אדם במקדש שנראה כמו בודהיסטי חילוני ועשה כביכול קאי-גואנג לפסל הבודהא. הוא החזיק מראה מול השמש ושיקף את האור על פסל הבודהא. הוא אמר שזה עשה קאי-גואנג. זה כבר כל-כך מגוחך! היום הבודהיזם התפתח לשלב הזה, וזו אפילו תופעה די נפוצה.

יצרו פסל גדול של בודהא בנאן-ג'ינג [10] ושמו אותו באי לאן-טאו בהונג-קונג. הפסל הוא די גדול. הרבה נזירים באו מכל העולם כדי לעשות לו קאי-גואנג. אחד הנזירים החזיק מראה מול השמש, שיקף את האור על פני פסל הבודהא וקרא לזה קאי-גואנג. בטקס כל-כך חגיגי ורציני הוא עשה כזה דבר. אני חושב שזה באמת מעציב! לא פלא ששאקיאמוני אמר: " בתקופת סיום הדהארמה יהיה לנזירים קשה להציל את עצמם,שלא לדבר על הצעת הצלה לאחרים." בנוסף, נזירים רבים מפרשים את הכתבים הבודהיסטים מנקודת המבט של עצמם. אפילו הכתבים של האם המלכה כבר מצאו את דרכם למקדשים. דברים רבים שאינם טקסטים בודהיסטים קלאסיים גם הם נכנסו למקדשים, בהופכם את המקומות האלה למבולגנים היום. מובן שיש נזירים שעדיין באמת מטפחים והם די טובים. קאי-גואנג נועד למעשה להזמין את הפא-שן של אדם גדול מואר להישאר על פסל הבודהא. זהו קאי-גואנג.

כך שאם פסל הבודהא לא עבר בהצלחה את הקאי-גואנג, אין לסגוד לו. אם סוגדים לו, זה יביא לתוצאות רציניות. מהן התוצאות הרציניות? היום אלה שלומדים את מדע גוף האדם גילו שפעולות המוח האנושי או המחשבות האנושיות יכולות ליצור סוג של חומר. ברמה גבוהה מאוד אנחנו רואים שזה באמת חומר. אבל החומר הזה אינו בצורת גלי המוח שגילינו במחקר של היום. לעומת זאת זה בצורה שלמה של מוח אנושי. בדרך כלל כשאדם רגיל חושב על משהו, זה יוצר משהו בצורת המוח. בגלל שאין לזה אנרגיה, הוא יתפזר זמן קצר לאחר מכן. ואילו אנרגיה של מטפח יכולה להישמר זמן רב יותר. זה לא אומר שלפסל הזה של הבודהא יש מוח אחרי שהוא מיוצר במפעל. לא אין לו. יש פסלים של בודהא שלא עברו את טקס הקאי-גואנג ומטרת הקאי-גואנג לא הושגה גם אחרי שהם הגיעו למקדש. אם קאי-גואנג נעשה על-ידי מאסטר מזויף של צ’יגונג או על-ידי אדם מדרך רעה, זה יהיה אפילו יותר מסוכן, כי שועל או סמור יעלה על הפסל.

לגבי פסל של בודהא שלא עבר את תהליך הקאי-גואנג, אם אתה סוגד לו זה יהיה מסוכן מדי. כמה מסוכן זה יהיה? אמרתי שיחד עם הגזע האנושי שהתפתח עד היום הכל מתדרדר. כל החברה וכל דבר בכל היקום הופך למושחת ברציפות. כל דבר שקורה בין אנשים רגילים נגרם בגלל האנשים עצמם. קשה מאוד למצוא פא אמיתי וללכת בדרך אמיתית בגלל הפרעות מכל הכיוונים. אדם רוצה למצוא בודהא, אבל מי הוא הבודהא, קשה מאוד למצוא אחד. אם אתם לא מאמינים בזה, אספר לכם: זה יהיה נורא כשהאדם הראשון יסגוד לפסל הבודהא שלא עבר את תהליך הקאי-גואנג. כמה אנשים היום סוגדים לבודהא כדי להשיג את הפרי האמיתי? יש מעט מדי אנשים כאלה. מה הם המניעים של רוב האנשים שסוגדים לבודהא? הם רוצים לסלק את הקשיים, לפתור בעיות ולעשות רווחים. האם הדברים האלה הם מהכתבים הבודהיסטים? הם לא כוללים את הדברים האלה בכלל.

נניח שאדם שסוגד לבודהא ורודף כסף משתטח מול פסל של בודהא, או של בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה או של טאתאגאטה ואומר: "בבקשה עזור לי להרוויח קצת כסף." ובכן, מחשבה שלמה תיווצר. כיוון שכיוונו את הבקשה הזאת לפסל של בודהא, היא תעלה מיד על פסל הבודהא. בממד אחר, גוף יכול להפוך לגדול או לקטן. כשהמחשבה הזו מגיעה לגוף הזה, לפסל הבודהא יהיה מוח ותהיה מחשבה, אבל לא יהיה לו גוף. אנשים אחרים גם באים לסגוד לפסל הבודהא. אחרי שסוגדים וסוגדים הם יתנו לו בהדרגה מעט אנרגיה. זה יהיה מסוכן יותר אם מטפח יסגוד לו, בגלל שסגידה זאת תיתן לו בהדרגה אנרגיה ותאפשר לו ליצור גוף בעל צורה. אבל הגוף הזה בעל הצורה ייווצר בממד אחר. אחרי שהוא ייווצר הוא יתקיים בממד אחר והוא יכול גם לדעת כמה עקרונות של היקום. לכן, הוא יכול לעשות מעט דברים עבור בני אדם. בדרך זו הוא יכול גם לפתח קצת גונג. אבל הוא עוזר לאנשים  עם תנאי ועבור מחיר. הוא נע באופן חופשי בממד אחר ויכול לשלוט על אנשים רגילים די בקלות. הגוף המוחשי הזה נראה בדיוק אותו דבר כמו פסל הבודהא. כך שזו הסגידה של האנשים שיוצרת בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה מזויף או טאתאגאטה מזויף שנראה בדיוק כמו פסל הבודהא עם הופעה של בודהא. אבל המחשבה של הבודהא המזויף או הבודהיסאטווה המזויף היא רעה מאוד והיא רודפת אחרי כסף. הוא נוצר בממד אחר. יש לו מחשבה והוא יודע מעט עקרונות ולא מעז לבצע מעשים רעים גדולים. אבל הוא מעז לבצע דברים רעים קטנים. לפעמים הוא גם עוזר לאנשים. אם הוא לא עוזר לאנשים, הוא יהיה רע לחלוטין אז צריך להרוג אותו. איך הוא עוזר לאנשים? כשמישהו אומר: "בודהא, בבקשה עזור לי כי מישהו בבית חולה," ובכן הוא יעזור לך. הוא יגרום לך לתרום כסף לקופת התרומות כי מחשבתו רוצה כסף. ככל שתשים יותר כסף בקופת התרומות, כך המחלה תירפא מהר יותר. בגלל שיש לו מעט אנרגיה, הוא יכול לשלוט על אנשים רגילים מממד אחר. הוא יהיה מסוכן באופן מיוחד אם מטפח יסגוד לו. מה מבקש המתרגל? - כסף. חשבו על זה כולכם: מדוע שמטפח ירדוף אחרי כסף? להתפלל כדי לסלק מזל רע ומחלות מחברי משפחה, זה החזקה של רגשות למשפחה. האם אתם רוצים לשנות את הגורל של אנשים אחרים? לכל אחד יש את הגורל שלו עצמו! אם אתם סוגדים לו וממלמלים: "בבקשה עזור לי להרוויח קצת כסף," ובכן, הוא יעזור לך. הוא היה רוצה שתרדוף אחרי עוד כסף, כי ככל שתרצה עוד כך הוא יוכל לקחת ממך עוד דברים. זה סחר הוגן. סוגדים אחרים שמו הרבה כסף בקופת התרומות והוא יאפשר לך להשיג קצת. איך זה נעשה? אולי תמצא ארנק כשתצא החוצה או שמקום העבודה שלך ייתן לך בונוס. בכל מקרה, הוא יסדר שתקבל כסף. איך הוא יכול לעזור לך ללא תנאי? אין הפסד - אין רווח. הוא ייקח מעט מהגונג שלך, כי חסר לו, או שהוא ייקח את הדאן שטיפחת. הוא רוצה את הדברים האלה.

הבודהות המזויפים האלה יכולים להיות לעתים די מסוכנים. מטפחים רבים שלנו עם טיאן-מו פתוחה חושבים שהם ראו בודהות. מישהו אמר שקבוצת בודהות הגיעה למקדש הזה היום עם בודהא בשם זה וזה שמוביל קבוצה שלהם. אדם זה יתאר איך נראתה הקבוצה אתמול, איך היא נראית היום, וזמן קצר אחרי שהקבוצה הזו תעזוב, קבוצה אחרת תגיע. מי הם? הם בדיוק מהסוג הזה. הם לא בודהות אמיתיים, אלא מזויפים. המקרים האלה הם די רבים.

זה יותר מסוכן אם זה קורה במקדשים. אם נזירים סוגדים לו אז הוא יטפל בהם: "האם אינכם סוגדים לי? ואתם עושים את זה בדעה צלולה! ובכן האם אינכם רוצים לטפח? אני אטפל בכם ואגיד לכם איך לטפח." הוא יתכנן עבורם. לאן הוא ילך אם הם ישלימו את הטיפוח שלהם? כיוון שטיפוח מתוכנן על ידו, שום אסכולת טיפוח למעלה לא תקבל את האדם. כיוון שהוא תכנן את הכל, האדם יהיה נשלט על ידו. האם הטיפוח שלו לא יסתיים לשווא? אמרתי שעכשיו זה קשה מאוד לבני אדם להשיג את הפרי האמיתי בטיפוח. התופעה הזו היא די נפוצה. רבים מכם ראו את אורות הבודהא בהרים מפורסמים ולאורך נהרות גדולים. רובם שייך לסוג זה. יש לו אנרגיה והוא יכול להופיע. אדם מואר אמיתי לא מגלה את עצמו סתם ככה.

בעבר היו יחסית מעט מה שמכנים "בודהא ארצי" או "טאו ארצי", אבל היום יש הרבה. כשהם עושים מעשים רעים החיים הגבוהים יהרגו אותם. כשזה עומד לקרות, הם ירוצו ויטפסו על פסלי הבודהא. בדרך כלל אדם מואר גדול לא מפריע סתם לעקרונות של אנשים רגילים, אפילו לא קצת. ככל שהרמה של החיים הגבוהים האלה גבוהה יותר, כך הם לא יפריעו לעקרונות של האנשים הרגילים. לא יכול להיות שפתאום ינפצו את פסל הבודהא עם ברק, כי הם לא יעשו דבר כזה. לכן החיים הגבוהים יעזבו אותם במנוחה אם יטפסו על פסל הבודהא. הם יודעים שעליהם להיהרג ולכן הם בורחים. לכן, האם מה שאתם רואים זה בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה האמיתית? האם מה שאתם רואים הוא בודהא אמיתי? קשה להגיד.

רבים מכם יכולים לחשוב על נושא זה: "מה נעשה עם פסל הבודהא בבית?" אולי אנשים רבים חשבו עלי. כדי לעזור למטפחים בטיפוח אני אומר לכם שאתם יכולים לעשות זאת בדרך זו: החזיקו את הספר שלי (כי בספר יש את התמונה שלי) או את התמונה שלי והחזיקו את פסל הבודהא, ואז עשו תנוחת יד גדולה של פרח הלוטוס [11] ובקשו בקשה מן המורה לקאי-גואנג, בדיוק כפי שהייתם מבקשים את זה ממני. זה ייעשה בתוך חצי דקה. אני אומר לכם שזה ניתן לעשייה רק עבור המטפחים שלנו. הקאי-גואנג הזה לא עובד עבור קרובי המשפחה שלכם או החברים שלכם, כי אנחנו רק דואגים למטפחים. יש אנשים שאומרים, שהם ייקחו את התמונה שלי לבתים של קרוביהם או חבריהם לגרש את הרוחות הרעות. אני לא נמצא כאן כדי לגרש רוחות רעות עבור אנשים רגילים. זה חוסר הכבוד הגרוע ביותר כלפי המורה.

אם מדברים על הבודהות הארציים ועל הטאו הארציים יש עוד עניין: בסין העתיקה רבים טיפחו בהרים רחוקים וביערות עד. מדוע אין כאלה היום? למעשה הם לא נעלמו. הם רק לא מאפשרים לאנשים רגילים לדעת ואף אחד מהם לא חסר. לכל אלו יש יכולות על-טבעיות. זה לא שהם אינם כאן עוד היום. הם כולם נמצאים. יש עדיין כמה אלפים מהם בעולם היום. יש יחסית יותר מהם בארצנו במיוחד בהרים המפורסמים האלו ולאורך הנהרות הגדולים. הם גם נמצאים על כמה הרים גבוהים, אבל הם אוטמים את המערות שלהם בכוחות על-טבעיים כך שאתם לא יכולים לראות את קיומם. התפתחות הטיפוח-תרגול שלהם איטית יחסית והשיטות שלהם די מגושמות, כי הם לא תפשו את מהות הטיפוח-תרגול. אנחנו, לעומת זאת, מתכוונים ישירות אל לב האדם ומטפחים בהתאם לתכונה הגבוהה ביותר של היקום ובהתאם לצורת היקום. מובן שגונג גדל די במהירות. זה בגלל שדרכי הטיפוח הן כמו פירמידה, רק הדרך האמצעית היא הדרך הגדולה. ובדרכים הצדדיות והקטנות רמת השין-שינג לא תהייה גבוהה בהכרח. יכול להיות שבהן לאדם ייפתח הגונג בלי שהוא יגיע לרמה גבוהה של טיפוח. עם זאת הן נחותות בהרבה מהדרך הגדולה של טיפוח אמיתי.

אדם מדרך כזו של טיפוח גם לוקח תלמידים. בגלל שהשיטה הזו יכולה רק להגיע לרמת טיפוח גבוהה כזו ורמת השין-שינג יכולה רק להגיע לגובה כזה, כל התלמידים מטפחים רק לקראת רמה זו. ככל שהדרך הצדדית תהייה קרובה לשולי הטיפוח, כך יהיו לה יותר דרישות והטיפוח שלה יהיה יותר מסובך. כי היא לא יכולה לתפוש את לב הטיפוח. בטיפוח על אדם לטפח בעיקר את השין-שינג שלו. הם עדיין לא מבינים את זה ומאמינים שהם יכולים לטפח רק על-ידי כך שהם סובלים. לכן, אחרי זמן ארוך מאוד, לאחר שטיפחו במשך כמה מאות שנים או יותר מאלפי שנים, הם השיגו רק מעט גונג. למעשה, זה לא באמצעות סבל שהם השיגו את הגונג. איך הם השיגו את זה? זה כמו עם אדם רגיל: כשהוא צעיר יש לו הרבה החזקות, אבל כשהוא מזדקן, עם חלוף הזמן, העתיד שלו נראה חסר תקווה. ההחזקות האלה מסולקות באופן טבעי ונשחקות. הדרכים הקטנות האלה גם מאמצות את השיטה הזאת. הם גילו שכאשר האדם מסתמך על ישיבה במדיטציה, כוח ריכוז וסבל כדי לטפח כלפי מעלה הוא גם יכול להעלות את הגונג שלו. אבל הם לא יודעים שההחזקות שלהם של אנשים רגילים נשחקות לאט במשך תקופת זמן ארוכה וקשה ושעל-ידי ויתור איטי של ההחזקות האלה הגונג גדל.

לשיטה שלנו יש מוקד. היא מצביעה באמת על ההחזקות הללו. על-ידי זה שמוותרים עליהן, אדם יתקדם במהירות רבה. אני הייתי בכמה מקומות שבהם נתקלתי לעתים קרובות באנשים האלה שטיפחו במשך שנים רבות. הם אמרו: "אף אחד לא יודע שאנחנו כאן. אנחנו לא נתערב בדבר הזה שלך ואנחנו לא נגרום לאף בעיה." זה שייך לאלה שהם טובים יחסית.

היו גם כאלה רעים שהיינו צריכים לטפל בהם, לדוגמא, כשערכתי לראשונה סמינר בגווי-ג'ו [12] , מישהו ניגש אלי במהלך הסמינר ואמר שהמאסטר הגדול שלו רוצה לראות אותי. הוא תיאר לי את המאסטר הגדול שלו ואיך הוא טיפח במשך שנים רבות. אני גיליתי שהאדם הזה נושא צ’י שלילי ונראה נורא עם פרצוף צהבהב. אמרתי שאין לי זמן לראות אותו ודחיתי אותו. כתוצאה מכך, המאסטר הזקן שלו כעס והתחיל לעשות לי צרות, כשהוא מתעקש לעשות לי צרות כל יום. אני אדם שלא אוהב להילחם באחרים וזה גם לא היה שווה לריב איתו. בכל פעם שהוא הביא דברים רעים אני רק ניקיתי אותם. אחר-כך הייתי ממשיך בהרצאות שלי.

היה מטפח טאואיסטי בתקופת שושלת מינג [13] שהיה נשלט על-ידי נחש בתקופת הטיפוח הטאואיסטי שלו. מאוחר יותר הטאואיסט הזה מת בלי שהשלים את הטיפוח שלו. הנחש השתלט על גופו של הטאואיסט וטיפח צורה אנושית. המאסטר הגדול של האיש ההוא הייתה צורת אנוש שהנחש הזה טיפח. בגלל שהטבע שלו לא השתנה, הוא הפך את עצמו לנחש גדול כדי לעשות לי צרות. אני חשבתי שהוא הרחיק לכת, אז תפשתי אותו בידי. השתמשתי בגונג חזק מאוד שנקרא "הגונג הממיס" כדי להמיס את הגוף התחתון שלו ולהפוך אותו למים. הגוף העליון שלו רץ בחזרה הביתה.

יום אחד פנה התלמיד של אותו אדם אל האחראית המתנדבת במרכז ההדרכה שלנו בגווי-ג'ו ואמר שהמאסטר הגדול שלו רוצה לראות אותה. האחראית הלכה לשם ונכנסה למערה חשוכה היכן שלא יכלה לראות דבר פרט לצל שישב שם עם עיניים קורנות באור ירוק. כשהוא פקח את עיניו המערה הייתה בהירה. המערה הייתה חשוכה שוב כשעיניו נסגרו. הוא אמר בדיאלקט מקומי: "לי הונג-ג'י שוב יבוא ואף אחד מאתנו לא יגרום יותר צרות בפעם הזאת. אני טעיתי. לי הונג-ג'י בא כדי להציע הצלה לאנשים." התלמיד שלו ביקש ממנו: "מאסטר גדול, בבקשה עמוד, מה קרה לרגליך?" הוא ענה: "אני לא יכול יותר לעמוד, כי רגלי נפצעו." כששואלים אותו איך הן נפצעו הוא מתחיל לספר את התהליך של ההטרדות שהוא עשה. בתערוכת הבריאות האוריינטלית בבייג’ינג ב-1993 הוא שוב עשה לי בעיות. בגלל שהוא תמיד עשה דברים רעים והפריע להוראת הדאפא שלי, חיסלתי אותו לחלוטין. אחרי שהוא חוסל אחיו ואחיותיו לטיפוח רצו לנקוט בפעולה. באותו רגע אמרתי כמה דברים. הם הוכו בהלם ונעשו כה מפוחדים שאף אחד מהם לא העז לעשות שום דבר. הם גם הבינו מה קורה. חלק מהם היו עדיין אנשים רגילים, למרות שהם טיפחו במשך זמן רב. אלה הם כמה דוגמאות שאני נותן לכם בזמן שאני מעלה את נושא הקאי-גואנג.

ג'וּ-יואו-קֵה [14]

מה זה ג'וּ-יואו-קה? בקהיליית המטפחים במהלך הוראת הצ’יגונג הרבה אנשים מלמדים את זה כדבר ששייך לתחום של טיפוח-תרגול. למעשה, זה לא משהו ששייך לתחום של טיפוח-תרגול. מלמדים את זה כמיומנות, לחשים וטכניקות. זה משתמש באמצעים של ציור סמלים, שרפת קטורת, שרפת ניירות, מלמול לחשים וכו'. זה יכול לרפא מחלה ושיטות הטיפול שלו מאוד מיוחדות. לדוגמא, אם למישהו גדל פרונקל על הפנים, האדם יצייר עיגול על האדמה עם מכחול, שנטבל בדיו של צינובר [15] ומצייר צלב במרכז העיגול. הוא יבקש ממנו לעמוד במרכז העיגול. אז הוא יתחיל למלמל לחשים. אחר-כך הוא מצייר עיגולים על הפנים  של המטופל עם מכחול שנטבל בצינובר. הוא ימשיך לצייר עד שיעשה נקודה על הפרונקל עם המכחול וקריאת הלחשים תסתיים. הוא יגיד לו שעכשיו זה בסדר. כשהמטופל יגע בפרונקל הוא יגלה שהוא באמת קטן יותר וכבר לא כואב, כי זה יכול להיות יעיל. הוא יכול לרפא מחלות שוליות, אבל לא מחלות רציניות. מה תעשה אם תכאב לך הזרוע? הוא יתחיל לקרוא לחשים ויבקש אותו להושיט את הזרוע. הוא ינשוף על נקודת ההֵא-גוּ [16] של ידך שתצא בנקודת ההא-גו של היד השנייה. אתה תרגיש משב-רוח וכשתיגע בידך היא כבר לא תכאב כל-כך. בנוסף, יש אנשים שמשתמשים בשיטות של שרפת נרות, ציור סמלים, הדבקת סמלים וכו'. הם עושים את הדברים האלה.

השיטות הצדדיות הארציות באסכולת הטאו לא מטפחות את הגוף הפיזי. הן מוקדשות אך ורק להגדת עתידות, לפנג-שווי [17] , לגירוש רוחות רעות ולריפוי מחלות. ברובן משתמשים בדרכים הצדדיות הארציות. הן יכולות לרפא מחלות, אבל הדרכים שהן נוקטות בהן אינן טובות. אנחנו לא נגיד במה הם משתמשים כדי לרפא מחלות, אבל על מטפחים של הדאפא שלנו לא להשתמש בהן, כי הן נושאות מסרים נמוכים מאוד ורעים מאוד. בסין הקדומה, דרכי ריפוי הוגדרו לפי תחומים, למשל, שיטות לאיחוי שברים, אקופונקטורה, עיסוי, טווי-נה, אקופרסורה, ריפוי על-ידי צ’יגונג, טיפול בצמחים וכו'. כולם מוינו לפי סוגים שונים. כל שיטת רפוי נקראה תחום. הג'וּ-יואו-קה הזה הוגדר כתחום ה-13. לכן, השם המלא שלו הוא "התחום ה-13 של ג'וּ-יואו". ג'וּ-יואו-קה לא שייך לתחום הטיפוח-תרגול שלנו, כי הוא אינו גונג שמושג על-ידי טיפוח. במקום זאת הוא משהו כמו טכניקה.