הרצאה  שנייה

 לגבי הנושא של הטיאן-מו

הרבה מאסטרים של צ’יגונג דיברו על תופעות של טיאן-מו, אבל לפא יש צורת ביטוי שונה בכל רמה. אדם שהגיע לרמה מסוימת באמצעות טיפוח, יכול לראות רק את המראה ברמה ההיא, ואת האמת שמעבר לרמה הזאת הוא לא יכול לראות וגם לא להאמין לה. לכן הוא חושב שרק מה שהוא רואה ברמה שלו זה נכון. כשהוא עוד לא טיפח לרמה כה גבוהה הוא חושב שהדברים האלה לא קיימים ולא ניתן להאמין בהם. זה נקבע על-ידי הרמה. גם המחשבה שלו לא תוכל להתרומם. זאת אומרת, לגבי הנושא של טיאן-מו יש אנשים שאומרים שזה כך ויש אנשים שאומרים שזה אחרת. כתוצאה מכך הם עשו מזה ערבוביה ואף אחד לא נתן לזה הסבר ברור. למעשה את הטיאן-מו אי אפשר להסביר בברור ברמה הנמוכה. בעבר, בגלל שמבנה הטיאן-מו הוא סוד בתוך סוד שלא ניתן לגלותו לאנשים רגילים, אף אחד לא דיבר עליה בהיסטוריה. אבל אנחנו לא מדברים כאן על עקרונות העבר. אנחנו נשתמש במדע הנוכחי ובשפה מודרנית פשוטה בשביל להסביר אותה ונדבר על הנושאים הבסיסיים.

הטיאן-מו שאנחנו מדברים עליה נמצאת למעשה במקום שמתחבר לגוף האצטרובלי שנמצא בין שתי הגבות של האדם, קצת למעלה. זהו המעבר העיקרי. לגוף יש עוד הרבה עיניים. באסכולת הטאו מדברים על כך שכל נקודת דיקור, כל פתח הוא עין. אסכולת הטאו קוראת לנקודות דיקור "פתח". ברפואה הסינית קוראים לזה נקודות אקופונקטורה. באסכולת הבודהא מדברים על כך שכל נקבובית היא עין. לכן יש אנשים שיכולים לקרוא עם האוזן ויש כאלה שרואים עם היד, או עם העורף ויש גם שרואים עם הרגל או הבטן. כל זה אפשרי.

כשמדברים על טיאן-מו, נדבר ראשית על עיני הבשר ודם שלנו. עכשיו יש אנשים שחושבים שהעיניים האלה יכולות לראות את כל החומרים ואת כל החפצים שבעולם הזה שלנו. לכן אצל אנשים מסוימים יש מנטליות קפואה והם חושבים שרק הדברים שרואים דרך העיניים קיימים ממש. הם לא מאמינים במה שהם לא רואים. בעבר תמיד התייחסו לאנשים כאלה כאל בעלי תכונת הארה נמוכה. יש אנשים שאפילו לא יכולים להסביר מדוע תכונת ההארה נמוכה. זה נשמע די הגיוני שמה שלא רואים לא מאמינים בו. אבל כשמסתכלים מרמה קצת יותר גבוהה זה כבר לא הגיוני. כל זמן-מרחב מורכב מחומר. מובן שבכל זמן-מרחב יש מבנה חומר שונה וקיימות צורות ביטוי שונות של כל החיים השונים.

אתן לכם דוגמא: בבודהיזם מדברים על כך שכל התופעות של החברה האנושית הן אשליות ולא מוחשיות. מדוע הן אשליות? מי יכול להגיד שחפצים שמונחים שם ממש הם מזויפים? צורת הקיום של חפץ היא כזאת, אבל צורת הביטוי שלו אינה כזאת. אבל לעיניים שלנו יש יכולת מסוימת שהן יכולות לייצב את האובייקט של הממד החומרי שלנו למצב שאנחנו רואים עכשיו. למעשה המצב הוא לא כך אפילו בממד הזה שלנו. לדוגמא, מה הצורה של בנאדם מתחת למיקרוסקופ? כל הגוף מורכב ממולקולות קטנות ומנותקות כמו חול בצורה של גרגרים שנמצאים בתנועה. האלקטרונים מקיפים את גרעין האטום וכל הגוף מתפתל ונע. שטח הגוף לא חלק או רגיל. כל סוג של אובייקט שביקום, פלדה, ברזל, אבן הם אותו דבר. המרכיב המולקולרי בתוכם נמצא בתנועה ואתה לא יכול לראות את הצורה הכוללת. למעשה הם לא יציבים. גם השולחן הזה מתפתל, אבל העיניים לא יכולות לראות את האמת. העיניים האלה יכולות לגרום לאשליה.

זה לא שאנחנו לא יכולים לראות דברים מיקרוסקופיים, זה לא שלאדם אין כזאת יכולת; אלא שלאדם יש יכולת כזאת כשהוא נולד והוא יכול לראות דברים במיקרוסקופיות מסוימת. זה בדיוק בגלל שלאדם יש את העיניים של הממד החומרי הזה שיוצר אשליה: שאנשים לא יוכלו לראות. לכן, בעבר בתחום הטיפוח-תרגול התייחסו אל מי שלא מכיר במה שהוא לא רואה כאל אדם עם תכונת הארה נחותה שהולך שולל על-ידי תופעות של אנשים רגילים. הוא הלך לאיבוד בין האנשים הרגילים. זה המשפט שתמיד אמרו אותו בדת. למעשה אנחנו רואים שזה הגיוני.

העיניים האלה יכולות לייצב את החפצים של הממד הנוכחי שלנו למצב הזה. חוץ מזה אין להן יכולות נוספות. כשאדם רואה דברים, הדמות לא נוצרת היישר בעין. העין היא כמו עדשת המצלמה, מתפקדת ככלי. כשמסתכלים למרחק, עדשת המצלמה מתארכת. גם לעיניים שלנו יש פונקציה כזאת; כשמסתכלים בחשכה, האישונים מתרחבים וכשמצלמים במקום חשוך, צריך לפתוח את הצמצם, אחרת בלי חשיפה מספקת, הכל יהיה שחור; כשיוצאים החוצה למקום מאוד מואר, האישונים צריכים להצטמצם במהירות, אחרת מסתנוורים מהאור החזק ולא יכולים לראות בברור. המצלמה עובדת על אותו עיקרון וצריך להקטין את הצמצם. היא יכולה רק לצלם את האובייקטים והיא רק כלי. כשאנחנו באמת מסתכלים על משהו, על בנאדם, על צורת הקיום של חפץ, יצירת הדמות היא במוח. זאת אומרת רואים דרך העיניים ודרך עצב הראייה. זה מגיע לגוף האצטרובלי שבחלק האחורי של המוח והתמונה משתקפת באזור הזה. זהו הגוף האצטרובלי שמשקף באמת את הדמויות ורואה את האובייקט. הרפואה המודרנית הכירה בזה גם.

פתיחת הטיאן-מו שאנו מדברים עליה היא שאנחנו עוקפים את עצב הראייה ופותחים מעבר בין הגבות של האדם, שגורם לגוף האצטרובלי להסתכל ישירות החוצה. זה נקרא פתיחת הטיאן-מו. יש אנשים שחושבים: "זה לא מעשי. העיניים האנושיות האלה בכל זאת מתפקדות ככלי ומסוגלות לצלם חפצים. אי אפשר בלעדיהן". באנטומיה, לפי הרפואה המודרנית, גילו כבר שהחלק הקדמי של הגוף האצטרובלי מכיל מבנה שלם של העין האנושית. בגלל שהוא גדל בתוך הגולגולת אומרים שהיא עין מנוונת. בתחום הטיפוח-תרגול יש לנו גישה מסתייגת לשאלה אם העין הזאת היא מנוונת או לא. אבל בכל מקרה ברפואה המודרנית כבר הכירו בכך שיש עין במקום האמצעי של הראש. המעבר שאנחנו פותחים הוא בדיוק מול הנקודה הזאת וזה בדיוק מתאים להבנה של הרפואה המודרנית. העין הזאת היא לא כמו עיני הבשר ודם שלנו שיוצרות אשליה לבנאדם. היא יכולה לראות את מהות הדברים והחומר. לכן אדם עם טיאן-מו ברמה גבוהה מאוד יכול לחדור דרך הממד שלנו ולראות זמן-מרחב אחר. הוא יכול לראות תמונה שאנשים רגילים לא יכולים לראות; לאדם ברמה לא כל-כך גבוהה יש יכולת חדירה, הוא יכול לראות חפצים דרך הקיר ולראות בתוך הגוף האנושי. לטיאן-מו יש כזאת יכולת.

אסכולת הבודהא מדברת על חמישה סוגי ראייה: ראיית בשר ודם, ראייה שמימית, ראיית חוכמה, ראיית פא וראיית בודהא. אלו הן הדרגות העיקריות של טיאן-מו וכל אחת מהן מחולקת לגבוהה, בינונית ונמוכה. אסכולת הטאו מדברת על 81 דרגות של "עין החוק". אנחנו פותחים כאן עבור כולכם את הטיאן-מו, אבל לא לדרגה שמתחת לראייה השמימית. מדוע זה כך? למרות שהתחלת לטפח כאן, אתה בכל זאת התחלת עכשיו מדרגה של אדם רגיל. יש הרבה החזקות של אדם רגיל שעוד לא ויתרת עליהן. אם הטיאן-מו נפתחת מתחת לראייה השמימית, יופיעו הדברים שהאנשים הרגילים מתייחסים אליהם כאל יכולות על-טבעיות. תוכל לראות חפצים דרך הקיר ולראות בתוך הגוף האנושי. אם נפיץ את היכולת הזאת בקרב הרבה אנשים וכולם יגיעו למצב הזה, זה יפריע לחברת האנשים הרגילים ויפגע במצבה. סודות של המדינה לא ישמרו היטב; זה לא ישנה אם אנשים ילבשו בגדים או לא; תוכל לראות מבחוץ את האנשים שנמצאים בתוך החדר; כשאתה רואה דוכן לוטו ברחוב, אולי תקבל את הפרס הראשון. זה לא בסדר! חשבו כולכם, אם לכל אחד יש טיאן-מו שנפתחה בדרגת הראייה השמימית, האם זאת חברה אנושית? זה אסור בהחלט שיתקיימו תופעות שמפריעות מאוד לחברה האנושית. אם אפתח עבורך לדרגה הזאת אולי אתה תתחיל מיד להיות מאסטר של צ’יגונג. יש אנשים שבעבר רצו להיות מאסטרים של צ’יגונג. עכשיו הטיאן-מו שלו נפתחה, הוא התחיל לטפל במחלות של אנשים אחרים. האם לא הובלתי אותך לדרך רעה?

אם כן, לאיזו דרגה אפתח לך אותה? אני אפתח לך ישירות בדרגת ראיית החוכמה. השין-שינג שלך עדיין לא מספיק גבוה בשביל לפתוח אותה לדרגה גבוהה יותר; זה יפגע במצב החברה של האנשים הרגילים אם אפתח אותה לדרגה נמוכה. ברמת ראיית החוכמה לא תהייה לך יכולת של ראייה דרך הקיר וראייה לתוך גוף האדם, אבל תוכל לראות מראות שקיימות בממדים אחרים. איזה יתרון יש בזה? זה יחזק אצלך את הנחישות בתרגול. כשאתה רואה באופן מוחשי דברים שאנשים רגילים לא מסוגלים לראות, תרגיש שהם קיימים באמת. בתקופה הנוכחית, ואין זה משנה אם אתה יכול או לא יכול לראות בברור, אפתח לך אותה לדרגה הזאת וזה יועיל לתרגול שלך. אלה שבאמת מטפחים בדאפא ומקפידים על שיפור השין-שינג תהייה להם אותה תוצאה כשהם קוראים את הספר הזה.

מהו הדבר שקובע את רמת הטיאן-מו של האדם? זה לא שאחרי שהטיאן-מו שלך נפתחה תוכל לראות את הכל, זה לא כך. קיימת גם חלוקה לדרגות. מה קובע את הדרגות? יש שלושה גורמים: הגורם הראשון הוא, שחייב להיות שדה מסוים מתוך אל חוץ הטיאן-מו. אנחנו קוראים לזה "התמצית החיונית". מה התפקיד שלה? זה כמו מסך הטלוויזיה. אם אין חומר פלורסנטי, אז אחרי שתפתח את הטלוויזיה היא בעצם מנורה. יש רק אור בלי תמונות. זה בגלל שיש חומר פלורסנטי היא יכולה להציג תמונות. וודאי שהדוגמא הזאת לא כל-כך מתאימה, כי אנחנו מסתכלים ישירות ואילו הטלוויזיה מציגה דרך המסך. זה בערך כך. התמצית החיונית היא יקרה מאוד. היא מורכבת מהדברים התמציתיים ביותר שמזוקקים מהדה. באופן כללי התמצית החיונית אצל כל אדם ואדם שונה. מתוך עשרת אלפים איש אולי אפשר למצוא שניים שנמצאים באותה רמה.

הדרגה של הטיאן-מו היא ביטוי ישר של פא היקום. היא דבר מעבר לרגיל וקשורה באופן הדוק לשין-שינג של האדם. אם השין-שינג של האדם נמוך, הרמה שלו נמוכה. בגלל שהשין-שינג שלו נמוך, התמצית החיונית שלו התפזרה מאוד; ואילו אם השין-שינג של האדם גבוה, במהלך חייו בחברת האנשים הרגילים הוא לוקח בקלות דברים כמו פרסום, הישגים, קונפליקטים בין אנשים, רווחים אישיים, תשוקות ורגשות. התמצית החיונית יכולה להישמר טוב יחסית. לכן הוא יכול לראות בברור אחרי שהטיאן-מו נפתחת. ילדים מתחת לגיל שש יכולים לראות מאוד ברור אחרי שהטיאן-מו נפתחת וזה קל מאוד לפתוח אותה בשבילם. אפשר לעשות את זה אפילו במשפט אחד.

בזיהום, שנוצר על-ידי הזרימה החזקה וחבית הצביעה של חברת האנשים הרגילים, הרבה דברים שאנשים חושבים שהם נכונים הם למעשה מוטעים. האם אנשים לא רוצים לחיות טוב? הרצון של לחיות טוב יפגע אולי באינטרסים של האחרים ואולי זה יעודד את המנטליות האנוכית של האדם. אולי הוא ירוויח על חשבונם של אחרים ויציק ויפגע באחרים. האם לחימה בין אנשים רגילים בשביל רווח אישי, אינה נוגדת את תכונת היקום? לכן הדברים שאנשים חושבים שהם נכונים, הם לא בהכרח נכונים. כשמחנכים ילדים, המבוגרים בדרך כלל רוצים שהם יסתדרו בעתיד בחברת אנשים רגילים. מגיל רך מלמדים אותם "תהייה תככן". תככנות כבר נחשבת כמוטעית ביקום שלנו, כי אנחנו מדברים על לזרום באופן טבעי ולקיחת אינטרסים אישיים בקלות. הוא כל-כך תככן, רק בשביל להשיג רווח אישי. "מי שיציק לך, תגיד למורה שלו ותגיד להורים שלו", "אם אתה רואה כסף, תרים", וכך הם מחנכים אותו. כשהוא גדל הילד יקבל יותר ויותר דברים ויהיה בהדרגה יותר ויותר אנוכי בחברה של האנשים הרגילים. הוא ינצל אחרים וכך יפגע בדה שלו.

החומר הזה דה לא ילך לאיבוד אחרי שהוא מתפזר. הוא עובר לאנשים רגילים, אבל התמצית החיונית הזאת תתפזר. אם האדם מאוד תככן במהלך החיים שלו, יש לו רצון חזק לאינטרסים אישיים, והוא מציב את הרווח האישי שלו לפני כל דבר אחר. הוא לא יראה בדרך כלל בברור כאשר העין השמימית שלו תיפתח, אבל זה לא אומר שלעולם לא יראה. מדוע? כי בתהליך הטיפוח אנחנו צריכים לחזור למקור האמיתי. תוך כדי תרגול מתמשך, משלימים את התמצית בחזרה. לכן צריכים להדגיש שין-שינג. אנחנו מדברים על שיפור כולל והתרוממות כוללת. כשהשין-שינג עולה, כל הדברים האחרים עולים בעקבות זאת; אם השין-שינג לא עולה, התמצית החיונית של הטיאן-מו לא תחזור. זהו העיקרון.

הגורם השני הוא שכשמתרגלים לבד, אם האיכות המולדת טובה אפשר לפתוח את הטיאן-מו באמצעות התרגול. בדרך כלל כשהטיאן-מו נפתחת נרתעים. למה נרתעים? כי בדרך כלל מתרגלים בחצות הלילה, בזמן שהכל שקט. כשהוא מתרגל הוא לפתע רואה עין גדולה מולו וזה מבהיל אותו. הבהלה היא רצינית והוא לא יעז לתרגל יותר. כמה שזה מפחיד! עין כל-כך גדולה, ממצמצת וברורה. לכן יש אנשים שקוראים לה "עין השד" ויש אנשים שקוראים לזה "עין הבודהא". למעשה היא העין שלך עצמך. וודאי שטיפוח תלוי בך וגונג תלוי במאסטר שלך. כל תהליך התפתחות הגונג של המטפח הוא תהליך מסובך מאוד בממד אחר, אפילו לא ממד אחד אחר אלא בכל הממדים. הגוף בכל ממד עובר שינויים. האם תוכל לעשות את זה בעצמך? לא. הדברים האלה מתוכננים על-ידי המאסטר. המאסטר עושה אותם. לכן זה נקרא "הטיפוח תלוי באדם עצמו והגונג תלוי במאסטר". לך יש רק את הרצון הזה ואתה חושב בכיוון הזה. הדבר מתבצע למעשה על-ידי המאסטר.

יש אנשים שפותחים את הטיאן-מו לבד באמצעות תרגול. אנחנו מדברים על העין שלך, אבל אתה בעצמך לא תוכל לפתח אותה. לחלק מהאנשים יש מאסטר. כשהמאסטר רואה שהטיאן-מו שלך פתוחה, אז הוא מפתח לך עין. זה נקרא "עין אמיתית". מובן שיש אנשים שאין להם מאסטר, אבל יש להם מאסטר שעובר ליד. באסכולת הבודהא אומרים: "בודהות נמצאים בכל מקום". הכמות גדולה עד כדי כך. יש אנשים שאומרים: "יש אלוהות מטר מעל הראש". זה אומר שיש רבים מהם. כשמאסטר עובר ליד, הוא רואה שאתה מתרגל היטב והטיאן-מו שלך פתוחה. חסרה לך עין אז הוא מפתח לך אחת. זה גם נחשב כמה שפיתחת בעצמך. כי בהצלת אנשים לא איכפת משום תנאי, משום מחיר, משום גמול ומשום פרסום. הוא יותר אצילי מאדם דגול בין האנשים הרגילים. וכל זה נובע מתוך חמלה.

אחרי שהטיאן-מו של האדם נפתחת, יקרה מצב מסוים: מרגישים מסונוורים מהאור. למעשה זה לא שהעיניים שלך מסונוורות, אלא שהגוף האצטרובלי שלך מסונוור וזה נדמה לך שזה מסנוור את העיניים. זה אומר שעדיין אין לך את העין הזאת. אחרי שהעין מותקנת, לא תרגיש יותר סנוור. חלק מאתנו ירגישו ויראו את העין הזאת. בגלל שהיא מותאמת לתכונת היקום, היא מאוד סקרנית ונאיבית ומסתכלת פנימה, רוצה לראות אם הטיאן-מו שלך נפתחה ואם אתה כבר יכול לראות. היא מסתכלת עליך פנימה. ברגע זה הטיאן-מו שלך נפתחה והיא בדיוק מסתכלת עליך ואתה תיבהל כשתראה אותה לפתע. למעשה זאת העין שלך. מעתה ואילך כשתראה דברים, תעשה את זה דרך העין הזאת. בלי העין הזאת בכלל לא תוכל לראות, למרות שהטיאן-מו נפתחה.

הגורם השלישי הוא ההבדל בין ממדים שמשתקף בהבקעת הדרגות. זה הנושא שקובע את הרמה. כשרואים דברים, חוץ מהמעבר העיקרי, לאדם יש גם הרבה מעברי משנה. אסכולת הבודהא מדברת על כך שכל נקבובית היא עין; אסכולת הטאו מדברת על כך שכל פתח של הגוף הוא עין, זאת אומרת כל נקודת דיקור היא עין. מובן שמה שהם מדברים עליו הוא צורה אחת שבה הפא מתפתח בגוף האדם ואין שום מקום שאי אפשר לראות דרכו.

הרמה שאנחנו מדברים עליה שונה מזה. חוץ מהמעבר העיקרי, יש מעברי משנה עיקריים בגבות, מעל ומתחת לעפעפיים ובנקודת השאן-גן [1] . אלה קובעים את הבקעת הרמות. מובן שלגבי מטפח ממוצע, אם הוא יכול לראות דרך כל המקומות האלה, הוא כבר הגיע לרמה די גבוהה. יש אנשים שיכולים לראות גם דרך העיניים שלהם. הם הצליחו לטפח את העיניים האלה שגם מצוידות בצורות שונות של יכולות על-טבעיות. אבל אם לא משתמשים בעין ההיא היטב, הם יסתכלו כל הזמן על גוף אחד בלי לראות את השני. זה גם לא יעבוד. לכן יש אנשים שמסתכלים לצד אחד עם עין אחת ולצד השני עם העין השנייה, אבל מתחת לעין הזאת (העין הימנית), אין מעבר משנה, כי זה קשור ישירות לפא. כשאנשים עושים דברים רעים, הם נוטים להשתמש בעין הימנית. לכן אין מעבר משנה מתחת לעין הימנית. זה מתייחס לכמה מעברי משנה שמופיעים בטיפוח השי-ג'יאן-פא.

כשמגיעים לרמה גבוהה מאוד, אחרי שיוצאים מעבר לטפוח השי-ג'יאן-פא, יופיע גם סוג של עין שמזכירה עין מורכבת. היא בעצם עין גדולה, שתיווצר בחצי העליון של הפנים ויש בתוכה מספר עצום של עיניות קטנות. ישויות מוארות גבוהות מאוד טיפחו הרבה מאוד עיניים, בכל הפנים. כל העיניים מביטות דרך העין הגדולה ורואות את מה שהן רוצות. במבט אחד הן רואות את כל הרמות. בימים אלו חוקרים הזאולוגים והאנטומולוגים את הזבובים. לזבובים יש עיניים גדולות. כשמסתכלים מבעד למיקרוסקופ, רואים אין ספור עיניים קטנות וקוראים להן עין מורכבת. כשמגיעים לרמה גבוהה מאוד, ייתכן שיופיע מצב שכזה, רק ברמה גבוהה הרבה יותר מרמת הטאתאגאטה. אנשים רגילים, לעומת זאת, לא יכולים לראות את זה. גם מי שנמצא ברמה ממוצעת לא יכול לראות את קיום העין, אלא רק רואה שהאדם הוא אותו דבר כמו אנשים רגילים, כי היא נמצאת בממד אחר. כאן דיברתי רק על הפריצה של רמות, שזה נושא שקשור לאפשרות לפרוץ ממדים.

הסברתי לכולם פחות או יותר את מבנה הטיאן-מו. אנחנו פותחים בשבילך את הטיאן-מו באמצעות כוח חיצוני. לכן זה מהר וקל יחסית. כשאני מדבר על טיאן-מו, כולם מרגישים לחץ במצח והשרירים מתכווצים ולוחצים פנימה. האין זה כך? זה כך. כל עוד מניחים באמת את הלב כדי ללמוד פאלון דאפא, כל אחד ירגיש את זה והכוח אפילו ילחץ פנימה די בחוזקה. אנחנו פולטים גונג שמיועד לפתיחת טיאן-מו ובאותו זמן פולטים פאלונים שיתקנו בשבילך. כשאנחנו מדברים על טיאן-מו, אנחנו פותחים טיאן-מו לכל אחד שמטפח בפאלון דאפא, אבל זה לא הכרחי שכל אחד יוכל לראות בברור. לא הכרחי שכל אחד יוכל לראות. זה קשור ישירות לעצמך. אל תדאג אם אתה לא רואה. טפח לאט-לאט. בעקבות שיפור הרמה תוכל לראות בהדרגה ממצב שלא תוכל לראות בברור ועד למצב שבו תראה בברור. כל עוד אתה מטפח ומתרגל בנחישות, מה שיתפזר ניתן יהיה להשלים אותו בחזרה.

קשה יחסית לפתוח טיאן-מו לבד. אני אדבר על כמה צורות שבהן פותחים טיאן-מו לבד. למשל, בנאדם בזמן הישיבה מסתכל על אזור המצח, מסתכל על הטיאן-מו, מרגיש שהמצח חשוך ואין שם שום דבר. אחרי זמן ארוך הוא מרגיש שהמצח הופך להיות בהיר. אחרי תקופה מסוימת של טיפוח-תרגול הוא יגלה שהמצח לאט-לאט מתבהר ואחר-כך אדום. ברגע זה הוא יתחיל לפרוח כמו בסרטי הטלוויזיה כשהפרח נפתח בבת אחת. התמונה הזאת תופיע. האדום הוא שטוח בהתחלה ובבת אחת מרכזו יבלוט ויפרח ויפרח. אם אתה רוצה בעצמך לפתוח אותו לגמרי, אפילו עשר או שמונה שנים יספיקו בקושי כי כל הטיאן-מו סתומה.

אצל אנשים מסוימים הטיאן-מו לא סתומה לגמרי ויש לה מעבר. אבל בגלל שהוא לא מתרגל אין שם אנרגיה. לכן, כשהוא מתרגל הוא יראה מול עיניו לפתע דבר עגול שחור. אחרי זמן ארוך של תרגול הוא יהפוך להיות לבן, ומלבן עד בהיר ולבסוף יותר ויותר בהיר ומסתנוורים. לכן, יש אנשים שאומרים: ראיתי את השמש, ראיתי את הירח. למעשה לא ראית את השמש וגם לא ראית את הירח. אם כך מה ראית? זהו המעבר שלך. יש אנשים שפורצים רמות מהר יחסית. אחרי שהעין מותקנת הם יכולים לראות ישירות. אצל אנשים מסוימים זה מאוד קשה. המעבר כמו מנהרה ויש גם כמו באר. כל פעם שהוא מתרגל הוא רץ דרך המעבר החוצה. אפילו בזמן השינה הוא ירגיש שהוא רץ החוצה. חלק מרגישים שהם דוהרים על סוס, חלק עפים וחלק רצים. יש גם כאלה שמרגישים כאילו הם נוסעים במכונית במהירות החוצה, אבל תמיד מרגישים שאי אפשר להגיע עד הסוף, כי זה קשה לפתוח טיאן-מו לבד. אסכולת הטאו מתייחסת לגוף האדם כאל יקום קטן. אם זה יקום קטן, חשבו כולכם מהמצח עד הגוף האצטרובלי זה לא פחות מ-108 אלף לי [2] . לכן הוא תמיד מרגיש שהוא חוצה במהירות החוצה ולא מגיע עד הסוף.

אסכולת הטאו מתייחסת לגוף האדם כאל יקום קטן. זה מאוד הגיוני. זה לא אומר שהמבנה שלו דומה לזה של היקום. לא מדובר בצורת הקיום של הגוף בממד החומרי הזה שלנו. אנחנו שואלים, לפי התפיסה של המדע המודרני, מהו, ברמה מיקרוסקופית יותר, מצב הגוף הפיזי, המורכב מתאים? יש הרכבי מולקולות שונים. מה שקטן יותר ממולקולות הם האטומים, הפרוטונים, גרעיני האטום, האלקטרונים והקוורקים. החלקיק הקטן ביותר שנחקר בימנו הוא הנויטרינו. מהו, אם כן, החלקיק המיקרוסקופי ביותר? זהו אכן קשה מדי למחקר. שאקיאמוני אמר בימיו האחרונים את המשפט הזה: "זה כל-כך נרחב שאין לו חיצוניות וכל-כך קטן שאין לו פנימיות". מה זה אומר? ברמה של טאתאגאטה היקום הוא כל-כך נרחב שהגבולות שלו בלתי ניתנים לראייה. עם זאת הוא כל-כך קטן שלא ניתן לראות את החלקיק החומרי הקטן ביותר. לכן הוא אמר "זה כל-כך נרחב שאין לו חיצוניות וכל-כך קטן שאין לו פנימיות".

שאקיאמוני דיבר גם על תיאורית שלושת אלפי העולמות. הוא אמר שבתוך היקום שלנו ובתוך שביל החלב שלנו יש שלושת אלפי כוכבי לכת כמו שלנו שיש בהם אנשים עם גוף פיזי כמו המין האנושי שלנו. הוא גם אמר שבתוך גרגיר של חול יש גם 3000 עולמות כאלה. גרגיר חול הוא כמו היקום ובתוכו יש גם אנשים בעלי חוכמה כמונו ויש כוכבי לכת כמו זה וגם הרים ונהרות. זה נשמע מיסטי למדי! אם זה נכון חשבו כולכם, האם קיים חול גם בתוך כל זה? האם יש עוד 3000 עולמות בתוך החול הזה? אם כן, בתוך 3000 העולמות האלה האם יש עוד חול ובחול הזה האם יש עוד 3000 עולמות? לכן ברמת הטאתאגאטה אי אפשר לראות עד הסוף.

התאים המולקולריים של האדם הם אותו דבר. האנשים שואלים מהו גודל היקום. אני אגיד לכולכם שליקום הזה יש קצה, אבל ברמת הטאתאגאטה רואים אותו כאין סוף, ללא גבולות. ואילו החלק הפנימי של הגוף מהמולקולות ועד החלקיקים המיקרוסקופיים הוא באותו גודל כמו היקום. זה נשמע די מיסטי. כשאדם או חיים נוצרים, האלמנטים הייחודיים של החיים שלו והאיכויות הבסיסיות כבר נוצרו ברמה המיקרוסקופית ביותר. לכן בחקר הנושא הזה המדע שלנו מפגר בהרבה. רמת הטכנולוגיה של המין האנושי שלנו היא מאוד נמוכה יחסית לחיים עם החוכמה הגבוהה שקיימים בכוכבי הלכת שבכל היקום. אנחנו אפילו לא יכולים לפרוץ לממדים האחרים שקיימים באותו זמן ובאותו מקום ואילו הצלחות המעופפות שלהם נוסעות ישירות בממד אחר וכל תפישת הזמן-מרחב היא שונה. לכן הם יכולים לבוא וללכת במהירות כל-כך רבה שלא ניתנת לתפיסה על-ידי ההבנה האנושית.

הגענו לנושא הזה כשדיברנו על הטיאן-מו, כי כשאתה רץ החוצה במעבר שלך תרגיש שהוא ללא גבולות. יש אנשים שאולי רואים מצב אחר: הוא ירגיש שהוא לא רץ דרך תעלה אחת, אלא רץ קדימה דרך כביש ללא סוף. בשני הצדדים של הכביש יש הרים ונהרות וערים והוא רץ כל הזמן החוצה. זה נשמע כדבר שלא מתקבל על הדעת. אני זוכר שמאסטר של צ’יגונג אמר פעם: בכל נקבובית יש עיר ובתוכה נוסעים רכבות ומכוניות. כשאנשים שומעים את זה הם מופתעים וקשה להם להאמין. כולם יודעים שהחלקיקים המיקרוסקופיים של החומר כוללים מולקולות, אטומים ופרוטונים. כשחוקרים הלאה, אם בכל רובד תוכל לראות את פני הרובד ההוא ולא רק נקודה אחת ותראה את פני רובד המולקולות, פני רובד האטומים, פני רובד הפרוטונים ואלו של גרעיני האטום, אז תראה את צורת הקיום בממדים שונים. כל עצם, כולל גם גוף האדם, מחובר וקיים באותו זמן כמו הרמות והממדים של היקום. כשחוקרים את חלקיקי החומר בפיסיקה המודרנית שלנו, חוקרים רק חלקיק אחד. מנתחים אותו, מפרקים אותו וחוקרים עוד את המרכיבים אחרי הביקוע של גרעין האטום. אם קיים מכשיר כזה שבעזרתו ניתן להרחיב ולראות את הביטוי הכולל של כל המרכיב האטומי, או של המרכיב המולקולרי ברובד מסוים, אם תוכל לראות את המראה הזה, אז כבר פרצת את הממד הזה וראית את אמת הקיום של ממדים אחרים. גוף האדם מקביל לממדים שבחוץ ויש בו צורת קיום כזאת.

יש עוד תופעות שונות כשפותחים את הטיאן-מו לבד. אנחנו רק דיברנו על הנפוצות יחסית. יש גם אנשים שרואים שהטיאן-מו מסתובב. אנשים שמתרגלים בשיטות של אסכולת הטאו רואים לעיתים קרובות משהו מסתובב בתוך הטיאן-מו ופתאום דיסק הטאי-צ’י [3] נפתח בקול נפץ ואז הוא רואה דמויות. זה לא שיש טאי-צ’י בתוך הראש שלך. זה המאסטר שהתקין אצלך מההתחלה סט של דברים. אחד מהם זה טאי-צ’י והוא חותם את הטיאן-מו שלך. כשאתה פותח אותה הוא נסדק. זה דבר שתוכנן עבורך ולא מה שהיה בראש שלך במקור.

חלק מהאנשים גם רודפים אחרי פתיחת הטיאן-מו, אבל גם אם הם יתרגלו יותר הטיאן-מו לא תיפתח. מה הסיבה? הוא בעצמו לא מבין את זה. זה בעיקר בגלל שטיאן-מו זה דבר שאי אפשר לרדוף אחריו. ככל שאתה רודף אחריו כך יהיו לך פחות סיכויים להשיג את זה. ככל שתרדוף, לא רק שזה לא ייפתח אלא דבר מסוים יישפך מתוכה החוצה. לא שחור ולא לבן. זה יכסה את הטיאן-מו שלך. אחרי זמן מה הוא יצור שדה גדול מאוד ועוד ועוד יישפך החוצה. כשהטיאן-מו לא נפתחת הוא רודף אחרי זה עוד יותר והדבר הזה נשפך עוד יותר ולבסוף הוא מקיף את כל הגוף והעובי הוא די גדול, עם שדה גדול מאוד. אם הטיאן-מו של אדם זה באמת תיפתח, הוא לא יוכל לראות בגלל שהוא נאטם על-ידי ההחזקה הזאת שלו. אלא אם בעתיד הוא לא יחשוב על זה יותר וכשהוא יוותר על ההחזקה הזו לחלוטין, הדבר יתפזר לאט-לאט. אבל זה דורש תהליך של טיפוח-תרגול ארוך וקשה כדי להיפטר מהדבר הזה וזה מאוד לא נחוץ. יש אנשים שלא יודעים את זה. המאסטר אמר לו לא לרדוף ושהוא לא יכול לרדוף. הוא לא מאמין בזה ולא מפסיק לרדוף והתוצאה היא ההפך הגמור.

היכולת העל-טבעית של ראיה למרחקים

סוג יכולת על-טבעית שקשור ישירות לטיאן-מו נקרא "ראיה למרחקים". יש אנשים שאומרים: כשאני יושב כאן אני יכול לראות סצנה בבייג’ינג, סצנה בארצות הברית ויכול לראות את הצד השני של כדור הארץ. אנשים לא יכולים להבין את זה ואפילו לא יכולים להסביר את זה באופן מדעי. איך זה יכול להיות כך? יש אנשים שמסבירים את זה באופן זה או אחר ולא מצליחים להבהיר את זה. איך יכול להיות שלאדם תהיה יכולת גדולה כל-כך? אין זה כך. לאדם שמטפח ברמת השי-ג’יאן-פא אין את היכולת הזו. הדברים שהוא רואה, כולל את הראיה למרחקים והרבה יכולות על-טבעיות, מתפקדים כולם בממד מוגדר. לכל היותר הם לא עוברים את הממד הפיזי הזה היכן שהמין האנושי שלנו נמצא. בדרך כלל הם לא עוברים את השדה הממדי של האדם עצמו.

לגוף שלנו יש שדה בממד ספציפי. שדה זה אינו אותו דבר כמו השדה של הדה והוא לא שייך לאותו ממד, אבל הגודל הוא באותו הטווח. לשדה זה יש יחס מקביל ליקום. כל מה שנמצא ביקום יכול להשתקף בתוך השדה הזה שלו. זה סוג של בבואה ואינו אמיתי. לדוגמא, על כדור הארץ יש ארצות הברית ווושינגטון. בשדה שלו משתקפים ארצות הברית ווושינגטון אבל זוהי בבואה. אבל בבואה היא גם סוג של קיום חומרי וזוהי התוצאה של יחס מקביל שמשתנה בהתאם לשינויים ששם. לכן היכולת העל-טבעית של ראיה למרחקים שאנשים מדברים עליה מתייחסת לראיית דברים בתוך הטווח של השדה הממדי של האדם עצמו. אחרי שהוא יוצא מעבר לטיפוח השי-ג'יאן-פא הוא לא יסתכל עוד על דברים בדרך זו. הוא יסתכל על דברים ישירות וזה נקרא הכוח השמימי של פא הבודהא. זה משהו עם כוח עצום.

מהו פשר היכולת העל-טבעית של ראיה למרחקים בטיפוח השי-ג'יאן פא? אני אסביר לכולכם: במרחב של השדה הזה יש מראה במצח של האדם. אצל אדם שלא מתרגל המראה היא כלפי פנים. המראה של המטפח מסתובבת. כשיכולת על-טבעית של ראיה למרחקים עומדת להגיח, המראה תסתובב החוצה ופנימה. ידוע שסרט קולנוע מראה 24 פריימים בדקה כדי לעשות תמונות בתנועה מתמשכת. אם יוצגו פחות מ-24 פריימים בדקה, התמונה תקפוץ. המהירות שבה המראה מסתובבת היא מעבר ל-24 פריימים בדקה. היא משקפת את מה שהיא קולטת ומסובבת את זה כדי שתוכל לראות. כשהיא מסתובבת החוצה זה נמחק. היא משקפת ומסתובבת ואחר-כך מוחקת את התמונות. הסיבובים ממשיכים ללא הרף. לכן מה שאתה רואה הוא בתנועה. כך היא משקפת את הדברים שבשדה הממדי שלך כדי להראות לך והדברים שנמצאים בשדה הממדי מקבילים למה שיש ביקום הגדול.

אם כך איך רואים את מה שיש מאחורי הגוף? המראה היא כל-כך קטנה והיא לא בהכרח מסוגלת לשקף את כל מה שמסביב לגוף. כפי שידוע, כשהטיאן-מו נפתחת מעבר לרמת הראיה השמימית ולקראת ראיית החוכמה, האדם פורץ מעבר לממד הזה שלנו ובנקודה זו בתהליך הפריצה הטיאן-מו עוברת סוג של שינוי: חפצים לא קיימים. אנשים גם לא קיימים וקירות לא קיימים. חומר כבר לא קיים. זאת אומרת שבממד הספציפי הזה, כשמסתכלים פנימה באופן אנכי מגלים שהאדם לא קיים וקיימת רק מראה שעומדת בטווח של השדה הממדי הזה שלך. המראה הזאת היא באותו גודל של כל השדה הממדי שלך. לכן, כשהיא מסתובבת פנימה והחוצה היא משקפת את כל המקומות. בתוך טווח השדה הממדי שלך, כל עוד הדברים משתקפים מהיקום, המראה יכולה לשקף לתוכה את כולם. זוהי היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים שאנחנו מדברים עליה.

כשמדענים שחוקרים את מדעי גוף האדם בוחנים את היכולת הזאת הם יכולים בדרך כלל להפריך את קיומה. הסיבה לכך היא: למשל כששואלים מישהו לגבי קרובי משפחה של מישהו בבייג’ינג, "מה הקרוב עושה בבית?" אחרי שהוא אומר את שם הקרוב ופרטים כלליים, האדם יכול לראות אותו. הוא יתאר איך נראה הבניין, איך להיכנס אל הדירה ואיך החדר מרוהט. כל מה שהוא אומר הוא נכון. מה עושה הקרוב? הוא אומר שהקרוב כותב משהו. כדי לוודא את זה מצלצלים לקרוב, "מה אתה עושה עכשיו?" - "אני אוכל". זה לא מתיישב עם מה שהוא ראה. הלא כן? בעבר זו הייתה הסיבה לכך שלא הכירו בסוג זה של יכולת על-טבעית, אבל הסביבה שהוא ראה לא הייתה מוטעית בכלל. בגלל שלמרחב ולזמן שלנו, מה שנקרא "זמן-מרחב", יש הבדלי זמן מהזמן-מרחב שבו קיימת היכולת העל-טבעית. המושג של זמן שונה בשני הצדדים. הבנאדם כתב משהו קודם ועכשיו הוא אוכל. יש כזה הבדל בזמן. אם האנשים שחוקרים את גוף האדם יסיקו מסקנה היפותטית על בסיס התיאוריות הקונבנציונאליות ולפי המדע המודרני, המאמץ שלהם אינו נושא פרי אפילו אחרי עשרת אלפים שנה. כי הדברים האלה הם בכלל מעבר לאנשים הרגילים. לכן המחשבה האנושית צריכה לעבור סוג של שינוי ואינה יכולה עוד להבין דברים בדרך זו.

היכולת העל-טבעית של סו-מינג-טונג [4]

יש עוד סוג של יכולת על-טבעית שקשורה ישירות לטיאן-מו. קוראים לה סו-מינג-טונג. כיום קיימים ששה סוגי יכולות על-טבעיות שקיבלו הכרה בעולם. הם כוללים טיאן-מו, ראייה למרחקים וגם סו-מינג-טונג. מהו סו-מינג-טונג? זו יכולת לדעת את העתיד והעבר של אדם. עם יכולת חזקה יותר ניתן לדעת את העלייה והשקיעה של החברה. עם יכולת עוד יותר חזקה אפשר לראות את דפוסי השינויים של הגופים השמימיים. בגלל שהחומר נע לפי דפוסים מסוימים, בממד מיוחד לכל חפץ יש צורת קיום בהרבה ממדים אחרים. לדוגמא, כשגוף האדם נע, כל התאים בתוך הגוף נעים באותו הזמן וכל המולקולות, הפרוטונים, האלקטרונים שברמת המיקרו, עד הקטנים ביותר, כל המרכיבים נכנסים לתנועה בעקבות זה. עם זאת יש להם צורות קיום עצמאיות משלהם וצורות הגוף שקיימות בממדים אחרים גם עוברות שינויים.

האם לא דנו בכך שהחומר לא נכחד? בממד ספציפי מה שאדם עשה או מה שהוא גמר לעשות בהינף יד כל זה הוא קיום חומרי. כל מה שהוא עושה משאיר חותם ומסר. בממד אחר זה לא נעלם וקיים שם לתמיד. מי שיש לו יכולת על-טבעית יכול לדעת מה קרה ברגע שהוא מסתכל על החותם מהעבר. בעתיד, כשתהיה לך יכולת על-טבעית של סו-מינג-טונג, תסתכל על הצורה של הסמינר שלנו היום, היא עדיין קיימת שם בו זמנית. כשאדם נולד כל חייו כבר קיימים בממד מיוחד שבו לא קיים המושג של זמן. לפעמים אפילו יותר מתקופת חיים אחת.

יש אנשים שאולי תוהים: אם ככה, האם המאבקים האישיים והמאמצים לשנות את עצמנו אינם נחוצים? הם לא יכולים לקבל את זה. למעשה מאמצים אישיים יכולים לשנות דברים קטנים בחיים. יש דברים קטנים שאפשר לשנות באמצעות מאמצים אישיים. אבל בדיוק בגלל המאמצים שלך לשנות דברים אולי תקבל קארמה. אחרת, לא יתקיים עניין יצירת הקארמה ולא יתקיים הנושא של לבצע מעשים טובים ומעשים רעים. כשעושים משהו תוך התעקשות, יכול להיות שמנצלים את האחרים ועושים מעשים רעים. לכן בטיפוח-תרגול נדרשים שוב ושוב לזרום באופן טבעי, בגלל שבאמצעות מאמץ תפגע באחרים. בחיים שלך אין את זה במקור, אבל השגת את מה שהיה שייך לאחרים בחברה אז אתה חייב לו.

כשמדובר באירועים גדולים אדם רגיל אינו יכול לשנות אותם בכלל. יש רק דרך אחת לעשות כן והיא שאם אותו אדם יעשה רק מעשים רעים, הוא יכול לשנות את חייו. אבל מה שעומד בפניו זה הרס מוחלט. מרמה גבוהה אנחנו מגלים שכשאדם מת היואן-שן שלו לא נעלם. מדוע היואן-שן לא נעלם. למעשה אנחנו רואים שאחרי שהאדם מת הגופה שלו שמונחת בחדר המתים אינה אלא תאים אנושיים בממד הזה שלנו. בממד הזה רקמות תאים שונות של האברים הפנימיים וכל התאים של כל גוף האדם נושלים בזמן שבממדים אחרים הגופים שעשויים מחלקים יותר מיקרוסקופיים מאשר המולקולות, האטומים, הפרוטונים וכדו' אינם מתים כלל וכלל. הם קיימים בממדים אחרים ועדיין חיים בממדים מיקרוסקופיים. מה שעומד בפני מישהו שעושה כל מיני מעשים רעים הוא התפוררות של כל התאים שלו, מה שנקרא בבודהיזם הרס של גוף ונפש.

יש דרך אחרת שבאמצעותה אדם יכול לשנות את חייו וזוהי הדרך היחידה: שהאדם מאמץ את דרך הטיפוח-תרגול מעתה ואילך. מדוע יכולים חייו של מישהו להשתנות אם הוא נוקט בדרך הטיפוח-תרגול? מי יכול לשנות דבר כזה בקלות? ברגע שאדם חושב לנקוט בדרך של טיפוח-תרגול וברגע שהמחשבה הזו מתהווה, היא זורחת כמו זהב ומזעזעת את העולם של עשרת הכיוונים. התפיסה של אסכולת הבודהא את היקום היא תיאוריה של העולם של עשרת הכיוונים. בעיני ישות גבוהה חיי האדם אינם מיועדים להיות אנושיים. הישות הזאת חושבת שחייו של מישהו נוצרו במרחב של היקום והם מותאמים בתכונתם ליקום. החיים הם רחומים ומורכבים מהחומר הזה של ג'ן-שן-רן. אבל יש ביניהם גם יחסים חברתיים. במהלך האינטראקציות בחברה חלק מהחיים יושחתו ויפלו לרמה נמוכה יותר. ברמה ההיא הם שוב לא יוכלו להישאר, יתקלקלו עוד וירדו עוד רמה וכך יורדים, יורדים ויורדים עד שלבסוף הם מגיעים לרמה של האנשים הרגילים.

ברמה הזאת האנשים האלה צריכים להיות מושמדים ומסולקים. אבל מתוך החמלה העצומה של המוארים הגדולים הם יצרו באופן מיוחד ממד כזה כמו הממד של החברה האנושית שלנו. בממד הזה נותנים לאדם גוף בשרי נוסף וזוג עיניים נוספות שיכולות לראות רק את הדברים שבממד החומרי הזה. כלומר האדם ירד לתוך אשליה ולא נותנים לו לראות את האמת של היקום, מה שניתן לראות בממדים האחרים. בתוך האשליה ותחת תנאים כאלה נותנים לאדם הזדמנות כזאת. בגלל שאדם מושלה זה גם מר מאוד. עם גוף זה האדם נועד לסבול. אם אדם רוצה לחזור מממד זה אל המקור שלו, אסכולת הטאו אומרת שעליו לטפח כדי לחזור למקור האמיתי שלו. אם יש לו לב לטיפוח ולתרגול זהו טבע הבודהא שלו שהגיח. לב זה נחשב ליקר ביותר ואנשים יעזרו לו. תחת נסיבות קשות כאלו אדם זה עדיין לא הלך לאיבוד ורוצה לחזור. כתוצאה מכך אנשים יעזרו לו ללא תנאי. הם יעזרו לו בכל דבר. מדוע אנחנו יכולים לעשות דבר כזה עבור מטפח ולא עבור אדם רגיל? זאת הסיבה.

ואילו לגבי אדם רגיל, שרוצה לרפא את המחלה שלו, איננו יכולים לעזור לו בשום דבר. אדם רגיל הוא רק אדם רגיל. אדם רגיל צריך להתאים למצב של החברה של האנשים הרגילים. אנשים רבים אומרים שבודהא מציע הצלה לכל היצורים החיים. אני אגיד לכם שאתם יכולים לבדוק את כל הכתבים הבודהיסטים ואף אחד מהם לא אומר שלטפל במחלות אצל אנשים רגילים מציע הצלה לכל היצורים החיים. זה המאסטרים המזויפים של הצ’יגונג שקלקלו את הנושא. המאסטרים האמיתיים של הצ’יגונג, אלו שסללו את הדרך, לא אמרו לכם כלל וכלל לטפל במחלות של אחרים. הם רק לימדו אתכם לתרגל, להתרפא ממחלות ולתחזק את הבריאות בעצמכם. אתם אנשים רגילים. איך אתם יכולים לרפא מחלות אחרי שלמדתם במשך יומיים? האם זה לא לרמות אנשים? האם זה לא מעודד את ההחזקות שלכם? זה לרדוף אחרי תהילה, אינטרסים אישים ומשהו על-טבעי כדי להשוויץ בקרב אנשים רגילים! זה אסור לחלוטין. לכן ככל שאנשים מסוימים רודפים אחרי משהו, כך הם יזכו בכך פחות. אסור לכם לעשות את זה. כמו כן אין עליכם להפריע למצב החברה הרגילה סתם ככה.

יש עקרון כזה ביקום שכשאתה רוצה לחזור לעצמי המקורי שלך אחרים יעזרו לך. הם חושבים שחיים אנושיים צריכים לחזור למקום שבאו משם במקום להישאר בקרב אנשים רגילים. אם מרשים לאדם שלא יהיו לו מחלות והוא יחיה בנוחיות, הוא לא יהיה אפילו מעוניין להיעשות בן אלמוות – אפילו אם יתבקש לעשות כן. כמה נהדר זה יהיה אם אדם לא יסבול מכל מחלה או קושי ויהיה לו כל מה שהוא רוצה! זה יהיה באמת עולם של בני אלמוות. אבל אתם ירדתם לרמה הזאת כי התקלקלתם. לכן לא יהיה לכם נוח. אנשים יכולים בקלות לעשות דברים רעים בתוך אשליה. בבודהיזם קוראים לזה גמול גלגולי קארמתי. לכן כשאנשים מסוימים סובלים מקשיים או ממזל רע, הם משלמים את הקארמה שלהם בתהליך הגמול הקארמתי. בודהיזם גם גורס כי הבודהות נמצאות בכל מקום. אם בודהא אחד ינופף בידו, כל מחלות האנושות יוכלו להימחק. זה אפשרי בהחלט. עם כל-כך הרבה בודהות מדוע אף אחד לא עשה את זה? אדם סובל בגלל שהוא ביצע מעשים רעים בעבר. אם תרפא את המחלות שלו זה אותו דבר כמו להפר את העקרונות של היקום, ואדם יכול לעשות דברים מוטעים ולהיות חייב למישהו משהו בלי שיהיה עליו לשלם על כך. זה אסור. לכן כולם שומרים על המצב של החברה האנושית הרגילה ואף אחד לא רוצה להפר אותו. טיפוח תרגול הוא הדרך היחידה להיות בנוח וללא מחלות ולהשיג את המטרה של להיות חופשי לחלוטין! זה שאנשים יתרגלו את הפא האמיתי זה באמת להציע הצלה לכל היצורים החיים.

מדוע יש הרבה מאסטרים של צי'-גונג שיכולים לטפל במחלות? מדוע הם מדברים על ריפוי מחלות? אולי אנשים כבר חשבו על הנושא הזה. רוב המאסטרים האלה לא באו מדרכים ישרות. מותר שמאסטר אמיתי של צ'י-גונג יעזור לאחרים במהלך הטיפוח-תרגול שלו, מתוך לב רחום ורחמים, כשהוא רואה שכל היצורים החיים סובלים. אבל הוא לא יכול לרפא את המחלות. הוא יכול רק לדכא אותה או לדחות אותה. אם אין לך אותה עכשיו, יהיה לך אותה אחר-כך, כי המחלה נדחתה לעתיד; או שהיא עברה לגוף של קרוב משפחה שלך. הוא לא יכול באמת לסלק בשבילך את הקארמה הזאת לגמרי. אסור לעשות את זה בשביל אדם רגיל סתם, אלא רק אפשר לעשות את זה בשביל מטפחים. זהו העיקרון.

המשמעות של המשפט "הצלת כל היצורים החיים" שבאסכולת הבודהא היא: להביא אותך מהמצב המר ביותר של אדם רגיל לרמה גבוהה, שלא תסבול יותר ותהייה חופשי. זאת המשמעות שמתכוונים אליה. האם שאקיאמוני לא דיבר על הגדה השנייה של נירוואנה? זאת המשמעות האמיתית של "הצלת כל היצורים החיים". אם אתה נהנה בין האנשים הרגילים ויש לך כסף רב, אפילו המיטה שלך מרופדת בכסף ואין לך שום סבל, אתה לא תרצה להיות בן אלמוות אפילו אם תתבקש להיות. כאדם שמטפח ומתרגל ניתן לשנות את דרך חייך עבורך ואפשר לשנות אותה רק באמצעות טיפוח-תרגול.

הצורה של היכולת העל-טבעית של סו-מינג-טונג היא שיש באזור המצח מסך קטן כמו של טלוויזיה. אצל חלק מהאנשים זה במצח; אצל חלק זה מאוד קרוב למצח; אצל חלק מהאנשים זה בתוך המצח. יש אנשים שיכולים לראות בעיניים עצומות; אם היכולת העל-טבעית מאוד חזקה, יש אנשים שיכולים לראות בעיניים פקוחות. אבל האחרים לא יכולים לראות את זה. זה דבר ששייך לטווח של השדה הממדי שלו. זאת אומרת שכשהיכולת הזאת מתפתחת יש יכולת אחרת שמשתמשים בה כנשא שמשקף את התמונות שרואים בממדים האחרים. ככה רואים אותם בטיאן-מו הזאת. אפשר לראות די מדויק את העתיד והעבר של אדם. לא משנה כמה טוב עובד מגיד העתידות, הוא לא יכול להגיד את האירועים הקטנים והפרטים שלהם. אבל עם היכולת הזאת ניתן לראות מאוד בבירור אפילו את התאריך ואת המשתנים המפורטים. זה בגלל שמה שרואים זה השתקפות האמיתית של אנשים ושל דברים בממדים שונים.

ככל שאתה מטפח ומתרגל בפאלון דאפא, הטיאן-מו של כל אחד תיפתח, אבל היכולות העל-טבעיות שנתייחס אליהן אחר-כך, לא יינתנו. בעקבות השיפור המתמיד של הרמה שלך, היכולת של סו-מינג-טונג תגיח באופן טבעי ואתה תיתקל במצב זה בטיפוח-תרגול שלך בעתיד. אתה תדע מה קורה כשהיכולת הזאת תתפתח. לכן אנחנו מלמדים אתכם את הפא ואת העקרונות.

מעבר לחמשת האלמנטים ושלושת העולמות

מה זאת אומרת "מעבר לחמשת האלמנטים ושלושת העולמות"? הנושא הזה הוא מאוד רגיש. בעבר מאסטרים רבים של צ’יגונג דיברו על הנושא ונאלמו בגלל השאלות של אנשים שלא האמינו בצ’יגונג. "מי מביניכם שמתרגל צ’יגונג עבר מעבר לחמשת האלמנטים ומי מביניכם לא נמצא בשלושת העולמות?" יש אנשים שאינם מאסטרים של צ’יגונג והם כינו את עצמם מאסטרים של צ’יגונג. אם הם אינם ברורים לגבי הנושא, אין עליהם לדבר על כך, אבל הם עדיין מעזים לדבר על זה ואנשים אחרים סותמים להם את הפה. זה גרם לנזק רב ולבלבול בקרב קהיליית המטפחים והמתרגלים. אנשים מנצלים את ההזדמנות להתקיף את הצ’יגונג. לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות זאת אמרה בקהיליית המטפחים והמתרגלים. מקורה בדת והיא באה מן הדת. לכן איננו יכולים לדון בנושא הזה בלי להתייחס לרקע ההיסטורי ולנסיבות באותה תקופה.

מה זה לעבור מעבר לחמשת האלמנטים? הן הפיזיקה הסינית העתיקה והן הפיזיקה המודרנית מתייחסות לתיאוריה הסינית של חמשת האלמנטים כנכונה. זה נכון שחמשת האלמנטים של מתכת, עץ, מים, אש ואדמה מרכיבים כל דבר ביקום שלנו. לכן, אנחנו מדברים על חמשת האלמנטים האלה. אם אומרים שאדם עבר את חמשת האלמנטים, בשפה מודרנית זה אומר שהוא הגיע מעבר לעולם החומרי שלנו. זה נשמע לא מתקבל על הדעת. חשבו על זה כולכם: למאסטר של צ’יגונג יש גונג. השתתפתי בניסויים ומאסטרים רבים אחרים של צ’יגונג השתתפו אף הם בניסויים כאלה כדי למדוד את האנרגיה. את המרכיבים החומריים שבתוך הגונג אפשר לזהות בעזרת מכשירים מודרניים שונים. זאת אומרת שכל עוד יש מכשיר כזה אפשר להבחין בקיום הגונג ובמרכיבים שמאסטרים של הצ’יגונג מקרינים. המכשירים המודרניים יכולים להבחין בקרניים אינפרא אדומות, אולטרה סגולות, גלי אולטרא-סאונד גלים אינפרא-סוניים???? חשמל, כוח מגנטי, גלי גאמה, אטומים ונויטרונים. למאסטר של צ’יגונג יש כל החומרים האלה ויש חומרים אחרים שהמאסטרים של הצ’יגונג מקרינים שאי אפשר להבחין בהם, כי לא קיים מכשיר כזה. אפשר לזהות את כל החומרים שקיימים עבורם מכשירים מתאימים. גילו שהחומרים שהמאסטרים של הצ’יגונג מקרינים הם מגוונים מאוד.

בהשפעת שדה מגנטי מיוחד, מאסטרים של צ’יגונג יכולים להקרין הילה חזקה ומאוד יפה. ככל שעוצמת האנרגיה של מישהו גבוהה, כך השדה האנרגטי שלו גדול יותר. גם לאדם רגיל יש הילה, אבל היא מאוד קטנה וחלשה. במחקר פיזיקה של אנרגיה גבוהה???..? אנשים מאמינים שאנרגיה עשויה מחלקיקים כמו ניוטרונים ואטומים. מאסטרים רבים של צ’יגונג, כולל הידועים שבהם, עברו מבחנים. גם אני נבחנתי והבחינו בזה שקרני גאמה והניוטרונים התרמיים שהקרנתי הם פי 80-170 יותר מחומרים רגילים. ברגע זה המחט של מכשיר המדידה הגיעה לגבול ועצרה בנקודת המקסימום. לבסוף המכשיר לא יכל לומר כמה אנרגיה הייתה. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת שלאדם יש ניוטרונים כאלה בעלי עוצמה! איך יכול אדם ליצור ניוטרונים חזקים כל-כך? זה גם מאמת את העובדה שלנו, המאסטרים של הצ’יגונג יש גונג ואנרגיה. זה אומת על-ידי הקהילייה המדעית והטכנולוגית.

כדי לעבור מעבר לחמשת האלמנטים צריך שיטת טיפוח-תרגול של גוף ונפש גם יחד. אם שיטת התרגול אינה מתרגלת גם גוף וגם נפש, אלא רק מגדילה את הגונג, שקובע את הרמה של האדם, ולא מטפחת את הגוף, אז השיטה לא מתייחסת לנושא הזה ולא דורשת לעבור מעבר לחמשת האלמנטים. בשיטת תרגול שמטפחת גם את הגוף וגם את הנפש, האנרגיה מצטברת בתוך כל התאים של הגוף. המתרגלים הממוצעים שלנו, שהגונג שלהם רק מתחיל לצמוח, מקרינים אנרגיה עם חלקיקים גדולים יחסית עם פערים וצפיפות נמוכה. לכן העוצמה קטנה. כשהרמה של מישהו עולה זה בטוח לחלוטין שהצפיפות של האנרגיה שלו תהייה פי 100, פי 1000 או פי 100 מיליון יותר גבוהה מהמולקולות הרגילות של מים, כל זה אפשרי. ככל שהרמה של אדם גבוהה יותר, כך צפיפות האנרגיה שלו גבוהה יותר, חלקה יותר וחזקה יותר. בנסיבות אלו האנרגיה נאגרת בכל תא של הגוף. אנרגיה כזו אינה רק נצברת בכל תא של הגוף בממד הפיזי הזה, אלא גם ממלאת את המולקולות, האטומים, הפרוטונים והאלקטרונים של כל הגופים שבממדים האחרים, עד שזה מגיע לתאים המיקרוסקופיים ביותר. ככל שעובר הזמן, כך כל הגוף יתמלא בחומר בעל אנרגיה גבוהה.

לחומר זה בעל האנרגיה הגבוהה יש אינטליגנציה והוא מאוד כשרוני. ברגע שהוא מצטבר ונעשה צפוף יותר, הוא ימלא את כל התאים בגוף האנושי וידכא את תאי הבשר - התאים הלא מוכשרים ביותר. ברגע שהתאים מדוכאים הם לא יעברו יותר חילוף חומרים. לבסוף תאי הבשר האנושיים יוחלפו לחלוטין. מובן שקל לי להגיד את זה. כדי להגיע לנקודה הזאת בטיפוח צריך תהליך איטי. כשהטיפוח שלכם יגיע לנקודה זו, חומר בעל אנרגיה גבוהה יחליף את כל התאים של הגוף. חשבו על זה: האם גופכם עדיין עשוי מחמשת האלמנטים? האם הוא עדיין חומר מהממד הזה שלנו? הוא כבר מורכב מחומר בעל אנרגיה גבוהה שנאסף מממד אחר. האלמנט דה גם הוא חומר שקיים בממד אחר. גם הוא לא מוגבל על-ידי שדה הזמן של הממד שלנו.

המדע המודרני גורס כי לזמן יש שדה. אם משהו אינו בתוך הטווח של שדה הזמן, הוא לא מוגבל על-ידי זמן. בממדים אחרים התפיסה של זמן-מרחב שונה מזו שלנו כאן. איך יכול הזמן כאן להגביל חומר מממדים אחרים? זה לא משפיע בכלל. תחשבו על זה כולכם: האם לא עברתם כבר את חמשת האלמנטים? האם גופכם עדיין יהיה של אדם רגיל? זה לא יהיה כך בכלל. אבל אנשים רגילים לא יכולים להבחין בהבדל. למרות שהגוף של מישהו משתנה לדרגה זו, זה לא סוף הטיפוח-תרגול. אדם צריך להמשיך ולעשות פריצות דרך לקראת רמות גבוהות בטיפוח. לכן, על אדם להמשיך לטפח ולתרגל בין אנשים רגילים. זה לא יעבוד אם אנשים לא יכולים לראות את האדם הזה.

מה יקרה אחר-כך? למרות שבמהלך הטיפוח כל התאים של אדם זה ברמת המולקולה מוחלפים על-ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה, לאטומים יש צורת סידור וסידורי המולקולות של גרעיני אטומים לא השתנו. הסידור המולקולרי של תאים נמצא במצב שהם רכים למגע כשאתה נוגע בהם. להרכב המולקולרי של עצמות יש צפיפות גדולה והעצמות הן קשות למגע. הצפיפות של מולקולות הדם נמוכה מאוד, כך שזה נוזל. אדם רגיל לא יכול להגיד מהם השינויים שבך מהמראה החיצוני שלך, כי תאי המולקולות שומרים עדיין על המבנה המקורי שלהם. המבנה שלהם אינו משתנה, אבל האנרגיה בפנים השתנתה. לכן מכאן ואילך אדם זה לא יעבור את התהליך הטבעי של ההזדקנות. התאים שלו לא ימותו. לכן הוא יישאר צעיר לנצח. במהלך הטיפוח-תרגול אדם ייראה צעיר ובסוף הוא יישאר כך.

מובן שהעצמות יכולות עדיין להישבר כאשר נפגעים ממכונית. אדם עדיין ישתות דם אם ייחתך על-ידי סכין, כי הסידור המולקולרי לא השתנה, אלא שהתאים לא מתים ולא מזדקנים. אין חילוף חומרים. לזה אנחנו קוראים "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים". איפה כאן נמצאות האמונות הטפלות? אפשר להסביר את זה אפילו בהיגיון מדעי. יש אנשים שלא יכולים להסביר את זה, אז הם מעירים סתם הערות. אחרים יאמרו שהם מפיצים אמונות טפלות. כיוון שהמשפט הזה מקורו בדת, הוא לא מונח שהוטבע על-ידי הצ’יגונג המודרני.

מה זה "לצאת משלושת העולמות"? הזכרתי קודם שהמפתח להגברת הגונג הוא טיפוח השין-שינג והתאמה לתכונת היקום, אז תכונת היקום לא תגביל אותך. כשהשין-שינג שלך עולה, האלמנט של דה יהפוך לגונג. הגונג גדל ועולה כלפי מעלה ללא הרף. אחרי שהוא מגיע לרמה גבוהה נוצר הגונג-ג'ו. רמת האנרגיה שלך היא בהתאם לגובה הגונג-ג'ו. יש כזאת אמרה: "הפא הגדול הוא ללא גבולות", הטיפוח של זה תלוי לחלוטין בלב שלך. לגבי הגובה אליו יכולה להגיע רמת האנרגיה שלך, הכל תלוי בסובלנות שלך וביכולת שלך לסבול קשיים. אם תכלה את החומר הלבן שלך, החומר השחור שלך יכול להיהפך לחומר לבן, באמצעות סבל. אם זה עדיין לא מספיק, תוכל לקחת על עצמך את החטאים של חבריך או קרוביך, שלא מטפחים ומתרגלים וגם אז תוכל להגביר את הגונג שלך. זה מצביע על אנשים שהגיעו לרמה גבוהה מאוד בטיפוח-תרגול. מטפח רגיל לא צריך לחשוב על נשיאת החטאים של קרוביו. עם כמות כה גדולה של קארמה, אדם ממוצע לא יכול להצליח בטיפוח. אני מסביר כאן עקרונות של רמות שונות.

שלושת העולמות שמדברים עליהם בדתות מתייחסים לתשע הרמות של השמים, או 33 הרמות של השמים. זאת אומרת, השמים, הארץ והעולם התחתון מרכיבים את כל היצורים בשלושת העולמות. מדברים על כך שכל היצורים בתוך 33 רמות השמים חייבים לעבור דרך מעגל גלגול הנשמות של הסמסארה. "סמסארה" משמעה שאדם הוא יצור אנושי בחיים האלה ויכול להיות חיה בחיים הבאים. בבודהיזם אומרים: "על אדם לנצל את הזמן המוגבל בחיים האלה. אם לא תטפח ותתרגל עכשיו, מתי תעשה את זה?" זה בגלל שלחיות אסור לטפח ולתרגל ואסור להן לשמוע את הפא. גם אם יטפחו לא ישיגו את "הפרי האמיתי" [5] . אם רמת הגונג שלהם תהיה גבוהה, השמים יהרגו אותן. אולי לא מקבלים גוף אנושי במשך כמה מאות שנים; אולי מקבלים אותו באלף שנה. ברגע שאתה מקבל גוף אנושי, אינך יודע אפילו איך להעריך אותו. אם תתגלגל לחתיכת סלע, לא תהיה מסוגל לצאת במשך עשרת אלפים שנה. אם חתיכת סלע זו לא תתרסק או תישחק, לא תהיה מסוגל לצאת. זה כל-כך קשה להשיג גוף אנושי! אם אדם יכול באמת להשיג את הדאפא, הוא פשוט בר מזל רב. גוף אנושי הוא קשה להשגה – זה העיקרון שמדובר עליו.

בתרגול הגונג אנחנו מתייחסים לנושא של רמה. הרמה תלויה לחלוטין בטיפוח ובתרגול של האדם. אם אתה רוצה לעבור מעבר לשלושת העולמות ואם הגונג-ג'ו שלך מטופח לרמה גבוהה מאוד, האם לא עברת את שלושת העולמות? במשך ישיבה במדיטציה יש אנשים שהיואן-שן שלהם עוזב את הגוף ומגיע בבת אחת לרמה גבוהה מאוד. יש תלמידים שמדווחים בכתב על ניסיונותיהם: "המורה, הגעתי לכך וכך רמות של רקיעים וראיתי כמה מחזות". אמרתי לו שיעלה קצת יותר. הוא אמר: "אני לא יכול. אני לא מעז לעלות יותר ואני לא יכול יותר". מדוע זה כך? זה בגלל שהגונג-ג'ו שלו היה כזה גבוה. הוא הגיע לשם על-ידי כך שישב על הגונג-ג'ו שלו. זהו "סטטוס הפרי" שמדברים עליו בבודהיזם. הטיפוח שלו הגיע לסטטוס זה. אבל לגבי המתרגל, זה עדיין לא הגיע לנקודת השיא של סטטוס הפרי. הוא עדיין עולה ללא הפסקה ומשפר את עצמו ללא הרף. אם הגונג-ג'ו שלך עובר את הגבול של שלושת העולמות, האם אינך מעבר לשלושת העולמות? אנחנו בדקנו וגילינו ששלושת העולמות שמדובר עליהם בדת הם רק בתוך הטווח של תשעת כוכבי הלכת העיקריים [6] שלנו. יש אנשים שמדברים על עשרה כוכבי לכת עיקריים. אני אומר שזה לא נכון כלל וכלל. ראיתי שלחלק מהמאסטרים של הצ’יגונג מהעבר יש גונג-ג'ו גבוה מאוד שהגיע מעבר לשביל החלב. הם הגיעו הרבה מעבר לשלושת העולמות. הנושא של "לצאת מעבר לשלושת העולמות" שדיברתי עליו עכשיו הוא בעצם עניין של רמה.

הנושא של רדיפה אחרי דברים

אנשים רבים נכנסו לשדה הטיפוח שלנו עם החזקה של רדיפה אחרי דברים. יש אנשים שרוצים להשיג יכולות על-טבעיות; יש אנשים שרוצים להאזין לכמה תיאוריות; יש אנשים שרוצים שמחלות יתרפאו; יש גם אנשים שבאים ומתכוונים לקבל פאלון. יש כל מיני סוגים של מנטליות. יש גם אנשים שאומרים: "מישהו במשפחה שלי לא בא לכאן לשמוע את ההרצאה. אני אשלם שכר לימוד. בבקשה תן לו פאלון". זה לקח לנו דורות רבים, זמן ארוך מאוד ומספר שנים מפחיד בגודלו עד שהפאלון נוצר. איך אתה יכול לקנות פאלון עם כמה עשרות יואנים [7] ? מדוע אנחנו יכולים לתת את זה לכולכם ללא תנאי? זה בגלל שאתם רוצים להיות מטפחים. לא ניתן לקנות את הלב הזה עם שום סכום של כסף. רק כשטבע הבודהא מתגלה אנחנו יכולים לעשות את זה.

אתה מחזיק בלב של הרדיפה אחרי דברים. האם באת רק בשביל הדבר הזה? הפא-שן [8] שלי בממד אחר יודע כל דבר שאתה חושב. בגלל שהמושגים של שני הזמן-מרחב שונים, כשמסתכלים מממד אחר יצירת המחשבה שלך היא תהליך מאוד איטי. הוא יכול לדעת הכל לפני שאתה חושב. לכן עליך לוותר על כל המחשבות הלא נכונות שלך. אסכולת הבודהא מאמינה בקשרים גורליים. כל אחד מגיע לכאן בגלל קשר גורלי. אם קיבלת, אולי היית צריך לקבל את זה. לכן עליך להעריך אותו ולא להחזיק בשום רדיפה אחרי דברים.

בטיפוח-תרגול הדתי של העבר, אסכולת הבודהא דרשה ריקנות. לא צריך לחשוב על שום דבר ולהיכנס לדלת הריקנות. אסכולת הטאו לימדה את האַין, כי אין שום דבר. לא צריכים לא לרצות ולא לרדוף אחרי שום דבר. מתרגלים מדברים על כך שיש את הרצון לתרגל אבל אין את הרצון להשיג שום דבר. בטיפוח-תרגול צריכים להיות במצב של חוסר כוונה. ככל שאתה מתרכז בטיפוח השין-שינג שלך, כך תעשה פריצות דרך ברמה שלך. מובן שתשיג דברים שאתה ראוי להם. אם לא תוכל לוותר על דברים האין זאת החזקה? אנחנו מלמדים בבת אחת פא כה גבוה. מובן שהדרישות מהשין-שינג שלך גם הן גבוהות. לכן אין לבוא ללמוד את הפא עם כוונות של רדיפה אחרי דברים.

כדי שנהייה אחראים על כולכם, כי אנחנו מובילים אתכם אל הדרך הנכונה, עלינו להסביר לכם את הפא הזה ביסודיות. כשמישהו רודף אחרי טיאן-מו היא תיחסם בעצמה ותאטום אותך. בנוסף, אני אומר לכולם שכל היכולות העל-טבעיות שמתפתחות בטיפוח השי-ג’יאן-פא הן יכולות מקוריות ומולדות של גוף הבשר-ודם. בימינו אנחנו קוראים להן יכולות על-טבעיות. הן יכולות לעבוד רק בממד זה שלנו ולהשפיע על אנשים רגילים. בשביל מה אתם רודפים אחרי היכולות הקטנות האלה? אתם רודפים אחרי זה ואחרי זה, אבל לאחר שמגיעים לצ'ו-שי-ג’יאן-פא הן לא יעבדו בממדים אחרים. ברגע שמגיעים לטיפוח הצ'ו-שי-ג'יאן-פא יש לזרוק את כל היכולות העל-טבעיות האלה ולדחוס אותן לתוך ממד עמוק מאוד לשם שימור. בעתיד הן ישמשו כעדות לטיפוח-תרגול שלך והן יכולות רק לשמש לכך.

אחרי היציאה מהשי-ג’יאן-פא האדם מתחיל טיפוח-תרגול מחדש. הגוף ההוא הוא בעצם הגוף שדיברתי עליו שזה הגוף שמעבר לחמשת האלמנטים. הוא גוף בודהא. האם אין לקרוא לגוף הזה גוף של בודהא? גוף הבודהא הזה צריך לטפח ולתרגל מהתחלה ולפתח יכולות מחדש. במקום לקרוא להן יכולות על-טבעיות, קוראים להן "הכוחות השמימיים של פא הבודהא". הן חזקות ללא גבול, יכולות להשפיע בכל הממדים והן מה שבאמת מתפקד. בשביל מה אתה רודף אחרי יכולות על-טבעיות? לגבי אלה שרודפים אחרי יכולות על-טבעיות האין אתה מתכוון להשתמש בהן כדי להתפאר בין אנשים רגילים? אחרת מדוע תרצה אותן? הן בלתי נראות ואי אפשר לגעת בהן. אפילו בשביל לקשט צריכים למצוא משהו שנראה טוב! זה בטוח שבאופן תת הכרתי יש לך כוונה להשתמש בהן. לא ניתן לרדוף אחריהן כאילו שהן מיומנויות אנושיות רגילות. הן משהו על-טבעי לחלוטין ואסור לך להתפאר בהן מול אנשים רגילים. התפארות בעצמה היא החזקה חזקה מאוד והחזקה רעה מאוד שמטפח חייב להיפטר ממנה. אם אתה רוצה לעשות כסף והון בעזרתן, או אם אתה רוצה להשיג את המטרות האישיות שלך בין אנשים רגילים, זה לא הולך. זה בעצם הפרעה והרס החברה האנושית הרגילה באמצעות שימוש בדברים של רמות גבוהות. המחשבה הזאת היא אפילו גרועה יותר. לכן אסור להשתמש בהן סתם כך.

בדרך כלל יכולות על-טבעיות נוטות להתפתח אצל שתי קבוצות של אנשים: ילדים ואנשים בגיל גבוה. במיוחד נשים מבוגרות שומרות בדרך כלל היטב על שין-שינג ואין להן הרבה החזקות בין אנשים רגילים. אחרי שהיכולות העל-טבעיות מתפתחות אצלן, הן מנהלות את עצמן בקלות ואין להן את תכונת ההתפארות. מדוע זה קשה לאנשים צעירים לפתח יכולות על-טבעיות? במיוחד גבר צעיר רוצה עדיין לשאוף ולהשיג כמה מטרות בחברה האנושית הרגילה! ברגע שיש לו יכולות על-טבעיות הוא ישתמש בהן כדי להשיג את המטרות האלה. הוא ישתמש בהן כאמצעים כדי להגשים את המטרות שלו. זה אסור לחלוטין. לכן הוא לא ייפתח יכולות על-טבעיות.

העניין של טיפוח-תרגול אינו משחק ילדים והוא גם אינו טכניקה של אנשים רגילים – הוא עניין רציני מאוד. הרצון שלך לטפח, או היכולת שלך לעשות זאת תלויים לחלוטין באיך תשפר את השין-שינג שלך. זה יהיה נורא אם מישהו יוכל באמת להשיג יכולות על-טבעיות באמצעות רדיפה אחריהן. תראה שלא יהיה לו איכפת מטיפוח-תרגול והוא לא יחשוב על העניין הזה בכלל. בגלל שהשין-שינג שלו נמצא ברמה של אנשים רגילים, והיכולות שלו הושגו דרך רדיפה, ייתכן שהוא ייעשה כל מיני מעשים רעים. יש הרבה כסף בבנק והוא ייקח אותו אליו; ברחוב יש הרבה דוכני הגרלה. הוא יקבל את הפרס הראשון. מדוע הדברים האלה לא קורים? יש מאסטרים של צ’יגונג שאומרים: בלי להדגיש מוסריות אדם יכול לעשות מעשים רעים אחרי שיכולות על-טבעיות יתפתחו. אני אומר שזו הצהרה מוטעית. זה בכלל לא כך. אם אתה לא מדגיש מוסריות ולא מטפח את השין-שינג שלך, אתה פשוט לא תפתח שום יכולת על-טבעית. יש אנשים שהשין-שינג שלהם טוב וברמה שלהם מתפתחות יכולות על-טבעיות. מאוחר יותר הם לא יכולים לנהל את עצמם היטב ועושים דברים שאין עליהם לעשות. המקרים האלה גם קיימים. אבל ברגע שאדם עושה משהו רע, היכולות שלו ייחלשו או יאבדו. ברגע שהן יאבדו הן אבודות לנצח. בנוסף לכך, הדבר הגרוע ביותר הוא שזה יכול לעורר את ההחזקות של האדם.

יש מאסטרים של צ’יגונג שמצהירים שאם מישהו לומד את השיטה שלהם הוא יכול לטפל במחלות אחרי שלושה או חמישה ימים. זה כמו פרסומת ויש לקרוא לו "סוחר צ’יגונג". חשבו על זה כולכם. אתה כאדם רגיל איך תוכל לרפא את המחלות של אחרים באמצעות פליטת צ’י? בגוף האנשים הרגילים יש צ’י. גם אצלך יש צ’י. אתה רק התחלת את התרגול, נקודות הלאו-גונג [9] שלך נפתחו ואתה יכול לספוג ולפלוט צ’י. כשאתה מטפל במחלות של אנשים אצלם יש גם צ’י. אולי הצ’י שלהם יטפל בך! איך יכולה להיות השפעה בין צ’י לצ’י? צ’י לא יכול לרפא מחלות בכלל. בנוסף לכך כשאתה מטפל אתה יוצר את אותו שדה עם המטופל וכל הצ’י החולני שבגוף המטופל יעבור לגופך באותה כמות. למרות שהשורש נמצא אצל המטופל, אם יש יותר מדי צ’י חולני זה יגרום לך להיות חולה. ברגע שאתה מרגיש שאתה יכול לטפל במחלות, תפתח את הדלת שלך ותתחיל לטפל. אתה לא תדחה בקשות ותפתח החזקה. כמה מענג זה להיות מסוגל לרפא מחלות של אחרים! מדוע אפשר לרפא אותן? האם לא חשבת על כך? בגופם של כל המאסטרים המזויפים של הצ’יגונג יש פו-טי. כדי לגרום לך להאמין בהם הם נותנים לך קצת מהמסר שלהם. זה ייגמר אחרי שתטפל בשלושה, חמישה, שמונה או עשרה מטופלים. זה צורך אנרגיה ולאחר מכן האנרגיה המועטה הזאת לא תהיה יותר. אין לך גונג משלך – מנין יש לך גונג? כמאסטרים של צ’יגונג טיפחנו ותרגלנו במשך עשרות שנים. זה היה קשה מאוד לטפח ולתרגל בעבר. טיפוח-תרגול הוא קשה מאוד אם אדם לא מתמיד בדרך אמיתית ומטפח בדרך סוטה או קטנה.

למרות שרואים שמאסטרים גדולים של צ’יגונג הם מפורסמים, הם פיתחו את הגונג המועט שלהם רק אחרי שטיפחו במשך עשרות שנים. אתה מעולם לא טיפחת ותרגלת. איך יכול להיות לך גונג אחרי שהיית בסדנת צ’יגונג? איך זה יכול להיות? אתה תפתח החזקה מעתה ואילך. ברגע שהחזקה מתפתחת אתה תילחץ אם לא תוכל לרפא מחלה. כדי לשמור על השם הטוב, מה האדם חושב כשהוא מטפל במחלות? – "בבקשה תנו לי את המחלה כדי שהמטופל יתרפא". זה לא בא מתוך חמלה. ההחזקה של פרסום ואינטרס אישי לא סולקה בכלל ואי אפשר בהחלט לפתח חמלה. הוא מפחד לאבד את שמו הטוב. הוא יעדיף לקבל את המחלה בעצמו כדי לשמור על שמו הטוב. איזו החזקה עצומה לפרסום! ברגע שנוצרת המשאלה הזו, אז בסדר, המחלה הזו מיד תעבור לגוף שלו. זה באמת יעבוד. הוא יחזור הביתה עם המחלה והמטופל יתרפא. אחרי הטיפול הוא בעצמו יסבול בבית. אתה חושב שריפאת את המחלה, וברגע שאחרים קוראים לך מאסטר של צ’יגונג תהיה מאוד מרוצה, האין זאת החזקה? ברגע שאינך יכול לרפא מחלה תרכין את ראשך בכישלון. האם זה לא נגרם על-ידי ההחזקה לפרסום ורווח אישי? בנוסף לכך כל הצ’י החולני מהמטופלים שלך יעבור לגוף שלך. למרות שהמאסטרים המזויפים של הצ’יגונג לימדו אותך איך לסלק אותו, אני אומר לך שאי אפשר לסלק אותו בכלל, אפילו לא מעט, כי אין לך את היכולת להפריד בין הצ’י הטוב והצ’י הרע. כשהזמן עובר הגוף שלך יהיה שחור כולו מבפנים וזוהי קארמה.

כשאתה באמת רוצה לטפח ולתרגל זה יהיה באמת חוויה קשה. איך תעשה את זה? כמה תצטרך לסבול כדי להפוך את הקארמה לחומר הלבן? זה קשה מאוד. הבעיה הזו נוטה להתעורר במיוחד אצל אלה שיש להם איכות מולדת טובה. יש אנשים שכל הזמן רודפים אחרי טיפול במחלות. אם יש לך רדיפה – חיות יראו את זה ויבואו לשלוט עליך. זהו פו-טי. האם אינך רוצה לטפל במחלות? הן יעזרו לך. אבל הן לא יעשו את זה ללא תנאי. אין הפסד – אין רווח. זה מסוכן מאוד ובסוף תזמין אותן. איך אתה יכול להמשיך את הטיפוח-תרגול שלך? זה ייגמר לגמרי.

יש אנשים עם איכות מולדת טובה שמחליפים את האיכות המולדת שלהם עם הקארמה של אחרים. האדם ההוא הוא חולה ויש לו הרבה קארמה. אם תרפא מטופל חולה מאוד, אחרי הטיפול תרגיש מאוד לא נוח בבית! בעבר הרבה אנשים הרגישו כך אחרי שטיפלו בחולה: החולה מתרפא ואתה הופך להיות מאוד חולה בבית. כשהזמן עובר, יותר קארמה עוברת אליך; אתה נותן לאחרים דה ומחליף אותו בקארמה שלהם. אין הפסד – אין רווח. למרות שמה שאתה מקבל זאת מחלה, צריך לשלם בדה עבור ההחלפה. יש עיקרון ביקום הזה שאף אחד לא יכול להתערב במה שאתה רוצה. אף אחד גם לא יגיד שאתה טוב. יש חוק מסוים ביקום שהוא למי שיש יותר קארמה הוא אדם רע. אתה מוותר על היכולות המולדות שלך לאדם אחר בעבור קארמה. איך תוכל לעשות טיפוח-תרגול עם הרבה קארמה? האיכות המולדת שלך תיהרס לגמרי על-ידי האדם ההוא. האם זה לא מפחיד? האדם יתרפא; הוא ירגיש נוח, אבל אתה תסבול בבית. אם תרפא שני חולי סרטן- אתה בעצמך צריך "ללכת" במקומם. האם זה לא מסוכן? ככה זה ורבים לא מבינים את ההיגיון.

אל תלכו שולל על-ידי זה שכמה מאסטרים מזויפים של צ’יגונג הם מפורסמים. אדם מפורסם לא יודע בהכרח את הדברים היטב. מה יודעים אנשים רגילים? כשהדברים "מנופחים" הם מקבלים אותם. למרות שהם עושים כך עכשיו, הם לא רק פוגעים באחרים אלא גם פוגעים בעצמם. תוך שנה או שנתיים תראה מה יקרה להם. אסור לערער כך את הטיפוח-תרגול. טיפוח-תרגול יכול לרפא מחלה, אבל הוא לא מיועד לריפוי מחלות. הוא דבר על-טבעי ולא טכניקה של אדם רגיל. אסור לחלוטין לערער סתם כך את הטיפוח-תרגול. בימינו אלה כמה מאסטרים מזויפים של צ’יגונג עשו בלגאן והשתמשו בצ’יגונג כאמצעי להשיג פרסום או הון. הן קבוצות רעות שמפיצות את ההשפעה הרעה שלהן ועולות במספרן על המאסטרים האמיתיים של הצ’יגונג פי כמה וכמה. האנשים הרגילים כולם אומרים ככה ועושים ככה ואתה מאמין בהם? אולי אתה חושב שצ’יגונג הוא רק ככה, אבל הוא לא. מה שאני אומר זה עיקרון אמיתי.

כשיחסים חברתיים שונים מתהווים בין אנשים רגילים, אדם יכול לעשות מעשים רעים לשם רווח אישי ויהיה חייב לאחרים דברים. על אדם לשאת את זה ולשלם את החובות. אם אתה מטפל במחלה סתם כך איך אפשר להתיר לך באמת לרפא מחלה? בודהות נמצאות בכל מקום. עם כל-כך הרבה בודהות מדוע אינם עושים דבר כזה? כמה נהדר זה יכול היה להיות אם בודהא היה גורם לכל הגזע האנושי להרגיש נוח! מדוע אינו עושה את זה? על אדם לשלם את הקארמה שלו בעצמו ואף אחד לא מעז להפר את העיקרון הזה. במהלך הטיפוח-תרגול, מטפח יכול לעתים לעזור לאדם אחר מתוך חמלה; עם זאת זה רק ידחה את המחלה. אם אינך סובל עכשיו אתה תסבול מאוחר יותר. או שאפשר להפוך את זה כך שתאבד כסף, או יהיו לך קשיים במקום שתהייה חולה. זה יכול להיות כך. מי שבאמת יכול לעשות את הדבר הזה ולסלק את הקארמה בבת אחת, יעשה את זה רק למען מטפחים ולא בשביל אנשים רגילים. אני לא מלמד רק את העקרונות של הדרך שלי כאן. אני מדבר על העקרונות של כל היקום ואני מדבר על המצבים האקטואליים בקהילת המטפחים.

כאן אינני מלמד אתכם לרפא מחלות. אנחנו מובילים אתכם אל הדרך הגדולה, הדרך האמיתית ואנחנו מובילים אתכם כלפי מעלה. לכן בהרצאותי אני תמיד אומר שלתלמידי הפאלון דאפא אסור לטפל במחלות. אם תטפלו במחלות אינכם מטפחים של פאלון דאפא. בגלל שאנחנו מובילים אתכם אל הדרך האמיתית, במשך טיפוח השי-ג’יאן-פא, אנחנו מטהרים, מטהרים ומטהרים עבורך ללא הרף את הגוף עד שהוא יוחלף לגמרי על-ידי החומר בעל האנרגיה הגבוהה. איך אתה יכול לטפח ולתרגל אם אתה עדיין אוסף את הדברים השחורים האלה בתוך גופך? הדברים האלה הם קארמה! אתה לא תהיה מסוגל לטפח ולתרגל כלל וכלל. עם יותר מדי קארמה לא תוכל לשאת את זה. אם אתה סובל יותר מדי לא תהיה מסוגל לטפח ולתרגל. זוהי הסיבה. אני חשפתי את הדאפא הזה ואולי אתם עדיין לא יודעים מה לימדתי. כיוון שהדאפא הזה ניתן להיחשף לציבור, יש דרכים להגן עליו. אם אתה מטפל במחלות של אחרים, הפא-שן שלי ייקח בחזרה את מה שהותקן בגופכם למען הטיפוח-תרגול. אי אפשר להרשות לכם סתם להרוס משהו כל-כך יקר בגלל תהילה ואינטרס אישי. אם אינך נוהג לפי הדרישות של הפא, אינך מטפח של הפאלון דאפא שלנו. בגלל שאתה רוצה להיות אדם רגיל, גופך יחזור לרמת האנשים הרגילים והדברים הרעים יוחזרו אליך.

אתמול אחרי ההרצאה רבים מכם הרגישו שכל גופכם היה קל. אבל אצל מעט אנשים עם מחלות קשות זה התחיל מוקדם והם התחילו להרגיש אתמול חוסר נוחות. אחרי שהוצאתי אתמול את הדברים הרעים מגופכם, רובכם הרגשתם שכל גופכם היה קל ומאוד נוח, אבל ליקום שלנו יש עיקרון של "אין הפסד – אין רווח". איננו יכולים להוציא את הכל בשבילכם. אסור בשום פנים ואופן שלא תסבלו שום סבל. זאת אומרת הוצאנו את הגורמים היסודיים של המחלות שלכם ושל בריאותכם הרופפת. אבל עדיין יש לכם שדה של מחלות. אדם שהטיאן-מו שלו נפתחה ברמה מאוד נמוכה, יכול לראות בגופכם אשכולות של צ’י שחור וצ’י חולני ועכור שהוא גם צ’י שחור מרוכז בצפיפות גבוהה מאוד. ברגע שהוא מתפזר הוא יתפשט בכל גופך.

מהיום והלאה חלק מהאנשים ירגישו קור בכל גופם כאילו הם סובלים מהתקררות עזה. אולי אפילו עצמותיהם יכאבו. רובכם תרגישו חוסר נוחות מקומי, כמו כאבים ברגליים או סחרחורת. החלק החולה של גופכם, שחשבתם שהתרפא קודם, במהלך תרגילי צ’יגונג או על-ידי מאסטר של צ’יגונג, יופיע שוב. זה בגלל שהמאסטר ההוא של הצ’יגונג לא ריפא את המחלה שלכם אלא רק דחה אותה. זה עדיין שם ויופיע שוב מאוחר יותר אם לא עכשיו. עלינו לחפור את זה ולסלק את זה לחלוטין מהשורש. אם כך תוכלו להרגיש שמחלתכם הופיעה שוב. זהו סילוק הקארמה שלך באופן יסודי. לכן יהיו לך תגובות. יש אנשים שיהיו להם תגובות מקומיות וירגישו חוסר נוחות בדרך זו או אחרת ויופיעו סוגים שונים של חוסר נוחות. כל זה נורמלי. אני אומר לכולם שלא חשוב כמה רב הוא חוסר הנוחות שלכם, עליכם להמשיך ולבוא להרצאה. ברגע שתיכנסו לכיתה, כל הסימפטומים שלכם ייעלמו ולא תהייה כל סכנה. יש לציין עניין אחד: לא חשוב כמה אתם סובלים מה"מחלה", אני מקווה שתמשיכו לבוא בגלל שזה קשה להשיג את הפא. כשאתם לא מרגישים נוח, זה מצביע על כך שדברים יתהפכו אחרי שיגיעו לשיא. כל גופכם יטוהר וזה חייב להיות מטוהר לחלוטין. שורש מחלתכם סולק ומה שנשאר הוא רק מעט הצ’י השחור שייצא בעצמו ויגרום לכם למעט קושי ולמעט סבל. אסור שלא תסבלו בכלל.

בחברה האנושית הרגילה, אתם מתחרים עם אחרים למען תהילה ורווח אישי. אינכם יכולים לישון או לאכול היטב והרסתם את גופכם. כשגופכם נראה מממד אחר, אפילו העצמות כולן עם גושים שחורים. עם הגוף הזה זה קשה שלא תהייה לכם שום תגובה בזמן שהוא מטוהר בבת אחת. לכן יהיו לכם תגובות. יש אנשים שיקיאו וישלשלו. בעבר תלמידים ממקומות רבים העלו את הנושא הזה בחיבורים שכתבו על החוויות שלהם: "מורה, בדרכי הביתה מההרצאות, חיפשתי בתי שימוש לאורך כל הדרך, עד שהגעתי הביתה". זה בגלל שאפילו כל האיברים הפנימיים חייבים להיות מטוהרים. מעט אנשים יכולים להירדם ולהתעורר ברגע שאני מסיים את ההרצאה. מדוע זה כך? זה בגלל שיש להם מחלות בתוך הראש שצריך לכוונן. אדם לא יהיה מסוגל לסבול את זה במשך הכוונון. לכן צריך להכניס אותו למצב של הרדמה כשהוא לא יודע. אבל יש אנשים שאין להם בעיה בשמיעה, למרות שהם ישנים חזק הם שמעו הכל בלי להחסיר מילה. הם יהיו ערניים לאחר מכן ולא ירגישו עייפים אפילו אם יסתובבו יומיים בלי לישון. כל אלה הם מצבים שונים וצריך לכוונן את כולם. כל גופכם יטוהר.

כמטפחים אמיתיים של פאלון דאפא כשאתם יכולים לוותר על ההחזקות שלכם, לכל אחד מכם יהיו תגובות מעתה ואילך. אלה שלא יכולים לוותר על ההחזקות שלהם, למרות שהם אומרים שהם ויתרו, אבל למעשה לא ויתרו עליהן, מאוד קשה לעשות את זה עבורם. יש גם אנשים שמאוחר יותר יבינו את תוכן ההרצאות שלי. הם מתחילים לוותר על ההחזקות שלהם וגופם מטוהר. בשעה שגופם של אחרים מרגיש קל, אנשים אלה רק מתחילים להירפא ממחלותיהם ולהרגיש חוסר נוחות. בכל כיתה יש אנשים כאלה שנשארים מאחור – אלה עם תכונת הארה נחותה. לכן זה נורמלי ולא חשוב מה קורה לכם. מצב זה קרה תמיד כשנתתי הרצאות במקומות אחרים. יש אנשים שהיו בחוסר נוחות גדול, לא זזו מהכיסא וחיכו שארד מהבמה ואטפל בהם. אני לא אעשה את זה. אם אתם לא יכולים אפילו לעבור את המבחן הזה, איך תוכלו לטפח ולתרגל בעתיד כשתיתקלו בקשיים גדולים רבים? האם אינכם יכולים להתגבר על קושי קטנטן כזה? כל אחד יכול לעבור את זה. לכן אין לבקש ממני לטפל במחלות וגם אינני מטפל במחלות. ברגע שתזכירו את המילה "מחלה" אני לא מעוניין להקשיב.

קשה מאוד להציל בני-אדם. יש תמיד חמשה או עשרה אחוזים של אנשים בכל כיתה שלא יכולים לעמוד בקצב של האחרים. זה בלתי אפשרי שכל אחד ישיג את הטאו. צריך לראות גם אם אלה מביניכם שיכולים להמשיך את התרגול שלהם יוכלו להצליח בטיפוח ואם אתם נחושים בטיפוח. זה בלתי אפשרי שכל אחד יהפוך לבודהא. אצל מטפח אמיתי של הדאפא יופיעו אותם מצבים כתוצאה מקריאת הספר והוא יקבל גם כן את מה שמגיע לו.