ביאור הפא בפגישה עם תלמידים מאסיה פסיפיק

(לי הונג-ג'י, 12 באפריל 2004, בניו יורק)

שאלה: כמה מתאמים אינם מסוגלים להקשיב לדעות שונות. הם הפכו כמו הבירוקרטים שנמצאים בין האנשים הרגילים.

המורה: מתאמים צריכים להיות מוכנים ומסוגלים להקשיב לדעות שונות. אבל אם אתם חושבים על המתאמים, הם גם מטפחים והם לא מושלמים. יש תלמידים שתוהים, "מדוע אנו לא בוחרים במי שהכי חכם ובמי שמטפח הכי טוב באזור שלנו להיות המתאם?" (הקהל צוחק) זה לא עובד באופן זה. ומדוע אינני יוצא ועושה את הדברים באופן ישיר בעצמי? אני רוצה להשאיר לכם את ההזדמנות להגיע לשלמות ולחשל מוסריות אדירה. אילו הייתי אני עושה הכל, או הייתי אומר לכם כיצד לטפל בכל דבר ספציפי ואתם רק הייתם הולכים בעקבות ההוראות שלי, ברור שהמתאמים היו טובים, מכיוון [שהייתם חושבים]: "זה מה שהמאסטר אמר לנו. אין שום אם, ו' או אבל בנוגע לכך. בוא פשוט נלך בעקבות המאסטר." אבל האם תהיה לכם מוסריות אדירה אז? מה הייתם מחשלים? האם הייתם הולכים בדרך שלכם אל מול אתגרים וקשיים? רק כאשר אתם מוצאים דרכים לעשות דברים היטב כשאתם מאמתים את הפא ונתקלים באתגרים, וכאשר ההצלחה שלכם מגיע מהמאמצים שלכם עצמכם – רק זה יוצא מהכלל.

המתאמים שבין תלמידי הדאפא הם למעשה רק מתאמים, נקודות קשר, ואנשים המעבירים מידע. אל תחשבו עליהם כעל מאסטר, ושלא יהיו לכם כאלה ציפיות גבוהות שאתם מסתמכים עליהם כשאתם מטפחים ומצפים מהם לטפל בכל דבר בדיוק כפי שצריך. אין זה כך. אם המתאם היה באמת כמו המאסטר, או היה מסוגל להתייחס לדברים מכל הזוויות ולעולם לא לטעות, אז הרבה אנשים באותו אזור לא היו יכולים לטפח בהצלחה, כיוון שאם המתאם יחשוב על הכל היטב כל-כך, לא יישאר בשבילכם שום דבר לחשוב עליו. אם הוא היה עושה הכל נכון לא הייתה לכם הזדמנות להראות את האיכויות האדירות שלכם. אתם מבינים את הרעיון, נכון?

למעשה, לפני זמן רב אמרתי למתאמים האזוריים לנהל את הדברים באופן רפוי, ושלמעט כשזה מגיע למאמצים קבוצתיים, המצריכים תיאום, הם לא צריכים להגביל את המסלול שכל תלמיד דאפא לוקח כאדם פרטי המאמת את הפא. אז חוץ ממקרים של משהו רע לדאפא בהם המתאם צריך לעצור את זה, כל תלמיד דאפא צריך לשחק באופן מלא את תפקידו ובאופן פעיל לעשות את מה שעליו לעשות כתלמיד דאפא. כשאתם הולכים ומאמתים את הפא, כל מה שאתם חושבים, רואים, פוגשים, או יכולים לזהות, קדימה – לכו ועשו את זה, ורק אז אתם הולכים בדרך של עצמכם ומחשלים את המוסריות האדירה של עצמכם. האם זה לא עובד באופן זה? (מחיאות כפיים)

בקשר למספר תלמידים, אני מוצא שהם עדיין נעולים על המתאמים, וחושבים: "כיצד זה שמתאם זה אינו עומד בסטנדרטים?" (המאסטר צוחק) אם המתאם אכן היה באמת טוב והיה יכול לחשוב על הכל לפני הזמן, אז אני חושב שלתלמידים אחרים באזור הזה באמת לא תהיה כל דרך להביא את המיומנויות והיכולות שלהם לכלל פעולה. אם אזור מסוים פועל היטב, אז זה בהחלט משהו כזה: המתאם רק אומר שמשהו צריך להיעשות, ותלמידי דאפא, ביזמתם הם, מתאמים אחד עם השני ומתגברים על האתגרים יחד, משתמשים באופן מלא בחוכמה של תלמידי הדאפא, בכדי לעשות את זה היטב ובדרך אידיאלית יותר. אפילו כאשר המתאמים לא חושבים על הדברים לעומק יותר מדי טוב או אפילו התעלמו ממשהו, תלמידי הדאפא יהפכו את זה למושלם במהלך הדרך – וזוהי המוסריות האדירה שלכם. אל תעלבו כאשר דברים הם קשוחים, ואל תחשבו שאתם צריכים שאנשים אחרים יראו מה אתם עושים. המאסטר יכול לראות כל דבר שאתם עושים, וכך גם כל האלוהויות. כאשר אתם פועלים היטב זוהי המוסריות האדירה והנצחית של עצמכם.

בטיפוח שלכם אתם לא יכולים תמיד להסתכל על אחרים. עליכם להסתכל על עצמכם, ולטפח את עצמכם. כאשר יש בעיה, בחנו את עצמכם ונסו למצוא את הבעיה מצדכם. כאשר אתם רואים שמשהו חסר, בחנו כיצד יכולים אתם לעשות כל דבר היטב, שמרו על המחשבה שלכם נכונה לאורך הדרך, ותנו ביטוי למחשבות הנכונות ולפעולות הנכונות של תלמיד דאפא אל מול האתגרים – ובכן, זהו יוצא מהכלל. וכתלמיד דאפא, זהו אתה מאמת את הפא עם מחשבות נכונות, ורק אז אתה באמת ראוי להיות תלמיד דאפא.

שאלה: למספר ארצות באזור האסיה-פאסיפיק יש קשרים הדוקים עם הרוע, וההבדלים באופן שפעלנו להציל יצורים חיים הינם עצומים.

המורה פשוט עשו עד כמה שאתם יכולים, ועשו דברים במסגרת היכולות שלכם, והיכן שהתנאים בשלים. אתם יכולים להשתהות בתחומים בהם הרשע משתולל – זה בסדר וזה לא אשמתם של התלמידים שלנו. כמובן, בכל מקום בו אין תלמידי דאפא יהיו בעיות בהצלת חיים בעתיד; מכיוון שאתם תלמידי דאפא אתם תחשבו על כך. עשו דברים בהתאם למצב, עשו עד כמה שאתם יכולים, ובאשר לדברים שאינכם מסוגלים לעשות, נראה מה נוכל לעשות מאוחר יותר.

שאלה: כאשר אין לנו כלל מושגים [מוקדמים] או תוכניות מראש, ההשפעה של אימות הפא היא מעולה, וכאשר ההפך הוא הנכון ההשפעה דלה.

המורה: כן, בנוגע להרבה דברים שאתם עושים, כאשר אתם חופשיים ממושגים אנושיים ההחזקות שלכם לא יתערבבו פנימה. אם, מעבר ללהיות אחראים על הפא, אין לכם כל החזקות אנושיות, שום דבר משלכם, ושום גורם אישי שלכם שמתערבבים פנימה, אז בטוח שאתם תעשו את הדבר הזה היטב. ואילו מרגע שאתם מערבבים פנימה את הגורמים של עצמכם, אז אינכם מסוגלים לעשות את הדבר הזה היטב.

יש משהו שאתם חייבים לשים אליו לב: אתם מאמתים את הפא, לא מאמתים את עצמכם. האחריות של תלמיד דאפא היא לאמת את הפא. אימות הפא זה טיפוח, ומה שאתם מסלקים בתהליך הטיפוח אינו אלא ההחזקה לעצמי; אינכם יכולים, במקום זאת, ללכת ולהחמיר את הבעיה של אימות האדם עצמו, אפילו אם אתם עושים זאת ללא יודעין. כאשר אתם מאמתים את הפא ומטפחים, זהו תהליך של סילוק העצמי, ורק כאשר אתה עושה את זה אתה באמת מאמת את עצמך. זה משום שבסופו של דבר עליך לוותר על כל הדברים האנושיים, ורק לאחר שתוותר על כל ההחזקות האנושיות שלך תוכל לצעוד החוצה מהמוני האנשים הרגילים.

אתם מטפחים, אז אתם צריכים שתהיה לכם מוסריות אדירה. ומאין מגיעה המוסריות האדירה שלכם? האם איננה מגיעה מלוותר על העצמי ומלהיות חסר אנוכיות בסביבה המפרכת הזו, ומלהיות אחראי באופן שלם כלפי הפא כתלמיד דאפא? האם אין זו, כשלעצמה, מוסריות אדירה? ויתרה מכך, עשיתם את זה בסביבה מפרכת. ככל שאתה שם את עצמך בעדיפות הראשונה ומערבב פנימה [מרכיבים של] העצמי, יש לך פחות מוסריות אדירה, וזו הסיבה שפחות סביר שתצליח בדברים או שתעשה אותם היטב. הדברים של הדאפא צריכים להיות הכי קדושים, וזו הסיבה שככל שיש לך פחות מושגים של עצמך ואתה מערב פחות גורמים של עצמך, אתה יכול לטפל בהם טוב יותר וסביר יותר שתצליח.

שאלה: האם נוכל לכלול תמונות של המאסטר עובר על התרגילים בלוחות הפוסטרים הגדולים בהם אנו משתמשים להציג את האמת בנוגע לדאפא?

המורה: אני לא חושב שזו בעיה אם הכוונה היא להבהיר את האמת – והאם לא עשיתם את זה כבר? ( הקהל צוחק )

שאלה: (המורה: אני לא אקרא בקול רם את כל המילים האדיבות שלפני השאלה, בסדר?) כלי התקשורת הטלוויזיוניים שנוצרו על-ידי תלמידי דאפא צריכים כוח אדם, משאבים חומריים, וכסף בכדי לתפקד בטווח ארוך. ומטפחים עמיתים בתחנת הטלוויזיה לעיתים קרובות אומרים לי, מכיוון שאני תלמיד טיוואני, "יש בין 300 ל-500 אלף אנשים בטייוואן המטפחים דאפא, אז כאשר תחנת הטלוויזיה צריכה עזרה לא אמור להיות לנו תמיד קשה כל-כך למצוא אנשים." מאסטר, האם טייוואן יכולה להתמקד יותר במדיום של הטלוויזיה בכדי להבהיר את האמת?

המורה: אלה שמכירים את הטכנולוגיה או שיש להם מיומנויות מיוחדות, בין אם הם מטייוואן או ממקום אחר, הם בדרך כלל מתקבלים בברכה, זה בטוח.

שאלה: כאשר ההתקדמות בתרגום נתקעת, האם זה בגלל הפרעות?

המורה: בדרך כלל הדברים הספציפיים שתלמידי דאפא עושים קשורים לטיפוח האישי שלהם, ובאותו הזמן, קשורים לנסיבות שלהם. בנוגע לדברים ספציפיים כמו זה אתם עדיין צריכים לדון יחד ולהבין כיצד לטפל בהם טוב יותר ולצעוד במסלול שלכם עצמכם. אף אחד מספרי הדאפא בשפה זרה לא תורגם על-ידי (המאסטר צוחק, הקהל צוחק) , וכל תלמיד דאפא המעורב לוקח על כתפיו מחויבויות שונות. עבודת התרגום איננה מוטלת על-ידי מישהו. היא כולה נעשית על-ידי אנשים הדנים באופן פעיל [בכדי להגיע לתרגום הטוב ביותר שלהם] ומתאמים זה עם זה. אז פשוט תבינו יחד כיצד לעשות זאת טוב יותר. בכל דבר שאתם עושים, אתם מאמתים את הפא ומטפחים את עצמכם, וכל אלה הם דברים שעליכם לעשות.

שאלה: האם עלינו להיות בררנים בנוגע לרישום תלמידים לבתי ספר של מינגווי? (הקהל צוחק) מאסטר, בבקשה תן לנו הדרכה בנושא.

המורה: מה שאני חושב זה, אתם מנהלים בית ספר עכשיו, אז אל לכם להיות בררנים בנוגע לרישום. למעשה, אתם יודעים, הדאפא נוגע בטיפוח בלבד – בדאפא אין דבר למעט טיפוח. ולמרות שהיום מסלול הטיפוח שתלמידי דאפא לוקחים הוא שונה – בכדי להבהיר את האמת, להציל יותר מאנשי העולם, להשאיר את הרדיפה תחת בקרה, וכן הלאה, מספר תלמידים התקבצו יחד והתחילו כלי תקשורת או עשו כך או אחרת – שום דבר מזה איננו חלק מהדאפא עצמו. אלו הם מקרים של תלמידים ההולכים במסלול של עצמם באימות הפא, ואלו הם דברים הנוצרים על-ידי התלמידים עצמם. אז זה גם מעצב את המוסריות האדירה שלכם . וזה יוצא מגדר הרגיל.

כיוון שאין זה חלק מהדאפא, אז זה חייב להיות חלק מהחברה הרגילה, ולכן זה צריך להתאים לחברה הרגילה. מי שאתם מצילים זה החיים בחברה הרגילה, אז על אחת כמה וכמה אתם צריכים להתקרב לחברה הרגילה ולהפוך את כלי התקשרות שלכם משהו שהציבור הכללי אוהב לראות ולשמוע. רק בדרך זו תוכלו להשיג השפעה טובה יותר.

זה גם נכון לגבי בתי ספר של מינגווי. לדאפא עצמו אין בתי ספר, אבל תלמידי דאפא מצילים יצורים חיים ומבהירים את האמת, משאירים מאחוריהם את הדברים הטובים ביותר עבור אנשי העתיד, הישויות של העתיד, והם תומכים בתלמידי דאפא חדשים וצעירים. אז בסופו של דבר, מה שאתם עושים הם כולם דברים טובים. אז משום שאתם עושים דברים טובים עבור היצורים החיים, אין אתם יכולים להבדיל בין אלה היכולים להיכנס, ואלה שלא. האם זה לא יהיה טוב יותר לרשום אנשים רבים יותר מהחברה הרגילה? לומר זאת באופן שונה, אם אתם רוצים להגיע לכך שיהיה לכם מחזור חיובי – זה מרוקן אם כל הזמן תלמידי דאפא יממנו את זה – אז עליכם להיות מושרשים בחברה ולהיכנס למחזור חיובי. זוהי הדרך בה יש ללכת.

שאלה: האם נוכל להקים כיתת מינגווי בתוך מערכת החינוך ובתוך בית ספר קיים?

המורה: פשוט תעשו את זה בהתאם לנסיבות שלכם ואיך שלא תעשו את זה, זה יהיה בסדר. אין כל הגבלות או תוכניות קבועות כאשר זה מגיע לעשיית דברים טובים עבור היצורים החיים. בין אם זה יהיה ההקמה שלכם של בית ספר מינגווי או ניהול כיתות מינגווי בעצמכם, או אולי אתה מורה ואתה מלמד תלמידים בהתאם לג'ן-שן-רן בכיתה, אין שום בעיה עם שום דבר כזה. וכמובן, הקמת בית ספר מינגווי זה פשוט דבר גדול. עכשיו משהם הוקמו, אני מקווה שתנהלו אותם טוב יותר ויותר, תעשו אותם גדולים יותר ויותר, ותקימו יותר ויותר מהם. הם, עבור כל הישויות, ברכה, ועבור היצורים הרעים, זה מסלק אותם.

שאלה: יש לעיתים קרובות אנשים שבאים ללמוד פאלון גונג בכדי להגיש בקשה למקלט. כיצד עלינו לטפל בדברים אלה?

המורה: ( המורה צוחק) למעשה, זה באמת חרפה לממשלה הסינית. איך זה שאלו לא אנשים ממדינות אחרות שמגישים בקשה למקלט? ( הקהל צוחק ) מדוע אנשים רבים כל כך מסין מגישים בקשה למקלט? האם סין אינה טוענת שהיא "חזקה"? האם שמעתם אי פעם על אומה חזקה שיש לה כל כך הרבה אנשים הבורחים בכדי לקבל מקלט? נשמע שה-"חזק" הזה הוא מזויף.

כשמסתכלים על זה בדרך אחרת, ושמים את כל המניעים בצד, אם אנשים רוצים הזדמנות להישאר בארצות הברית או במדינה מפותחת אחרת, הדרך הקלה ביותר כרגע היא להגיש בקשה למקלט תוך שימוש בשם של פאלון גונג. שמעתי שיש סמינרים בצ'יינה-טאון שבעיר ניו יורק, בנושא של הגשות בקשה למקלט, והם ( הקהל צוחק ( מלמדים שם באופן ספציפי כיצד ללמוד פאלון גונג. כמובן, הם לא באמת מלמדים אנשים פאלון גונג. הם אומרים לאנשים כמה תנועות יש, כמה תרגילים, ואילו ספרים יש בפאלון גונג, כמו גם מה ישאלו שוטרי ההגירה במבחן ( הקהל צוחק ). זה מה שהם עושים.

בכל מקרה, מרגע שמישהו פונה בבקשת מקלט בשם הפאלון הגונג, הוא נותן את העתיד שלו לפאלון גונג. זה משום שהוא משנה את הגורל שלו תוך שימוש בשם של הפאלון גונג – בין אם הוא מודע לכך או לא. זה אם מנסחים זאת במונחים אנושיים רגילים. האמת היא, כל אחד בא לכאן בשביל הדאפא, ואם העולם כולו הגיע בשביל הדאפא, אז כמובן זה לא עניין גדול אם הם מפיקים מעט תועלת מהדאפא. אז קדימה, אם כן ( המורה צוחק ). כל עוד הממשלה המקומית איננה מתנגדת, גם אנו לא נתנגד.

אולם, כאשר מישהו זוכה במקלט פוליטי תוך שימוש בשם הפאלון גונג, הוא חייב לפאלון גונג משום שזה שינה את הגורל שלו. אז האדם הזה בשום אופן אינו יכול להיות נגד הפאלון גונג, או שהוא יכרות לעצמו את עתידו. אין שום דבר מסוכן יותר. אז עם אנשים כמוהו, זה בסדר אם הם באים ללמוד את השיטה או לעשות את התרגילים, אבל במהלך הדרך עליכם לספר להם מה עומד על הכף: "וודא שאינך הופך למעורב ברדיפת הפאלון גונג, אפילו אל תחשוב על לעשות את זה. זה לטובתך. אני אומר את זה לך רק בגלל שאתה רוצה להשתמש בפאלון גונג. אחרת לא הייתי אומר כלום."

שאלה: אני, תלמיד, הייתי רוצה לכתוב בצורה של שירה בכדי לעזור למאסטר בתיקון הפא. הייתי רוצה לשאול את המאסטר, כיצד אוכל לשפר את היצירתיות ומיומנויות הכתיבה שלי?

המורה: למעשה, אני יודע שמה שאתה רוצה לשאול זה כיצד תוכל להעשיר את התבונה שלך בכדי להגיע להשפעה טובה באימות הפא. אם יש לך את הבסיס הדרוש, אתה תהיה מסוגל לחבר יצירות טובות, זה בטוח, ואילו אם חסר לך לחלוטין בסיס תהיה לך כמות מסוימת של קשיים בהתחלה. למשל, אם היית רוצה לכתוב שירים בסגנון טאנג אז אתה צריך ללמוד תחילה על דברים כמו מהי שירת טאנג, [או באופן דומה,] מהי חריזת סונג, או מהם דרמות וחריזות יואן, ולאחר מכן אתה יכול לנסות לחבר משהו. מכיוון שאתה תלמיד דאפא, ייתכן שכאשר אתה באמת רוצה לעשות זאת, אתה תהיה מסוגל, והיטב, ואתה בהחלט תתחיל מהר יותר ותגיע לבשלות מהר יותר מאחרים, זה בטוח. יש תלמידי דאפא אחדים שכותבים שירה מהר מאוד וללא מאמץ רב; כאשר הם רוצים לחבר משהו הם יכולים פשוט לחבר את זה מיד. עם אנשים רגילים, לעומת זאת, זה מאמץ גדול עבורם לחבר משהו, ועליהם להיכנס למצב הרוח הנכון ולחשוב על גישה זו או אחרת. אבל עם תלמידי דאפא על הדברים ללכת מהר, יהיו אשר יהיו. כאשר אתה מוותר על העצמי אפילו יותר, התבונה שלך לאימות הפא תצא באופן טבעי.

שאלה: לאחרונה ציינת שמילים מסוימות בכתבים שלך צריכות להשתנות. האם נוכל להדביק ישירות את המילים הנכונות על הישנות, במקום לגרד את המלים הישנות?

המורה: למעשה זה בסדר בכל אופן שתעשו את זה, כל עוד אתם מתקנים אותן. לתלמידים בסין אין את האמצעים לעשות זאת. אני יודע שבעבר, רוב הספרים שהודפסו בסין נעשו מנייר עיתון, וזה היה די עבה, כך שזה לא ייפגע אם תגרדו את זה בקלילות עם סכין דקה. אני רק נותן לכם רעיון. אתם לא חייבים לעשות זאת בדרך זאת ( הקהל צוחק )

שאלה: מתוך מניעים כלכליים, מספר ממשלות אסיאתיות מעמידות פנים שאינן רואות את הרדיפה המתרחשת בסין. האם עלינו להקדיש מאמצים רבים יותר על מנת לעזור להם לראות את האמת בנגע לכלכלה של סין?

המורה: אתם יכולים לעשות הכול כל עוד זה מועיל ליצורים החיים. אנשים חושבים על דברים באופן שונה, ויש להם נורמות שונות על-פיהן הם חיים. יש אנשים שאולי אינם מחשיבים רווחים חומריים ככל כך חשובים, ואתם תקבלו תוצאות טובות לאחר שהם לומדים את העובדות. אולם אני יודע שבני אדם נוטים להתפתות על-ידי אינטרסים חומריים.

אז תנו לי לדבר מעט בנוגע לאנשים בעולם הזה. אינטרסים חומריים הם בהכרח הכוח המניע עבור החיים של העבר, שהם אנוכיים. אנשי העולם פשוט חיים למען ומונעים על-ידי אינטרסים אישיים. ויותר מכל דבר אינטרס אישי יכול לגרום לאדם להרגיש אושר או להתייסר, אבל אפילו אם מישהו מספק את התשוקות שלו, מה שהוא מרוויח אינו דבר המתמשך לנצח עבורו, או משהו מוצק ואמיתי. חוץ מזה, לא משנה כמה קשה בני אדם נלחמים עבור דברים כאלה, זה לא באמת בידיהם, מכיוון שכל החיים של אדם בעולם הזה נקבעו זמן רב מראש, ואלוהיות שולטות בכל צעד שאדם לוקח. לא משנה מה אדם רוצה, זה לא נחשב, למרות שרדיפות של אדם יכולות להיהפך להחזקות. אנשי העולם עושים תמיד דברים מתוך אינטרס אישי, למרות שהם לא מסוגלים באמת להשיג את מה שהם רוצים. ככה הם בני האדם. בלי קשר לאם בני האדם מסוגלים להשיג משהו, הם יפעלו על-פי זה, וזוהי התנהגות אנושית. וזה לא יעבוד אם הם רק היו יושבים שם ומחכים שדברים טובים יפלו לחיכם – בני אדם צריכים לעשות דברים. כאשר זה משהו ששייך לאדם, עליו לעבוד בכדי להשיג את זה, וכאשר זה משהו שאינו שייך לו, מתוך ההחזקה הוא יעבוד להשיג את זה באותה מידה. ככה הם בני האדם. האמת היא, מעבר לזה שיש החזקה, כאשר בני אדם חיים בעולם הזה הם לעולם אינם מסוגלים לקחת את הגורל שלהם בידיהם. אין שום דרך שהם יכולים להשיג כל מה שהם רוצים. בכדי שאדם ישיג משהו, זה חייב להיות משהו שנקבע מראש כחלק מחייו; אם זה לא נקבע מראש עבורו לעולם לא יהיה לו את זה. אמרתי בעבר ששני דברים יכולים לשנות את חייו של בן אנוש. אחד זה טיפוח, והשני הוא שהאדם הזה יתחיל להתדרדר. דברים אלה יכולים לשנות את חייו של האדם. מלבדם אין שום דרך אחרת עבור אדם לשנות את חייו.

אם כן עבור בן אנוש מהי משמעות החיים? היא לחוות את ההרגשה שיש לך מההחזקה לאינטרס האישי ומההנאה ממסלול החיים האנושיים, ספוג ברגשות. חשבו עד כמה זה מעורר רחמים, ואיזו מן הרגשה זו באמת. הם מאושרים כאשר הם מרוויחים משהו ואומללים כאשר הם מפסידים אותו; כאשר הם אוכלים בשר הם מוצאים אותו טעים, וכאשר הם אוכלים ממתקים הם מוצאים אותם מתוקים... אולם בעולם האנושי יש גם מרירות, עוקצניות ודברים כואבים, יש את ההרגשות שיש לאנשים צעירים הנובעים מהחזקות רגשיות, ואז יש את הרגשות שיש לאנשים במעמדות חברתיים שונים כאשר הם רודפים, מרוויחים, או מפסידים דברים במהלך חייהם – למרות שהרווחים וההפסדים הללו אינם משהו שבאמת נובע ממאמץ. ככה הם בני האדם כאשר הם חיים בעולם הזה. אנשים הם כל כך מעוררי רחמים! ובכל זאת אנשים פשוט אינם יכולים לראות מבעד למה שמכונה "מציאות", והם אף אינם רוצים.

עכשיו בנוגע לאלים, אם הם הולכים לעשות את כל הרגשות שיש לבני האדם בעולם הזה אינטנסיביים, חייבים להיות מספר מרכיבים מעורבים. למשל, הם יצרו רגשות ותחושות עבור בני האדם, הם נתנו להם זוג עיניים שאינן מסוגלות לראות את התמונה האמיתית של היקום, ואת האשליה של הדברים החומריים; וכמובן יש גורמים רבים אחרים. רק אז הם יכלו לגרום שלאנשים תהיה החזקה להנאה מהרגשות האלה, רגשות שהאלוהויות נתנו לאדם לבדו, וחיזקו את הרגשות האלה. אז בכדי שהאנשים יחוו רגשות חזקים שכאלה, היה זה גם הכרחי לגרום לאנשים לחשוק בהרגשה הזו שיש לאדם כאשר הוא משיג את מה שהוא רוצה. לומר זאת בפשטות, החיים שבני האדם מנהלים הם באמת פשוט מונעים מאינטרס אישי – זהו האינטרס האישי שממשיך להניע את האדם. מתוך אינטרס אישי שני אנשים ילחמו; מתוך אינטרס אישי שתי אומות יצאו לקרב; ומתוך אינטרס אישי יכולה לפרוץ מלחמת עולם. זה משום שלבני אדם יש את ההחזקות האלה, התשוקות, לאינטרס אישי. ובדיוק משום שהגורמים האלה קיימים, זה קל לאלוהויות לשלוט בדברים.

האם בני אדם לא מדברים על זכויות אדם, חופש האמונה, ועל מה לא בימים אלה? תלמידי דאפא ראו – כמטפחים כולכם יכולים לראות בבהירות – ששום דבר כאן בעולם האנושי אינו אמין, וכאשר האינטרס האישי מעורב הדברים הללו מושלכים. במערב האין מדינות רבות הפועלות למען דמוקרטיה, חופש אמונה, וזכויות אדם? זה נראה כמו סימן של התקדמות המודרניות, אבל אז כאשר הן מפותות על-ידי אינטרס אישי, כמה ממשלות מדברות בגלוי כנגד הגנגסטרים הנתעבים בסין שרודפים את תלמידי הפאלון גונג? מה שראינו זה, הם לא מעזים להתמודד עם הנושא, למרות שתחומים רבים שתמיד נחשבו כסממנים של "קידמה" – כמו זכויות אדם, חופש אמונה, וכן הלאה – מופרים. כאשר אינטרס אישי מעורב הם הופכים כה חסרי חיים וחלשים, הם מתעלמים ממה שהם רואים, והם לא מעזים לדבר בגלוי. כל הדיבורים האלה על דמוקרטיה, חופש אמונה, ו... כל הדברים האלה שהאנשים מייחסים להם ערך רב כל כך ודוגלים בהם בחוזקה הופכים בן רגע לחסרי משמעות כאשר רווחים חומריים עומדים על הפרק.

כתלמידי דאפא, אתם צריכים להיות ברורים יותר בנוגע לזה: אנחנו לא יכולים שיהיו לנו החזקות לשום דבר בעולם הזה. אנו מטפחים תוך התאמה עד כמה שאפשר לחברה הרגילה, ואפילו כאשר אנחנו מבהירים את האמת כעת באמצעות דברים כמו זכויות אדם וחופש האמונה, זה עדיין להציל יצורים חיים, זה הכול. בעבר כאשר הקומוניזם הופיע, האם אנשים לא היו פנאטיים לגבי זה במשך זמן מה, והאם אנשים רבים לא חשבו שזה החברה שמתקדמת? זה לא מספיק בשבילך, מטפח, שרק תהיה מנותק מהדברים האנושיים כאן – אתה צריך גם להיות מפוכח אליהם.

אני לא אומר שאתם צריכים להתנגד לדברים האלה. זה צריך להיות ברור לתלמיד דאפא. מה שאני עושה זה מוסר, מספר לכם, אמת של הפא. כדי שהמין האנושי יגיע לנקודה הזו היום, להיות מסוגל להפחית באופן רציונאלי את הסבל של האנשים, אין בכך כל פסול מצדו של האדם. אבל מה אנשים יכולים באמת להשיג? למעשה, להיות חסר רציונאליות כאשר אינטרס אישי מעורב זה גם משהו תחת השליטה של אלוהויות. וזו הסיבה שכאשר אתם מבהירים את האמת לממשלה או למגזר העסקי, תקבלו את ההרגשה שאנשים בהחלט שמים בעדיפות את האינטרס האישי הפראקטי שלהם, אנשי עסקים בהחלט יחשבו על המצב הכלכלי של החברות שלהם עצמם, משום שעבורם הדברים האלה הם החשובים ביותר. כאשר אתם הולכים ומבהירים להם את האמת, הם לא רוצים להקשיב כאשר הדברים שעל הכף משפיעים על האינטרס האישי החיוני שלהם. אני ראיתי את זה גם כן. אולם אנשים הם שונים, וכפי שבדיוק אמרתי, יש אנשים שחיים על-פי עקרונות שונים. ככה זה. אתם יכולים ללכת ולעשות [סוג זה של הבהרת אמת] אבל אתם צריכים להיות ברורים לחלוטין בנוגע לדברים, ואתם צריכים לדעת איך הוא המין האנושי.

שאלה: כתלמיד שלך, הייתי רוצה לשאול, מדוע זה אורגן בהיסטוריה שהונג קונג ומקאו יתקיימו בסין תחת הצורה של "מדינה אחת, שתי מערכות?" מהו המקור ההיסטורי של מקומות אלה?

המורה: במונחים של המקור ההיסטורי שלהם, הם חלק מהטריטוריה של סין. בנקודה הזאת, אתם לא יכולים לומר שהם טריטוריה של מדינה אחרת. בנוגע ל-"מדינה אחת, שתי מערכות", מכיוון שכולם יודעים שהמפלגה הזאת איננה טובה, והם עצמם אפילו יודעים שכולם חושבים כך, ובכן, בזמן שהם רצו לקחת את הטריטוריות חזרה, ושישלטו על-ידי המפלגה, הם גם ידעו שהונג קונג ומקאו לא יסכימו לכך, וגם העולם לא יסכים, אז התוצאה של זה הייתה, "מדינה אחת, שתי שיטות". ( הקהל צוחק ) זה באמת דבר מביש. כיצד זה שכאשר למדינות אחרות הוחזרו טריטוריות הם לא שמרו על שתי מערכות? האם זה לא בגלל שאנשים לא אוהבים את הדברים האלה שלכם?

שאלה: האם המטרה האמיתית בכך שיש "מדינה אחת, שתי מערכות" היא לתת לעם הסיני הזדמנות ללמוד את המצב האמיתי?

המורה: כמובן, שום דבר אינו קורה במקרה, ושום דבר אינו קורה רק מסיבה אחת. כאשר אלוהויות מארגנים משהו הם לא חושבים כמו בני אדם. כאשר הם מארגנים משהו, הנושאים המעורבים הם ענקיים ומכילים בתוכם הכול. כאשר בני אדם מסתכלים על העולם, הם עושים זאת מתוך רמה אחת של חלקיקים. לדוגמא, העולם הזה שבני אדם רואים הוא בין שני סוגים של חלקיקים – מולקולות וכוכבים – והם מסתכלים על העולם הזה מתוך החלקיקים שמורכבים ממולקולות. אלוהויות הן שונות. אלוהות מסתכלת, מתוך הטווח של היכולות שלה, על התוצאות של מה שיקרה עם כל החלקיקים בקוסמוס המיוחסים לדבר אחד. הם מסתכלים על דברים ברב-ממדיות ומכל נקודות המבט, וזו הסיבה שמטרות רבות מושגות על-ידי הדברים שהם מארגנים.

בנוסף לכך, אפילו כפי שהם הדברים, בני אדם אינם אפילו מורשים לראות הכול בעולם הזה שנוצר על-ידי הרמה הזו של חלקיקים. הסיבה היא, אם הם יאפשרו לבני אדם לראות הכול, יהיו הרבה דברים שהמדע לא יוכל להסביר, ואז אנשים יאמינו באלוהויות אפילו אם לא תתנו להם. אז בכדי למנוע מבני אדם לראות את העולם הזה בבהירות מושלמת, היה עליהם ליצור עבור בני האדם זוג עיניים כאלו. כיוון שעיניים של בני אדם מורכבות מחלקיקים מולקולריים, מדוע זה שהם עדיין אינם מסוגלים לראות דברים המורכבים מחלקיקים מולקולריים ובתוך הטווח הזה? זה משום שהם הציבו מכשולים רבים לאדם. המטרה האמיתית של שתי המערכות היא בכדי לענות על הצרכים המתוכננים של העולם בתקופה ההיסטורית הזו. דיברתי על הדברים האלה בעבר.

שאלה: לעיתים קרובות אני משתמש בסוג השירה הספרותית בכדי לכתוב מאמרי הבהרת אמת לאתרי הדאפא, ולעיתים, בכדי להביע את המשמעות הפנימית שלהם של אימות הפא, לא עקבתי בקפדנות אחרי הכללים והצורות הכלליות של יצירות פואטיות קלאסיות. האם זה היה שגוי לעשות כך? אם זה נעשה בכדי להביא את המשמעות הפנימית באופן מדויק, אין זה הכרחי לדבוק בקפדנות בכללים ובצורות של יצירות פואטיות קלאסיות או לדבוק במוסכמות – האם הבנה זו נכונה?

המורה: אתה רוצה להפר את החוקים שלהם – האם זה מה שאתה אומר? למעשה, זוהי בדיוק המנטאליות של האדם המודרני לאחר שהמוסריות שלו התדרדרה – זאת אומרת, לצאת נגד המסורת ומה שאורתודוכסי. אני לא מדבר כאן עליך. אני אומר שבמונחים של הפא זהו המקום בו נמצא המין האנושי כרגע. האמת היא, המין האנושי מסתחרר כלפי מטה ובורותו הולכת וגדלה. התרבות הסינית היא משהו שאלוהויות העבירו מטה לאדם, והתרבות של כל שושלת, כולל השירה שלה – בין אם זו שירת טאנג, חריזת סונג, או דראמת וחריזת יואן – הן כולן צורות של תרבות שגופים קוסמיים שונים הביאו לבני האדם כאשר הם באו ליצור קשרים קארמתיים. אז, אם אתם רוצים לחבר את הדברים האלה, הטוב ביותר הוא לציית לחוקים שלהם. אם אתה אומר: "אני לא אוהב חריזה", ובכן, אם אתה לא אוהב חריזה אז יש בימינו שירה פרוזאית, אז אתה יכול לכתוב שירים בפרוזה. באלה אין הרבה מדי דברים שיש למלא, והם עולים בקנה אחד עם צורות מודרניות. אבל למעשה, אני סבור שהפואמות הללו שטחיות מדי ואין בהן כל משמעות עמוקה. הפואמות שמחוברות במבנה עתיק, לעומת זאת, הן משהו שאתם יכולים להתענג עליו.

שאלה: הייתי רוצה לשלוח לך ברכות בשמם של תלמידי דאפא בצ'ונג-צ'ינג ולהעביר את מחשבותיהם. הם ביקשו ממני לוודא שאני מעביר אותן אליך.

המורה: תודה רבה לכולם. ( מחיאות כפיים ) המאסטר מודע באופן מלא. אמור להם שהמאסטר מודע באופן מלא.

שאלה: מספר תלמידים הולכים לכיוונים מוטעים לאחר שהם נכלאים במחנה עבודה, ותלמידים אחרים די טרודים ומודאגים בנוגע למצבם. כיצד עלינו לעזור להם?

המורה: אם צריך לעזור להם, עזרו להם. שקרים קל לחשוף. איזו "חרטה"? לאן ה-"חרטה" הזו תוביל? האם כל זה לא הונאה בלבד? לאחר שיחזרו לחברה ויחשבו על הדברים מחדש בלב שקט, הכול יהפוך ברור. עם כל אלה שעברו כביכול "טרנספורמציה", האם הדברים לא התבהרו להם זמן לא רב לאחר שהשתחררו? כמה מהם נשארו מעורפלים בראשיהם במשך כל הזמן הזה? בנוגע לאלו שלא יכלו להגיע לאמות המידה במשך כל הזמן הזה, זה משום שהם מרגישים שהם עשו יותר מדי דברים רעים, הם יודעים שהם טעו, והם מבויישים מדי מכדי לעמוד אל מול [עמיתיהם] תלמידי [הדאפא], וכעת יש להם החזקה לבושה הזו. זו הסיבה.

שאלה: האם זה בסדר שתלמידינו יוציאו כסף בכדי לשכור מקום לעבודת הבהרת אמת?

המורה: למעשה, כאשר זה מגיע להבהרת האמת, תלמידי הדאפא תמיד השתמשו בחסכונות ובמשכורות שלהם עצמם בכדי לעשות דברים. אבל אתם אכן צריכים לקחת בחשבון את איך שאתם חיים: לא רק שאתם צריכים לקחת בחשבון את איך שאתם חיים, אלא גם איך משפחתכם חיה, ולקחת בחשבון אחרים. אם אתם לא יכולים לנהל את חיי המשפחה או החיים שלכם היטב, זה יקשה עליכם להבהיר את האמת. או מנקודת מבט אחרת, אם החיים שלכם אינם יציבים ואפילו יש לכם קושי להאכיל את עצמכם, אז יהיה עליכם להסיט את תשומת הלב שלכם לזה, והאם זה לא יפריע למעשה לעבודת הבהרת האמת שלכם? אז עליכם לקחת בחשבון את הנסיבות שלכם. אני יכול לראות את הלבבות שלכם. פשוט עשו מה שאתם מסוגלים.

שאלה: האם המאסטר יוכל לדבר מעט יותר על העתיד של היקום והמין האנושי?

המורה: בדיבור על העתיד בזמן זה אין משמעות אמיתית עבורכם. העתיד של המין האנושי יהיה נפלא והאנשים שיישארו יבורכו. זה משום שהדאפא הופץ כאן אז המקום הזה מושאר, והישויות שלא חטאו נגד הדאפא בתקופה זו יזכו לברכה. משום שהדאפא נמסר והופץ כאן, הוא ביסס עבור הישויות של העתיד תנאים מועדפים עבורם לחיות כאן. ייתכן והדגנים של העתיד יהיו בצורה של עצי פרי, כאשר כל גרגר אורז יהיה בגודל כזה ( מתאר בידיים משהו כמו כדורגל אמריקאי ). רק קצת הומור. אולם, באופן יחסי, כמות העבודה המעורבת תהיה פחותה בהרבה; המים והאוויר יהיו נקיים; הדברים המורעלים הללו, פשפשים, יתושים, זבובים [וכו.], ייעלמו כולם; והעולם יהיה באמת נפלא. האלוהויות הישנות אינן מסוגלות לדמיין את נפלאות היקום החדש משום שהן אינן מסוגלות לראות אותו, והן אינן מעזות, ואינן יכולות, לדמיין איך הוא – הוא נבנה לחלוטין על בסיס שונה. החיים של העבר היו אנוכיים, אולם היקום של העתיד איננו מבוסס על אנוכיות, והכול יהיה טוב יותר.

שאלה: בעתיד הקרוב אנשים רבים יגיעו להשיג את הפא ביזמתם הם, אז האם עלינו להרחיב את אתרי התרגול שלנו?

המורה: כמובן שזה מה שעליכם לעשות, ואתם עושים את זה. ( הקהל צוחק ) כאשר יש הרבה מדי אנשים מכדי שאתר אחד יכול להכיל, פשוט התחילו אתר תרגול חדש. כן, ככה זה צריך להיעשות.

שאלה: מספר תלמידים ביפן לא סומכים זה על זה, מה שהופך את זה קשה לבצע הרבה מעבדות אימות הפא שלנו. אני מרגיש עצוב, ובאמת מקווה שנוכל להשתפר יחד כקבוצה בקרוב.

המורה: אכן. למעשה, ללא קשר למצב, כאשר לגורמים רעים יש דריסת רגל, זה משום שלתלמידים שלנו יש בעיות. אתמול תלמיד העלה את הבעיה של כתבים מזויפים, ואני שאלתי כך: אתה ישות שחושלה על-ידי הדאפא, אז כיצד תוכל ללכת שולל על-ידי החומר המזויף הזה? ומדוע אינך מעריך דברים עם הסטנדרטים של הפא? אז האם הרוע לא השיג דריסת רגל בגלל שההחזקות שלך חזקות מדי? למעשה, מספר אנשים עדיין אינם רציונאליים, והמחשבות הנכונות שלהם אינן חזקות מספיק.

שאלה: ביפן יש למעלה מאלף דתות שמוצפות, ואנשים יפנים תמיד מתארים את הפאלון גונג כדת.

המורה: ככה אני חושב על זה. מעתה והלאה, כאשר מישהו אומר שפאלון גונג זה דת, פשוט תניחו לזה. אם הם רוצים ללמוד יותר אתם יכולים לומר להם באיזה אופן פאלון גונג איננה דת; ואם הם אינם רוצים ללמוד יותר, אתם לא צריכים לדבר על האם זה דת. אם מישהו רוצה לקרוא לזה דת, אז שכך יהיה, כיוון שבחברה למושג "דת" אין כל קונוטציה שלילית. תלמידי דאפא אינם לוקחים את הצורה של דת כאשר הם מטפחים, כיוון שאינכם מקיימים טקסים ואינכם רוצים שהטקסים הללו יפריעו לכם. מה שאני אומר לכם זה עיקרון בסיסי בפא. עד מה אדם רגיל מסוגל להבין... למעשה, סיפרתי לכם לפני זמן רב שאנשים רגילים יקראו לנו דת. דנתי בכך בעבר כאשר לימדתי את הפא.

שאלה: בגירסה היפנית של ג'ואן פאלון, האם את התו "的", כמו ב-"目的", יש גם כן לשנות לתו "地"?

המורה: עם יפנית זה סיפור אחר, כיוון שהמשמעויות שלה שונות מאלו שבתווים הסיניים של ההאן. אני סבור שעדיף לא לגעת בגירסה היפנית.

שאלה: האין זה נכון שהתלמידים שהם חלק מאגודת הפאלון דאפא לא צריכים לדכא כל דבר שתלמידים אחרים עושים? (הקהל צוחק)

המורה: בנוגע לדברים שתלמידים עושים בכדי לאמת את הפא ולהציל את כל החיים באמצעות הבהרת האמת, הם לא צריכים לעצור אותם, וכל מי שעושה את זה טועה. אולם יש תלמידים שנוטים ללכת לקיצוניות עם דברים, ויכולה להיות לזה בקלות השפעה שלילית. במקרה כזה זה הכרחי לעצור אותם. רבים מכם כאן הם המתאמים של אזורים שונים, ועליכם לזכור דבר אחד: חוץ ממקרים בהם הכרחי תיאום כולל בכדי לעשות משהו, הבה נרפה את המושכות ונניח לתלמידים לחשל את עצמם, ובואו ניתן להם הזדמנות ליצור את המוסריות האדירה של עצמם. עליכם לתת לתלמידים הזדמנויות ולתת להם לעשות דברים. אתם חייבים לזכור זאת. אפילו אני, המאסטר שלכם, מרפה את המושכות ומניח לתלמידים שלנו לצעוד במסלול של עצמם. כאשר תלמיד עשה משהו מוטעה עליכם להצביע על כך בפניו. ואם באמת הייתה לו השפעה שלילית, אז עליכם לדבר איתו במלוא החומרה הדרושה, ולהבין כיצד לתקן את זה ולפצות על ההשפעה הרעה. אבל אל תאמרו שהוא שד. זה קשה להימנע מלעשות טעויות בטיפוח, ומתוך הטעויות, חלקן הולכות להיות גדולות וחלקן קטנות.

אם כן, בנוגע לתלמידים שלנו, עליכם להסתכל על עצמכם ברצינות. אתם תלמידי דאפא, אז אתם לא יכולים להיות חסרי אחראיות כלפי עצמכם או כלפי הדאפא. אתם, ככלות הכל, ישות שחושלה על-ידי הדאפא, והמוסריות האדירה שלכם תזרח בבהירות ביקום של העתיד. אז כיצד נוכל לאפשר לעצמנו לא לצעוד במסלול של עצמנו היטב? אז בואו לא נטיל יותר מדי אשמה על המתאמים. נניח שהמתאם הפך מושלם, הוא סיים את הטיפוח שלו, אבל המבט שלך תמיד היה מכוון החוצה, במקום ללכת פנימה ולטפח את עצמך – אז האם עדיין תהיה מטפח? האדם שאתה מטפח הוא אתה . אם באמת יש משהו שאינו כשורה עם המתאם, אז תצביע על כך בנינוחות עם כוונות טובות. כולכם מטפחים, ולמטפחים עדיין יש החזקות אנושיות שהם עדיין לא סילקו, החזקות אנושיות הן באמת פגיעות וניתן לעורר אותן, וכאשר הן מתעוררות הן בטוח ישחקו תפקיד שלילי. אז עליכם להיות אדיבים ולפתור דברים בדרך אדיבה, עליכם להיות ידידותיים ואדיבים, ולהסביר דברים בבהירות, מתוך כוונה טובה. ואז דברים יעבדו. אולם, אם מתאם אינו יכול אפילו להקשיב לדעות שונות המועלות עם כוונות טובות, זה אומר שיש לו בעיות.

מצד שני, מספר קטן ביותר של תלמידים הם כאלה: על פני השטח הם אדיבים לאחרים, אולם מה שהם אומרים נושא הרבה דברים של עצמם, אפילו דברים שמרגיזים אחרים. אולם על פני השטח מה שהם אומרים הוא מאוד אצילי. ( הקהל צוחק ) זה להיות חלקלק ולשטות באנשים, וזה בשום אופן אינו המצב בו מטפח דאפא צריך להיות.

אם המתאמים באזור מסוים אינם מטפחים בהתבסס על הפא, ו/או תלמידי הדאפא שם אינם לומדים את הפא בנחישות, אז סוג הדברים המסובכים עליהם אנחנו מדברים יופיע. אולם כל תלמידי הדאפא והמתאמים צריכים להבין בבירור משהו: החזקות אנושיות של אדם שעדיין לא טופחו וסולקו יצאו החוצה, אבל המשמעות של זה איננה שהוא איננו טוב; והרבה מהצדדים שלו שטופחו היטב לא יוצגו, משום שהוא טיפח וסילק החזקות אנושיות אלו, ככלות הכל. העובדה היא, כאשר מטפח נמצא בין אנשים רגילים אבל כבר אין לו כל החזקה אנושית, באמת אין לו שום דבר שיכול לבוא לידי ביטוי, וכמובן כאשר הוא באמת טיפח לנקודה זו הוא יגיע לשלמות. אז כל עוד למישהו יש החזקות אנושיות הן יראו את עצמן, אבל המשמעות של זה איננה שהוא לא טיפח או שהוא לא טיפח היטב. זה רק שהוא לא פעל כל כך טוב בנוגע לנושאים מסוימים או בתחומים מסוימים. על כולכם לשים לכך לב.

במילים אחרות, זה לא עניין גדול אם החזקות אנושיות יוצאות החוצה כשאנו מטפחים את עצמנו. המפתח הוא שכולם מתייחסים לעצמם כאל מטפחים, וכאשר בעיות מופיעות, אתם מסתכלים פנימה. אם כולם מסוגלים לעשות את זה, מצב הטיפוח של אותו אזור בטוח יהיה נהדר ובטוח שהקונפליקטים יהיו מעטים.

שאלה: אין מנהיגים בטיפוח, ולדאפא אין ארגון. כאשר חברי האגודה או ראשה באים במגע עם קבוצות אחרות בחברה ועם סוכנויות ממשלתיות, האם זה הולם להשתמש בתארים כמו יו"ר או חבר אגודה?

המורה: הייתי אומר שזה הולם – האם האגודה לא נוצרה כך שתתאימו לחברה הרגילה? אז מדוע לא להשתמש בגישה זו בכדי להבהיר את האמת בחברה הרגילה? כמובן שזה בסדר, והממשלה מתירה לכם להירשם. אבל אסור שתהיה לכם החזקה להתפארות, כיוון שאתם מאמתים את הפא, לא את עצמכם.

תלמידי הדאפא הינם מטפחים אמיתיים. אילו החברה של היום לא הייתה כפי שהיא, אני באמת לא הייתי אפילו רוצה שתקימו אגודות [דאפא] אלו, ורק היו לנו אתרי תרגול במקומות שונים יחד עם מספר מתאמים, וגם מספר מתאמים אזוריים, זה הכל. למעשה, מתאם הינו מישהו שאוסף אנשים יחד, וגם הוא מטפח רגיל, הוא מישהו שמשרת אחרים ונותן יותר מעצמו.

שאלה: קבוצה של חולי סרטן רוצה שנבוא ללמד אותם את השיטה. האם נוכל לעשות זאת? [ושאלה נוספת היא -] אין לנו את המיומנויות הבסיסיות לשירה ולריקוד, אבל אם באמת נמקד את מחשבתנו בללמוד ולתרגל אותן, האם נוכל להפיק הופעה בקנה מידה גדול תוך זמן קצר?

המורה: בנוגע לדבר [השני] הזה, עשו מה שאתם יכולים בהתאם לנסיבות וליכולות שלכם. אבל אם אין לכם את הבסיס הדרוש כדי לארגן הופעה בקנה מידה גדול, ובכל זאת אתם מתעקשים לקיים הופעה, אז הקהל הולך לצחוק עליכם. זה בסדר לבדר אנשים, אבל אם אנשים הם ביקורתיים ועושים מכם צחוק, אז אני חושב שתהיה לזה השפעה הפוכה. אז מה שאתם עושים צריך להיות נתון לנסיבות.

בנוגע לחולי סרטן שרוצים ללמוד את השיטה, זה תלוי במניעים שלהם. כאשר אנשי העולם רוצים להשיג את הפא, לטפח, או אומרים שפאלון דאפא הוא עצום, זה בני אדם שבאופן פעיל מאמתים את הפא ובאופן פעיל בוחרים לעצמם את עתידם. אולם אם אתה משתמש בדאפא כסוג של כלי לריפוי, ועושה זאת בין אנשים רגילים, אז זה למעשה להיות חסר כבוד כלפי הדאפא.

אתם יכולים ללכת לבתי כלא להציג את השיטה, ואתם יכולים ללכת לבי חולים ללמד את החולים. אנו עושים זאת כדי לאמת את הפא. החשיבה שלכם צריכה להיות כמו כשאתם הולכים למקומות אחרים ללמד את השיטה, ובאופן מהותי אתם עושים זאת כדי להציל יצורים חיים וכדי שאנשים ישיגו את הפא ויזכו בהצלה. אם אתם הופכים את הדאפא לכלי לתיקון טעויות של אנשים וריפוי מחלות של אנשים, או חושבים על זה כדרך לשנות את הקשיים [שמצפים] לאנשים רגילים, אז זו בעיה. הדאפא מופץ בחברה האנושית למען מטרה יחידה של הצלת אנשים. אתם חייבים להבין זאת בבירור. יש אנשים שאומרים: "פאלון גונג הוא טוב באופן שלא ייאמן בריפוי סרטן. כולכם צריכים לבוא ולתרגל את זה." במקרה כזה זה בשום אופן לא יעבוד, משום שהמחשבה שלכם מוטעית. הדאפא איננו כאן כדי לרפא אנשים. הוא פותר בעיות עבור אנשים במטרה להציל אותם ברמה בסיסית. אם זוהי נקודת ההתחלה אז התוצאות יהיו טובות לבטח. אבל אם אתם עושים זאת עם החזקות לדברים רגילים, אז ההשפעה לא תהיה טובה.

טיפוח הוא דבר רציני. לי הונג-ג'י בשום אופן לא בא לכאן להוביל אתכם לרפא אנשים, ועוד פחות מכך בשביל דברים אנושיים, ובשום אופן אינני מוביל אתכם להתחיל איזושהי דת בחברה. באתי ללמד אתכם לטפח ומתוך חוש של אחראיות להצלת חייכם.

שאלה: במשך הבחירות לנשיאות של טייוואן, החזקות אנושיות של חלק מהתלמידים התעוררו. האם היה זה מבחן שאורגן על-ידי הכוחות הישנים? מהי הדרך הנכונה עבורנו לטפל בזה?

המורה: אפילו אם השמיים היו עומדים ליפול, מחשבות נכונות של מטפח יישארו יציבות – זהו טיפוח, וזה יוצא מן הכלל. ( מחיאות כפיים ) למטפח אין החזקה לשום דבר בעולם הזה. טיפוח של תלמידי דאפא נוקט צורה אחרת היום. בטיפוח אתם עושים את המיטב שלכם בעולם שבחוץ להתאים לחברה הרגילה, יש לכם עבודות רגילות בחברה הרגילה, ויש לכם משפחות, משרות, וכל זה – יש לכם קשרים הדוקים בחברה. בנוגע לבחירות בטייוואן, מספר תלמידים חשבו שאדם מסוים היה די טוב ואז הם רצו להצביע עבורו, בעוד שאחרים חשבו אדם אחר היה די טוב ורצו להצביע עבור אדם זה. לאנשים יש דעות שונות משלהם, ואין בכך כל פסול. פעולות של אדם עצמו בחברה אינן מייצגות את הדאפא. אבל אסור שתהיה לכם החזקה לדברים האלה באופן שלאנשים רגילים יש.

לכל מי שתצביעו, אינני יכול, כמאסטר שלכם, לומר שאתם טועים, ואני גם לא מתערב בדברים אלה. זה משום שהמסלול שאני מבקש מכם לקחת מאפשר לכם לטפח בחברה הרגילה. מטפחים יכולים רק להועיל לחברה. אתם מטפחים בחברה רגילה אבל אינכם מובילים את החברה האנושית בכיוון זה או אחר.

אז עבור כל תלמיד, זה בסדר להצביע כאדם פרטי לכל מי שאתה רוצה. זה רק שאסור שתהיה לך יותר מדי החזקה לזה. אולם במהלך הרדיפה נגד תלמידי הדאפא בסין, תלמידי הדאפא ראו משהו, אז חלקם חושבים: "מי שקרוב לרוע שרודף אותנו, לא אצביע עבורו." ( מחיאות כפיים ) וכמאסטר שלכם אין גם לזה כל התנגדות. ( הקהל צוחק, מחיאות כפיים ) אלו הן המחשבות של התלמידים עצמם, וכמאסטר שלכם לא אמרתי לכם למי להצביע. ועוד פחות מכך אני אומר לכם לנקוט באיזושהי פעולה קבוצתית, וזה אסור. ( הקהל צוחק )

ובכל הנוגע לתלמידים הדנים בדברים מסוימים זה עם זה, זה מה שהם עושים, ועושים כאנשים פרטיים, עם חבריהם המטפחים. וכאשר אתם מדברים על למי אתם עומדים להצביע או למי מישהו אחר עומד להצביע, אלו הן כולן פעולות של אנשים פרטיים ואין להם כל קשר לדאפא עצמו או לאגודת הדאפא. מתאם באגודת הדאפא יכול, בדיוק אותו דבר, לתמוך במפלגה מסוימת, וזוהי פעולה פרטית שלו. אני אומר זאת משום שהוא מטפח, ובאותו הזמן חבר בחברה. האם תוכלו לבקש ממנו להתרחק לחלוטין מכל הדברים האנושיים בזמן הטיפוח? זה יכול רק לקרות כאשר הטיפוח שלו מגיע לשלמות. אז בזמן שהוא מטפח בחברה הרגילה, הוא יבוא במגע עם החברה, והוא יצביע לכל מי שהוא רוצה. יהיו לו גם העמדות שלו, ואין בכך כל פסול.

יהיו התוצאות של הבחירות אשר יהיו, אסור שזה יוביל לעימותים בחברה – זה יהיה מסוכן להחריד. כמטפח עליך להיות קפדן יותר עם עצמך, וזו הסיבה שאני אומר לתלמידים שלנו שאסור לכם להיות מושפעים מהחזקות אנושיות או לפעול באימפולסיביות כאנשים רגילים. הסיבה היא, אתם נושאים אנרגיה ויש לכם יכולות, כל מה שאתם עושים מניע גורמים גדולים ביותר, וההשפעה שתהיה לכם על החברה תהיה עצומה. אז אינכם יכולים ללכת בעקבות אנשים רגילים. אכן ראיתי מספר תלמידים מושפעים מאנשים רגילים עד לנקודה שהם היו כעוסים וטעונים רגשית, והמחשבות הנכונות שלהם לא היו חזקות, בנקודה זו אף אחד לא יכול היה לראות את דמות המטפח שלכם. אתם לא יכולים לעשות זאת. במשך העתירה שלנו של 25 באפריל לפני שנים, היינו שלווים ורציונאליים לחלוטין. אנו טובים לחברה.

שאלה: כעת כשלא רבים מהכוחות הישנים, הידיים השחורות והרוע נשארו, מה מפריע לתלמידים כאשר הם אינם פועלים היטב?

המורה: רבים מהידיים השחרות של הכוחות הישנים הושמדו, הם מתכווצים סביב סין, ומעת לעת הם יוצאים החוצה לעשות משהו רע. ( הקהל צוחק ). ומה שאני רוצה לבַעֵר הם אלוהיות רעות אלו שהן מחוץ לשלושת התחומים. הן מנהלות את היצורים הרעים, וחלקן אפילו עושות דברים בעצמן. אבל בכל מקרה, כאשר זה בנקודה זו, אם אלוהות מעיזה לקחת חלק באופן ישיר בדברים אלה, אז אפילו אם אני לא מבער אותה, אלו שמעליה יבערו. דברים משתנים כעת במהירות.

שאלה: מה המשמעות של "נצחי או זמני – הכל נגרם על-ידי הזמן"? [הערת המתרגם: מתוך "המורה דורש בשלום תלמידי הדאפא בראש השנה האזרחי של שנת 2004". תורגם בעברית כ: "הרף עין של מצוקה זהו זמן "]

המורה: "נצחי" מתייחס למשהו שעבר במשך שנים ארוכות וממושכות ולכל דבר שהתרחש במשך זמן זה. החלק "הרגעי" פשוט מתייחס לקטע קצר של זמן. בין אם זה יהיה נצחי או זמני, כפי שאלים רואים זאת, האורך של מושג הזמן זהה. וייתכן שרגע של זמן שם יסתכם בשנים ארוכות וממושכות עבור החיים כאן. ובעינינו מה שאינו אלא רגע, רגע זה יכול להיות תקופה ארוכה וממושכת בשדה זמן אחר. באותו הזמן, מה שהיא תקופה ארוכה וממושכת בעולם שלנו אינו אלא רגע חולף עבור אלים ענקיים מסוימים. זהו הזמן שגורם לכל זה, וזה הזמן שעושה טריקים. זוהי המשמעות של זה.

שאלה: הייתה לי ההזדמנות לרוץ למועצת העיר, ויצא לי להתחבר עם אנשים רבים משכבות חברתיות שונות, וזה הניח בסיס טוב להבהרת אמת בעתיד. משום שלא הייתי בקיא בתפקיד חבר מועצת העיר, היה עלי להקדיש זמן ללימוד הסוגיות בקהילה, להשתתף בעבודות לשירות הקהילה, וללמוד כיצד להיות חבר מועצה. לעיתים אני מרגיש די בדילמה בנוגע לכך, ואני חושב שעלי להקדיש את הזמן להפקת תוכניות טלוויזיה או לצורות אחרות של עבודת הבהרת אמת.

המורה: הפא שאני מלמד הוא על טיפוח בחברה הרגילה. וכאשר אתם מטפחים בחברה הרגילה, יהיו לכם כל מיני סוגים של יחסי גומלין עם החברה כתלמידי דאפא. העבודות השונות שיש לכם, [משמען שתבואו] באופן טבעי במגע עם החברה. אין שם שום דילמה.

למעשה, לתלמידים רבים שלנו יש עבודות שונות והם מבהירים את האמת לצד עבודתם. זה רק עניין של כיצד לתכנן ולהשתמש בזמנכם היטב, זה עניין של כיצד לפעול טוב יותר. אינני נגד זה שיהיו לכם עבודות נבחרות מסוימות. לא משנה עד כמה גדול העסק שאתם מנהלים, או כמה גבוהה העמדה שלכם, שום דבר מזה איננו עומד בניגוד [למה שאנחנו עושים]. אני רוצה להצהיר שאנשים מכל שדרות החיים יכולים לטפח, ואני באמת קובע תקדים [בכך שאני מאפשר זאת]. בהיסטוריה היו מעט מאוד מקרים של אנשים עשירים או אנשים בעמדות בדרגה גבוהה שניצלו. אולם אינני מפלה בהתבסס על כך, אני רק מסתכל על הלבבות של האנשים. אני אציל את כולם. ( מחיאות כפיים ) ניסיון החיים הוכיח שזה היה נכון – לא רק שזה ניתן לעשייה, תלמידי הדאפא שלי הצליחו בטיפוח. בעבר, משום שלא היה חוק גדול, האמת שאלוהויות שונות אימתו והוארו אליה לא היו האמיתות היסודיות של היקום. היום החוק הגדול מועבר, אז כל דבר יכול להיעשות.

שאלה: יש לנו הרבה עבודה ופעילויות לאימות הפא. אין לי את הזמן לוודא שאני עושה הכל, ובכל יום יש לי מעט זמן לעשות את התרגילים וללמוד את הפא.

המורה: כן, זו אכן בעיה. אם אתם באמת עסוקים עם עבודת דאפא ממשית מסוימת, אתם יכולים להקל מעט בתרגילים ולמצוא זמן מאוחר יותר לפצות על כך. זה בסדר. הסיבה היא, עם התרגילים האלה, אתם יכולים לעשות אותם יותר כאשר יש לכם את הזמן, ואתם יכולים לעשות אותם פחות כאשר אין לכם. המאסטר סיפר לכם על כך. כאשר זה מגיע ללימוד פא, על-כל-פנים, אני חושב שאתם עדיין צריכים לדחוס זמן ללימוד, אפילו אם זה אומר שלזמן קצר בלבד. אולם כאשר אתם דוחסים זמן ללימוד, יש בעיה שנוטה לצוץ: אתם לא מסוגלים להשקיט את מוחכם, ואם אינכם מסוגלים להשקיט את מוחכם, אתם למעשה לומדים לריק ומבזבזים זמן. אם אתם הולכים ללמוד, עליכם לשים בצד כל דבר אחר שבמוחכם, לשמור על מוחכם יציב, להשקיט את מוחכם, וללמוד באמת. אפילו אם אתם רק לומדים מספר פסקאות [באופן זה], זה עדיף על-פני קריאת הספר כולו עם מוח חסר מנוחה. כאשר אתם לומדים את הפא, עליכם לקלוט אותו.

שאלה: האם זה נכון שכל המבחנים שתלמידים עוברים כעת מכך שהכוחות הישנים שמים את תיקון הפא על הכוונת?

המורה: לא, המבחנים שלכם הם כולם חלק מהטיפוח שלכם, ומה שההפרעות של הכוחות הישנים מכוונות אליו הוא הטיפוח האישי שלכם. אני אומר שאינני מכיר בהפרעה של הכוחות הישנים לתלמידי הדאפא, משום שתלמידי הדאפא הם התלמידים שלי, ואף אחד אחר אינו ראוי לטפל בהם. ואפילו פחות נוכל לתת להם להצליח במזימה שלהם להשתמש בתלמידי הדאפא בכדי לכפות דברים על תלמידי דאפא בכדי להשיג את המטרות שלהם, בהורסם את התלמידים שלי. הסיבה שהם מסוגלים להפריע היא, הם קופצים על ההחזקות וההחסרות שלכם, ואז יש את הקארמה שלכם שנשארה מהעבר. הרדיפה גם נובעת מגורמים אלה. לתיקון הפא מעבר לשלושת העולמות אין קשר ישיר כזה אליכם, אולם אתם כאן במשך תקופת תיקון הפא ואתם כאן כאשר המאסטר כאן, ואתם תלמידי דאפא בתקופת תיקון הפא.

שאלה: מספר תלמידים חושבים שאם הם רק נשארים בבית ושולחים מחשבות נכונות, ומשתמשים בשיחות טלפון להבהיר את האמת, הם נחשבים כתלמידי תיקון הפא ולא צריכים לצאת החוצה. האם זה בסדר?

המורה: אם הם אינם עסוקים עד כדי כך בדברים של דאפא, אז זה די לא בסדר אם הם לא יוצאים החוצה לפעילויות קבוצתיות לאמת את הפא ולהבהיר את האמת, או לפעילויות אחרות כמו לימוד פא קבוצתי. לימוד פא קבוצתי זה סביבה שיצרתי עבורכם וצורה שהשארתי עבורכם. אני חושב שאתם עדיין צריכים להשתתף. זה משום שזה עמד במבחן הניסיון, וטיפוח בדרך זו מאפשר לתלמידים שלנו להשתפר במהירות הרבה ביותר. כאשר אתם מטפחים בעצמכם, אתם מפספסים גורמים שעוזרים לכם להשתפר. והאם אתם, כתלמידי דאפא, לא אמרתם שתעשו כפי שהמאסטר אומר? האם לא אמרתם שעליכם ללכת ישר במסלול שתלמיד דאפא צריך לקחת?

אני יכול לראות את האתגרים שלכם, אז אני לא רוצה לומר שאתם "חייבים לעשות" כך וכך. לעיתים נדירות אני אומר זאת, משום שאני יודע שזה קשה לכם. חוץ מזה, בטיפוח עליכם להגיע להבנה של דברים בכוחות עצמכם. אני מסביר את עקרונות הפא, אבל אתם צריכים ללכת במסלול בעצמכם. אילו אמרתי לכם שאתם "חייבים לעשות" כך וכך, אולם הייתה לכם החסרה עם משהו, אז ההחסרה למעשה הייתה אשמתו של המאסטר; המאסטר לא היה נותן לכם להגיע להבנת הדבר הזה בעצמכם, או נותן לכם לטפל בזה בעצמכם, אז החלק הזה שלכם לא היה מטופח. זאת הסיבה שאני לעיתים נדירות שם את הדברים באופן זה. תלמיד דאפא צריך לזהות את האחריות שלו ואת מה שהוא צריך להיות כתלמיד דאפא.

שאלה: השתתפתי בפעילויות חשובות לאימות הפא פעמים רבות, וגיליתי שכאשר אנו מנסים להשיג משהו גדול, יש לעיתים קרובות הפרעות רבות, סילוק קארמה, וכד'.

המורה: היו הפרעות מאז היום הראשון, אז הפרעות באות לפעמים, הן גדולות והן קטנות. השארית של הכוחות הישנים ושל הדברים הרעים האלה פשוט לא תפרוש. בכל פעם שאני מלמד את הפא, הם יכולים לשמוע את זה. בדיוק כמוכם הם שומעים את זה, ובאותו זמן כמוכם, אבל הם ממש מתעקשים לעשות את הדברים האלה. החטאים שלהם כל כך גדולים שלא ניתן למדוד אותם במונחים של החיים שלהם יותר. בעתיד הם ישלמו על החטאים שלהם בלי סוף, אבל למרות זאת הם לא יהיו מסוגלים לשלם עבור כל זה – עד כדי כך החטאים שלהם ענקיים. וכאשר זה מגיע לשארית הכוחות הישנים בשלושת העולמות, ובמגוון הגורמים המדורדרים ביקום, הגורמים הישנים הסופיים האלה מקריבים אותם וגורמים להם להמשיך כל הדרך עד הסוף. החטאים של הדברים האלה הם כל כך עצומים שהחטאים שלהם יכלו לשרוף אותם. זוהי הפראיות של גורמים רעים אלה שגרמה להם להיות באופן זה.

שאלה: האם עדיף שיהיה מוח פשוט או מורכב? ומאיזו סיבה?

המורה: בעיניהם של אלוהויות, אם מוחו של אדם פשוט ונקי, אלוהויות מחשיבות אותו כאדם טוב. ואם מוחו של אדם מסובך, אז אלוהויות מחשיבות אותו רע, משום שאיך שאלוהויות רואות את זה, האין זה הפך מסובך בגלל ההחזקות שהתגבשו בעולם האנושי? האין להיות מסובך זה תוצאה של החזקות לעולם האנושי? אז זוהי אמיתה בטיפוח.

אם יש לך מוח פשוט זה לא אומר שיש לך מעט חוכמה, ואם יש לך מוח מסובך זה לא אומר שיש לך חוכמה. וזה לא עומד בניגוד לצורת הטיפוח שתלמידי דאפא עושים כאן בסביבה של האנשים הרגילים או לכל אחד מהדברים שאתם עושים היום בכדי לאמת את הפא. חוכמתו של תלמיד דאפא באה ממחשבות נכונות – מחשבות אלוהיות – וסוג זה של חוכמה הוא שונה מהמושג של מוח מסובך שהתגבש בין אנשים רגילים ובחברה. דברים אלה נוגעים כולם לאינטרס אישי, הם אנוכיים, וזוהי צורה של ערמומיות שהתפתחה באמצעות רקימת מזימות נגד אנשים אחרים. נקודת ההתחלה של תלמיד דאפא, מצד שני, היא אימות הדאפא, ואין חיפוש של משהו עבור האדם עצמו. אז זה שונה באופן יסודי. האחרון זה חוכמה גדולה, בעוד ואת הראשון יש לכנות מחשבות מסובכות. וצורות הביטוי שלהם שונות, זה בטוח.

שאלה: מזה זמן רב כבר, באזור שלנו יש הרבה תלמידים ותיקים שאינם באים ללימוד פא קבוצתי במשך זמן די רב, והם לא עושים את התרגילים אתנו בחוץ, גם כן. הם חושבים שהם יכולים, מבלי לבוא ללימוד פא קבוצתי, ללמוד את הפא היטב בבית בדיוק אותו דבר, ושבבית הם יכולים באותה מידה לעשות עבודה טובה עם התרגילים. הם חושבים שלעשות דברים באופן זה לא מונע מאתנו להשתפר כשלם.

המורה: למעשה, הייתי אומר שאם באמת יש אנשים כאלה, אז זו תוצאה של ההחזקות האנושיות שלהם. אם אתם לא מאמינים לזה, חיפרו לתוך שורש המוח שלכם ובטוח שתמצאו החזקות. לנסח זאת בקלילות, אתם עצלנים. לנסח יותר ברצינות, אתם מפחדים. כמובן, מספר תלמידים ותיקים קשורים בעבודות ספציפיות, וזה שונה.

שאלה: אם מישהו הלך בעקבות האישה השפלה מהונג קונג בזמן מסוים, האם הוא עדיין יכול להשתתף בפרויקטים של התקשורת שאנו עושים כעת?

המורה: עדיף לא לשאול את המאסטר שאלה ספציפית כזו. מספר תלמידים שלנו עשו טעויות, אבל כל עוד הם תיקנו את עצמם זה בסדר – מי לא עשה אף פעם טעות? אז מנקודת המבט של התלמיד, כאשר תלמידים אחרים אינם בוטחים בך, אל תלך בעקשנות נגדם. זה לא רעיון רע להימנע מהנושא מעט, משום שבדרך זו לשני הצדדים יש פחות לחץ פסיכולוגי עליהם.

אם אנשים אינם מניחים לך לעשות את הדברים האלה, אתה יכול פשוט לצאת החוצה לרחוב לחלק עלונים, מה שמציל יצורים חיים בדיוק אותו דבר. או שאתה יכול ללכת לקונסוליה או לשגרירות לשלוח מחשבות נכונות או לעשות דברים אחרים. אתה יכול לעשות את כל זה, אז מדוע אתה צריך שתהיה לך החזקה לדבר אחד כלשהו? ככל שיש לך יותר את ההחזקה, כך הרושם שתעשה על תלמידים אחרים גרוע יותר, נכון? אז מדוע להתעקש על כך? והאם הכוחות הישנים לא ישתמשו בזה שאתה ככה בכדי לגרום למהומה? אז בכל דבר שאתם עושים, אם זה יכול לנבוע מכך שאתה חושב על הדאפא, אז אני חושב שדברים יהיו שונים והמצב ישתנה. הייתי מציע שכל התלמידים שמסתכלים עליהם בחשד ילכו לקונסוליות ולשגרירויות והחוצה לרחוב להעביר מידע, לכו למקומות שצריכים אתכם יותר מכל וישירות, פנים אל פנים, הבהירו את האמת לאנשים, ואל תתערבו בעבודה הפנימית של פרויקטים כעת. הראו לכולם האם אתם אמיתיים, האם אתם עומדים בסטנדרטים.

בנוגע לאלה שהם באמת בעיה, אתם לא צריכים לדאוג בקשר אליהם. אנשים אלה הם בתוך תלמידי הדאפא אבל לא בתוך הפא, ומרגע שהכוחות הישנים יגמרו איתם החיים שלהם ייגמרו. למעשה, אני יודע שחלק מאלה עם הבעיות אכן יודעים שהדאפא טוב, אבל משום שהם פוחדים שסוכנויות הריגול יפרסמו את הדברים המבישים שהם עשו בעבר שפגעו באנשים, הפחד שלהם הוביל אותם להמשיך לעשות דברים רעים בזמן שהם מתחננים, כל הזמן, לגופי החוק של המאסטר, שיעשו את הדברים קלים יותר עבורם. אבל כיצד הם יכולים ? טיפוח הוא כל כך רציני, בייחוד טיפוח של תלמיד דאפא – כמה עצומה המוסריות האדירה! ועדיין הם מתחננים ככה מתוך החזקה, ומעל כל זאת יש להם פחד מטונף. הם לא יקבלו שום אישור, זה בלתי אפשרי. אולם השארית של הכוחות הישנים והרוחות הרקובות יכולים לראות את ההחזקות של האנשים האלה, אז הם מתחזים למאסטר ומובילים אתכם או אומרים לכם שזה בסדר לעשות דברים מסוימים. בעושם זאת הם מנסים לרדוף אתכם למוות.

שאלה: כל תלמידי הדאפא של טיוואן ותלמידים צעירים בבתי הספר מינגווי של טייוואן שולחים ברכותיהם למאסטר. (המאסטר: תודה לכם). (כולם מריעים) כל התלמידים הצעירים בגני הילדים מינגווי של טיוואן שולחים ברכותיהם למאסטר. במשך תקופת תיקון הפא, כיצד נוכל להשתמש טוב יותר בגישת החינוך כדי לאמת את הדאפא?

המורה: למעשה, מה שאתם עושים זה אימות הדאפא. התלמידים בבתי הספר מינגווי הפכו לתלמידים צעירים, ולזה יש השפעה על החברה. זה השפיע על בתי ספר, והשפיע על חוגים חינוכיים. אז בכדי שדברים ייעשו יותר לעומק וברוחב רב יותר, זה, למעשה, מה שאני מקווה שתעשו. ( המורה צוחק ) ( מחיאות כפיים ) אמרתי שזה מה שאני מקווה לו, אבל לנסח זאת ביתר דיוק, זה מה שכל החיים מקווים לו. (המורה צוחק ) ( מחיאות כפיים )

שאלה: באזור אחד, לאחר שאנשים רק הגיעו מסין וטענו שהם תלמידי דאפא, חלק מהחברים המטפחים מיד עזרו להם להגיש בקשה למקלט. האם עלינו להקדיש זמן בכדי ללמוד עליהם יותר לפני שאנו עוזרים להם לזכות במעמד של פליט?

המורה: כאשר זה מגיע לסוגיות אלה, תלמידים יכולים להחליט בעצמם מה לעשות בהתבסס על הנסיבות. אם האדם הוא תלמיד דאפא אמיתי, אז אתם לא יכולים לסרב לעזור כאשר יש לו קשיים. שאלו אותו הרבה שאלות מהפא וזה יהיה ברור, לא?

שאלה: מספר תלמידים הולכים לקיצוניות כאשר הם עושים דברים והייתה להם השפעה רעה על הדאפא.

המורה: הישויות שאלוהויות מכבדות פחות מכל הן אלה שאינן יכולות למצוא את עצמן ושהמחשבות הנכונות שלהן לוקות בחסר בכל פעם שהן עושות דברים. אם מישהו אינו יכול למצוא את עצמו, אם הוא לא אומר את מה שהוא מתכוון, אם הוא הולך לקיצוניות כאשר הוא עושה דברים, ואם הוא האמיתי איננו בשליטה, אז אמרו לי, את מי אני אציל? איזה מהם הוא אתה? לאלוהיות יש הכי פחות כבוד לישויות כאלה. למרות שאנשים אלה הצטרפו לשורות תלמידי הדאפא, הם למעשה אינם חלק מהדאפא. זה באמת עצוב. אין להם מחשבות נכונות.

שאלה: מספר תלמידים שיש להם יכולות על-טבעיות חושבים, שכאשר הם שולחים מחשבות נכונות, החיים במימדים אחרים צריכים להינצל, ושזה מעט חסר חמלה להשמיד אותם...

המורה: אם תיקון הפא לא היה קיים, או אם כאשר זה היה קורה זה היה רק המאסטר של איזושהי שיטה המדריך את התלמיד שלו, אז לא באמת הייתם יכולים לומר שזו טעות שתהיה לתלמיד שלו ההבנה הזו, למרות שהמאסטר היה חושב שחסרות לכם מחשבות הולמות. עם כל מאסטר, אילו היה לו תלמיד כזה, התלמיד הזה היה נשלח הביתה במוקדם או במאוחר, משום שאם אתה לא עושה מה שהמאסטר אומר לך, איזה מין תלמיד אתה? היום מה שקורה הוא שונה. תיקון הפא הולך ומתגלה וזה מגיע הרבה מעבר לטיפוח האישי של ישות. כאשר ישות מפריעה לכם ולדאפא, הישות הזו צריכה להיות מנופה, ואין זה עוד עניין של האם אתה, כאינדיבידואל, רחום; במקום זאת, זהו עניין של האם אתה אחראי כלפי הדאפא.

אתה תלמיד דאפא, אז אל תחשוב שהמטרה של להציל אנשים היא רק כדי שאתה עצמך תטפח לשלמות. היא לא. האחראיות של תלמיד דאפא היא לאמת את הפא. האם אתה אפילו לא תאמת את הפא? כאשר הדאפא ניזוק, האם אתה אדיש? תלמידי הדאפא בסין נהרגים על-ידי הרדיפה מהדברים האלה – האם אין לזה כל קשר אליך? אתה השגת הכל באמצעות הפא, בזמן שהדאפא לא צריך שום דבר ממך בחזרה. אבל מכיוון שאתה אחד מתלמידי הדאפא, אם הדאפא היה נעלם, האם הייתה לך אפשרות להתקיים? האין הגנה על הדאפא היא הגנה על עצמך? למעשה, אני חושב שהבעיה שיש לתלמיד זה הולכת מעבר לבלבול גרידא. לא סיימתי לקרוא את מה שבפתק השאלה...

שאלה: ... המציא מערכת של דברים הכרוכים בדקלום הלון-יו מספר מסוים של פעמים והוספת מודרות מסוימות, באומרו שיש לזה השפעה רבת עוצמה. (המורה: רואים, האם לא אמרתי שהבעיה שלו הלכה מעבר לבלבול גרידא?) ( הקהל צוחק ) והוא בשקט הסתובב ולימד תלמידים אחרים.

המורה : זו הפרעה. הוא מנוצל על-ידי שדים עכשיו, רק שזה עדיין לא עד-כדי-כך רציני. אז בנוגע לתלמיד זה, הרמה שלו צנחה חמורות, ובהשוואה לתלמידי הדאפא שמאמתים את הפא בדרך נכונה ועם אצילות, הוא מופיע מנגד ככל-כך חסר ערך, ( המורה נאנח ) והוא לגמרי מאחור. במציאות הוא לא יכול להפריע לתלמידים אחרים, כיוון שתלמידים רבים יכולים לומר שהוא איננו צודק, ורק מיעוט קטן שיש לו החזקות חזקות יהיו מושפעים.

שאלה: אני מרגיש שהכוחות הישנים סידרו עבורנו מספר צמתים קריטיות ורוצים להוריד אותנו למטה, אולם כל עוד אנו עוברים מבחנים אלה ומתגברים על הניסיונות הקשים הללו אנו נהיה מסוגלים לוותר על ההחזקות היסודיות שלנו וכך לפעול טוב יותר.

המורה : כן, אם לא היו לכם החזקות לשום דבר לכוחות הישנים לא היה כל תירוץ והם לא היו יכולים לעשות לכם שום דבר.

שאלה: מהו תפקידה של טייוואן בתקופת תיקון הפא, ומה הוא יהיה לאחר שהפא מתקן את העולם האנושי?

המורה : תיקון הפא את העולם האנושי הוא עסק של העתיד. בנוגע לתפקידה של טייוואן, אני יכול רק לומר לכם שבזמן [שלה ולסין] יש את אותם אבות קדומים והם שייכים לאותה קבוצה אתנית, הגישות כלפי הדאפא בשני צידי המיצר שונות, וזוהי ניגודיות חריפה.

שאלה: כיצד, באופן ספציפי, יידעו תלמידי דאפא שזהו היום בו תקופת תיקון הפא מסתיימת?

המורה : שלא תהיה לכם החזקה. כאשר היום הזה יגיע, ההיסטוריה של היקום הישן הזה תסתיים, ותלמידי הדאפא יגיעו לשלמות. רגע זה בו אתם מגיעים לשלמות ונפתחים, עבור יצור חי, זהו רק עניין של לנוע משנייה אחת לזאת שאחריה – וזוהי אפילו לא שנייה – מרגע אחד לזה שאחריו, והקו המפריד בין להיות בן אנוש ואלוהות נחצה. הטיפוח של תלמיד דאפא הולך מהמיקרוקוסמוס אל פני השטח, וזוהי הסיבה שהחלק שטופח בשלמות במיקרוקוסמוס לא יעשה דבר כאשר הגוף העיקרי איננו שולט בו, אולם הוא יודע כל דבר כיוון שהוא סיים את הטיפוח, אחרי הכל. יש חלק שלך הנמצא בתחום הגבוה ביותר אליו טיפחת, ובכל אחד מהתחומים שמתחתיו, כל הדרך למטה, ואתה תדע את מצב העניינים בכל התחומים בהם אתה נמצא. אז בין שנייה אחת לזו שאחריה, אדם בין רגע הולך מהיות בן אנוש להיות אלוהות. וברגע זה אתה תדע כל דבר, וברגע זה אתה תיהפך לאל אדיר וכל יכול.

שאלה: האם המצב הפוליטי הנוכחי בטייוואן הוא תכנוניהם של הכוחות הישנים, או האם הוא נגרם מההחזקות של תלמידי הדאפא?

המורה : נראה שהתלמידים שלנו באמת מוטרדים מזה. תלמידי הדאפא לא גרמו למצב, לדברים אלה אין כל קשר לתלמידי הדאפא שלנו. הם כולם נגרמו על-ידי גורמים שהכוחות הישנים השאירו מאחור בעבר. אולם אם נשפוט על-ידי הדברים בהווה, השרידים של הכוחות הישנים נראים כאילו הם לא יכולים להגשים את המשאלות שלהם יותר.

שאלה: יש תלמיד שהלך לבייג'ינג לעתור לאחר שהרוע החל את הרדיפה. אולם לאחר מכן הוא היה רק קורא ג'ואן פאלון ולא את הכתבים החדשים יותר. שיתפנו אותו במחשבות שלנו פעמים רבות, בתקווה שהוא ייצא מההבנה העקומה הזו, אבל שום דבר מזה לא היה יעיל. האם יורשה לי לשאול באיזה סוג של "פטיש כבד" יש להשתמש בכדי להעיר אותו? (המורה צוחק) (הקהל צוחק)

המורה : דברו איתו עם כוונות טובות ותראו מהן ההחזקות שלו. יש לו מעצור נפשי עקב החזקה, ויש לו פחד, והם אלה שגרמו למצב זה. הוא האמין לשקרים ולתעמולה של הרשע – אלא מה? אבל הוא כן יודע שהפא הוא טוב, אז הוא בקונפליקט, והוא לא יכול לשחרר [מספר דברים]. אם הוא באמת לא יכול לעמוד בסטנדרטים, אז זהו עניינו. אולם אם עדיין יש תקווה להציל אותו, אז אתם צריכים לעזור לו.

שאלה: לאחרונה השתמשנו בצורה של הופעות אומנותיות בכדי להבהיר את האמת לקהילה, והתוצאות היו אדירות. מספר קבוצות הזמינו אותנו להדגים את התרגילים וללמד את השיטה, כשקבוצה אחת מורכבת מחולי סרטן בלבד. הייתי רוצה לשאול, כיצד עלינו לטפל בכך? כמו-כן, אנו מתכננים לארגן הופעה בקנה מידה גדול. האם נוכל לגבות דמי כניסה? האם אנו יכולים לגייס כספים לקבוצות אחרות?

המורה : אתם בשום אופן לא יכולים לגייס כספים לקבוצות אחרות, ואל לכם לעשות דברים שאין להם חשיבות לתלמידי הדאפא. עבור תלמידי דאפא, אימות הפא, הבהרת האמת, הצלת יצורים חיים, ושלילת הרדיפה הם העדיפות הראשונה, ושום דבר לא צריך להפריע. אם אתם עושים דברים שאין להם כל קשר לדאפא, מה שתשיגו לא יהיה שווה את המאמץ.

יש אנשים שעשויים לחשוב: "אם אגייס כסף עבורם, אנשים אלה עשויים להיות טובים כלפי הפאלון גונג." זה לא עובד ככה. לימדתי את הפא במשך שנים כה רבות עכשיו, ומעולם לא חשבתי על שימוש באמצעים כלכליים, איזשהו סוג של סמכות, או השפעה אישית בכדי להביא אנשים להשיג את הפא. אם הוא לא בא בשביל הפא אז זה לא טוב.

שאלה: בזמן שהתביעות מתנהלות, האם התלמידים שלנו יכולים להבהיר את האמת לשופטים? האם זה יפגע בהגינות של התהליך המשפטי?

המורה : לדבר על הרדיפה לא צריך להיות בעיה, וזה צריך להיות בסדר לתלמידים שאינם חלק מהתביעה להבהיר את האמת. בעולם האנושי אנשים נעלו עצמם עם כמות עצומה של הגבלות, אולם אם אתם עושים דברים בתבונה, לא תעשו משהו רע, ולא צריכה להיות בעיה.

שאלה: מתאמת שהבהירה את האמת באזור מיוחד של תיירים בהוג קונג הצליחה לתקן את המקום הזה כל כך טוב, זה באמת ראוי להערצה. יש תלמידים שחושבים עליה כאלוהות. ויש תלמידים שאומרים שללכת לשם להבהיר את האמת במשך שבוע זה עדיף מטיפוח בטייוואן במשך שנה שלמה. (הקהל צוחק) ( המורה: ובכןזה קיצוני.) משום שתלמידים רבים הולכים לשם מתוך הערצה...

המורה: תלמידים שלנו – זכרו זאת – חלק מהתלמידים שלנו פעלו היטב, אבל היא עדיין מטפחת. אז אם אנו עושים את הדברים אלה, האם זה לא יוביל תלמידים לגבש החזקות חדשות? והאם זה לא יהפוך את התלמידים למעט יותר מדי מרוצים מעצמם? אז אני חושב שאתם עדיין צריכים להיות זהירים. כן, כאשר תלמיד טיפח היטב מבחינות מסוימות, אנחנו צריכים ללמוד ממנו. אבל התלמיד עדיין מטפח ועדיין יש לו החזקות אנושיות שלא הוסרו עדיין, אז אתם עדיין צריכים להשתמש בפא כסטנדרטים שלכם.

שאלה: ... לאחרונה האישה התעקשה לשנות את הדרך לשליחת מחשבות נכונות. היא שינתה את הסדר של הקטעים של חמשת הדקות, והפכה את חמשת הדקות הראשונות מניקוי כל המחשבות הרעות במוחנו אנו להשמדת הידיים השחורות. והיא גורמת לתלמידים אחרים ללכת על-פי הנוסחה שלה.

המורה: רואים, הנה זה בא. ( הקהל צוחק ) זה גרם לה לגבש החזקות – רואים מה קרה עכשיו? הובלתם אותה לעשות דברים בדרך משלה. זו הסיבה שאני אומר לכם שאתם צריכים ללמוד את הפא הרבה ולהשתמש בפא כסטנדרט שלכם. בכל פעם שאדם מטפח היטב מבחינות מסוימות, זה בגלל שהיא טיפחה היטב בפא, ולא משום שהיא טובה יותר מהפא. אז אם אתם הולכים בעקבות דוגמא של מישהו במקום ללמוד מהפא... [זכרו ש] לפני שהאדם סיים את הטיפוח שלו, עדיין יש לה פגמים, וכאשר היא טובה מבחינה מסוימת, אין זה אומר שהיא טובה מכל הבחינות. כעת זה באמת קרה, אתם עוררתם את ההחזקות של התלמידה. היו זהירים עם סוג זה של דברים.

שאלה: מאסטר, האם תדבר בבקשה על איך אנו יכולים להפיץ לאנשים שונים את תכונת היקום של ג'ן-שן-רן תוך שימוש בתקשורת בדרך שנונה ונבונה? ואיך הם היצורים בגני העדן הטאואיסטיים?

המורה: על מה אתה מדבר? ( הקהל צוחק ) "... להפיץ לאנשים שונים... תוך שימוש בתקשורת בדרך שנונה ונבונה? מדוע זה נשמע לי שזה לא משהו שתלמיד דאפא יאמר? אולי זה תלמיד חדש. אין דרך "שנונה ונבונה". תלמידי דאפא עושים כולם דברים על-פי הפא; יש להם חמלה לכל הישויות והם מאפשרים ליצורים החיים לדעת מה נפלא. הם עושים זאת בהתבסס על מה שמתאים לנסיבות היחסיות שלהם ובהתבסס על הרצון שלהם לעשות זאת.

איך הם גני העדן הטאואיסטים? המערכת הטאואיסטית, כפי שאמרתי קודם לכן, למערכת הטאואיסטית לא היו גני עדן בעבר. הטאואיסטים מטפחים לבד ובבידוד מוחלט, ואפילו בשמיים הם נשארים במערות. והטאואיסטים שבשמיים מסתובבים, גם כן, ורק במספר קטן של מקרים יש להם מקדשים טאואיסטים. בזמן האחרון, יחד עם ההופעה של הדת הטאואיסטית, הופיעו מספר ויכוחים בודהיסטיים-טאואיסטיים. זו הסיבה שהדת הטאואיסטית הוקמה, ובדת הטאואיסטית התחילו להיות גם כן בודהות ובוהיסאטוות. כל הדברים האלה נפתרו.

שאלה: כאשר בעל ואישה הם שניהם תלמידי דאפא ויש להם קונפליקטים ובעיות שלא ניתן לפתור, האם הם יכולים להתגרש? (הקהל צוחק) האם יש לזה קשר כלשהו לטיפוח?

המורה: למעשה הייתי אומר שיש לכם החסרות בטיפוח שלכם, למרות שמספר תלמידים עשויים לומר שאתם פועלים בסדר גמור. האם אין לכם החזקה חזקה מדי לדברים אנושיים אלה? אילו שניכם הייתם יכולים לוותר על עצמכם ולטפח היטב ושלא תהיה לכם תפיסה כזו גדולה של עצמכם, אז האם יכולתם שלא לטפל בדברים האלה היטב, בהתחשב בכך שהן הבעל והן האישה תלמידי דאפא?

בנוגע לגירושים, אמרתי לכם להתאים לחברה הרגילה ככל הניתן; היום, בין אם מדובר בלהתגרש או להתחתן, אני לא אומר דבר. אני דן בדברים במונחים של עקרונות פא. אבל אני אגיד לכם, הדברים האלה לא יורשו בעתיד. הם תוצאה של המצב הנוכחי בחברה המודרנית. אני לא יכול לכפות עליכם לעשות דברים בדרך מסוימת, אולם החיים של העתיד לא יורשו לעשות זאת, והם גם לא היו [אילו יכלו].

כמו כן, בואו נדבר קצת על בני אדם. בימינו אנשים באמת מייחסים חשיבות לרגשות, אולם רגש הוא אחד הדברים הכי פחות אמינים. "כאשר אתה נחמד אלי אני שמח, וכאשר אתה כבר לא נחמד אלי ההרגשה נעלמת." אז כיצד תוכל לסמוך על הדבר הזה? האם קשרים רגשיים יכולים לתמוך בנישואים? אצל בני האדם יש לא רק מחויבות מוסרית הכרוכה בכך, אלא גם, בין גבר ואישה, אתם חבים זה לזו. אז במונחים של האישה, כאשר היא שמה את כל חייה בידיים שלך, הגבר צריך להבין, "אישה זו הפקידה את כל חייה אצלי. אני חייב להיות אחראי עליה." חוש החובה שיש לבעל ואישה זה לזו הוא משהו שאנשים אינם מכירים בו ואינם מעריכים היום. כמובן, המצב של החברה כעת איננו כפי [שתיארתי כרגע], אז אני לא דורש זאת ממכם. כתלמידי דאפא אתם צריכים לנהל את עצמכם היטב ולעשות את כל המאמצים להימנע מדברים כאלה [גירושים].

כמובן, כעת דיברתי רק על גברים. אני צריך לדבר מעט על נשים עכשיו. ( הקהל צוחק ) ובכן, אהיה מתון. ( הקהל צוחק ) כאישה, את מצידך צריכה להבין את בעלך. נשים: אתן כולכן רוצות שהגברים שלכן, הבעלים שלכן, יהיו חזקים, הוגנים ומכובדים, טיפוס גברי, אבל בפעולות שלכן אתן תמיד מורידות אותו למטה, שומרות אותו תחת שליטה כה הדוקה שהוא כמו אישה ( הקהל צוחק ). אז כיצד הוא יכול להיות גברי? כאשר כל החברה במצב זה, חשבו על זה, הגברים של החברה הפכו כולם לגבר-היא, ( הקהל צוחק ) וכל הנשים הפכו לאישה-הוא, ( הקהל צוחק ) – זהו ההיפוך של יין ויאנג. כמובן, ככה היא החברה, ואני לא אתעקש שאתם תהיו בדרך מסוימת. יש לנו כמה תלמידות נקבות שהן באמת מאוד מוכשרות, ויש כמה נשים שהן באמת מדהימות, ( המאסטר צוחק ) ולעיתים הן עוברות את הגברים במונחים של יכולות. אבל באותה מידה, פעמים רבות אתן באמת צריכות להיות מתחשבות בגברים שלכם. כמטפחת, עלייך להיות אדם טוב בכל מקום בו את נמצאת, ועלייך להיות מתחשבת באחרים – אז בבית מדוע אינך יכולה להיות מתחשבת ומבינה כלפי בעלך שלך? האם אין עלינו להשאיר לאנושות העתידית את הדברים הטובים ביותר? כאשר שניכם מטפחים על כל אחד מכם להיות מתחשב באחר, ועם זה, כיצד אתם יכולים לדבר על גירושים? נישואים צריכים להיות משהו שלא ניתן לשבור ( הקהל צוחק ) ( המורה נאנח )

שאלה: הייתי רוצה לבקש ממך לדבר בבקשה על כיצד להבהיר את האמת לאנשי עסקים.

המורה: לבני האדם יש החזקה לאינטרס עצמי. עבור אנשים רגילים, אינטרס עצמי הוא מעל כל השאר, וזה פשוט איך שבני האדם. כאשר אתה מספר להם על האמת, הם יבינו: "או, אתם אנשים טובים ואתם נרדפים. אבל אני עדיין צריך ללכת לעשות כסף." משום שמדינות שונות ממשיכות להשקיע כסף שם בזמן זה שבו הפאלון גונג נרדף, זה נתן לרשע את היכולת ואת המימון לרדוף את הפאלון גונג, וזה עשה את המדינות הללו שהשקיעו את הכסף תלויות בשוק הזה, אז הן לא מעזות לחשוף שום דבר או לנקוט עמדה נגד הרדיפה. זה פשוט איך שבני האדם, אלא אם הם מתחילים לטפח, אז זהו המקסימום שאנחנו יכולים לעשות בשביל להעביר להם את המסר. בכל הנוגע לאנשי עסקים, אתם יכולים להשאיר זאת ככה.

שאלה: הייתי רוצה לשאול את המאסטר, שאקימוני אימת והואר ל-"איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז וחכמה", אז בזמן שאנו מטמיעים עצמנו בפא אנו חייבם גם לאמת ולהתעורר, בתוך הדאפא, לעקרונות של עצמנו שנטמעים בפא, האם זה נכון?

המורה: כן, אבל לא סיימתי לסכם את הדברים האלה שעליכם לאמת ולהתעורר אליהם, אז אתם לא יודעים עדיין מה הם – לא תדעו עד שתהיו מוארים, משום ששיטת הטיפוח שלנו שונה. אל תלכו ותיצרו משהו רק כדי להיות שונים. אם אתם הולכים וממציאים מושגים חדשים מחר, וטוענים: "זה מה שאני מטפח", אז הלכתם בדרך סוטה.

שאלה: תלמידי דאפא מאוסטרליה, יפן, מלזיה, (המאסטר: אני חושב שאני אקרא את אלה.) אוסטרליה, יפן, מלזיה, אינדונזיה, סינגפור, מקאו, קוריאה, טייוואן, ניו זילנד, תלמידי הדאפא שמוחזקים בניגוד לחוק למחנה העבודה בכפיה לנשים של בייג'ינג, ליוג'ואו בפרובינצית גואנגשי, מייג'ואו בפרובינצית גואנגדונג, שנג'ן, יאנגג'ואו בפרובינצית ג'יאנגסו, סידני, בתי הספר מינגווי של יפן, נינגבו בפרובינצית ג'ה-ג'יאנג, ג'ו-האי, האנגג'ואו, צ'ינגדאו בפרובינצית שאן-דונג, האי-יאנג, שנחאי, יאנביאן, ווהאן, שאנשי, העיר ג'ילין בפרובינצית ג'ילין, העיר שואנג- צ'נג בפרובינצית היי-לונג-ג'יאנג, ווי-האי, פאן-יו בפרובינצית גואנג-ג'ואו, שי-אן, בייג'ינג, והעיר ג'יאנגמן בפרובינצית גואנג-דוגנג שולחים את הוקרתם הגבוהה ביותר למאסטר האדיר והנערץ.

המורה: תודה לכולכם. ( מחיאות כפיים ) אני יודע. וזה בייחוד כך לתלמידים האלה מסין, אני יודע מה הם מרגישים, אני יודע על הגעגועים שלהם למאסטר, ולמעשה אני מרגיש אותו דבר כלפיהם. הרשע יושמד; עננים שחורים אינם יכולים להאפיל את השמיים.

שאלה: כאשר התקשרתי לבייג'ינג להבהיר את האמת, מטפח עמית ענה לטלפון. אמרתי להם: "תלמידי דאפא מסביב לעולם חושבים עליכם. בבקשה האמינו ביציבות במאסטר ובדאפא. זה קשה לשאת, אבל אתם יכולים לשאת את זה. זה קשה לעשות, אבל אתם יכולים לעשות את זה." המתרגל ביקש ממני לשלוח ברכות למאסטר כאשר אראה אותך. כולם מתגעגעים אליך.

המורה: תודה לכולכם. ( מחיאות כפיים )

שאלה: הייתי רוצה להעביר ברכות למאסטר מקצינים לביטחון הציבור בפרובינצית גואנג-דונג. כרגע ישנם ( המורה: אדלג על הקטע שמספר את המספר שלהם כאן) שרואים את הרדיפה כפי שהיא.

המורה: המצב של הבהרת האמת והצלת הישויות משתנה יותר מהר עבור תלמידי הדאפא של סין מאשר באופן בינלאומי, וזה משום שישנם, אחרי הכל, מספר עצום של תלמידי דאפא שם; כמעט 100 מיליון תלמידי דאפא מפעילים השפעה ענקית בשלילת הרדיפה. הבהרת האמת סביב כל העולם והצלת ישויות מחוץ לסין סייעה לאנשים בכל מקום להפוך מודעים לאמת ולגנות את הרדיפה, והיא סילקה את הרשע. זה תוצאה של תיקון הפא והמאמצים המוצקים של תלמידי דאפא סביב כל העולם. אולם בכדי שהרדיפה בסין תיעצר לפני שתיקון הפא מגיע, תלמידי הדאפא בסין עדיין יהיו צריכים לשחק תפקיד מרכזי. בנוגע לרדיפה הנוכחית, חברים רבים בציבור הכללי בסין מוטרדים ממנה, וזה לא רק הציבור הכללי, בשכבות גבוהות יותר של החברה גם כן ואפילו בדרג הגבוה יותר של הממשלה, אנשים רבים צעדו קדימה לדבר באופן ישיר על העובדות של הרדיפה נגד הפאלון גונג. בקרוב האנשים יקומו ויגנו את הרדיפה.

שאלה: בכתבים האחרונים ציינת שמחויבויות גדולות יותר מחכות לנו בעתיד. האם זה התייחס לירידה שלנו לעולם בני התמותה לאחר השלמות בכדי להציל את היצורים החיים שלנו?

המורה: מה שאתם עושים ברגעים אלה זה להציל יצורים חיים. אתם לא יכולים ללכת למעלה ואחר כך לחזור. ( הקהל צוחק ) מי ירצה לחזור? אתם כאן וחושבים שהמקום הזה די טוב, אבל זה משום שהעיניים שלכם לא יכולות לראות את המציאות של הדברים כאן. מרגע שתגיעו לשם למעלה ותסתכלו אחורה, אתם תמצאו את זה רק מטונף כאן בעולם האנושי הזה, ואתם לא תרצו לחזור אפילו אם תתבקשו. וזו הסיבה שאני אומר שהישויות האלו שהעזו להגיע לכאן ולהשיג את הפא הם כולן ראויות להערצה. אולם הרדיפה על-ידי הכוחות הישנים גרמה ליצורים החיים לחטוא נגד הדאפא, והמעשים של בני אדם במשך הרדיפה באמת הרסו הרבה אנשים, והרסו הרבה חיים.

שאלה: כיצד צריכים תלמידים נכים להתמודד עם שליחת מחשבות? אני שואל משום שיד ימין שלי פגועה.

המורה: אז אתה יכול להשתמש ביד שמאל שלך. זה לא משנה, משום שזה אפילו בסדר לא להשתמש בשום מודרה כאשר אתם שולחים מחשבות נכונות. ביקשתי מכם להשתמש ב מודרות כדי לעזור לכם לקבל תחושה חזקה יותר כשאתם שולחים מחשבות נכונות, לתת לכם תחושה חזקה יותר של שליטה, זה הכל.

שאלה: בטייוואן, כיצד נוכל לעודד מטפחים עמיתים להשתנות מלהיות פסיביים ללאמת את הפא באופן פעיל, ולהוקיר את חלק הזמן האחרון בתיקון הפא?

המורה: עכשיו בנוגע לזה, למעשה, אני הכי פחות דואג בנוגע לתלמידים בטייוואן. בשל הגישה של הממשלה כלפי הדאפא שם, זה לא מדאיג אותי הרבה. ומשום שעם הפא נגיש, התלמידים שם פעלו טוב מאוד. לעיתים אני מרגיש כאילו מה שהם עושים דומה למה שהתרחש בעבר כאשר הייתי בסין. ( מחיאות כפיים ) בנוגע למספר מאוד קטן של אנשים שאינם פועלים היטב באזורים מסוימים, זוהי התבטאות של התהליך שבו תלמיד זוכה להבנה טובה יותר והתהליך של הגעתם של תלמידים חדשים לבגרות, וכל זה בהדרגה ישתפר. ההפרעות שהם נתקלים בהן בטיפוח האישי שלהם אינן אותו דבר כמו הרדיפה בסין, אבל יהיו כמובן לעיתים קרובות מבחנים ליחידים. אז כמטפחים עליכם להבין את זה נכון. אתם לא יכולים לפחד מקשיים ומבחנים. האם הייתם מטפחים אילו הייתם מעבירים את כל ימיכם בנוחות ובאושר?

שאלה: כאשר אנו לומדים את הפא עם תלמידים סינים, אנו קוראים פסקה בסינית ואז פסקה ביפנית. כמה תלמידים סינים חושבים שלימוד הפא באופן זה הוא איטי מדי ואיננו משפיע כמו קריאה בקבוצה אחת [של שפה].

המורה: אני חושב שכל אחת מהדרכים בסדר, זה בסדר שהתלמידים דוברי היפנית יקראו יחד ושהתלמידים דוברי הסינית יקראו יחד. מה שיותר נוח לכם. אין כלל מוחלט. פשוט עשו את מה שעוזר לאנשים להשתפר.

שאלה: אני די צעיר. כאשר אני רואה החזקות אצל חלק מעמיתיי המטפחים שהם מבוגרים יותר ממני, אינני מעז להעלות אותן. האם זהו פחד – החזקה?

המורה: אל תפחד. כאשר אתה רואה משהו שאינו כשורה אתה יכול לדבר על זה. אפילו תלמידים מאוד מאוד צעירים יכולים לדבר על מה שהם רואים.

שאלה: אני מכיר תלמיד שעשה טעות ענקית לפני מספר שנים ובאמת הייתה לו השפעה שלילית על הדאפא. כעת הוא במצב קשה באמת. האם עלי לעזור לו?

המורה: אם האדם עשה דברים רעים והפסיק לתרגל, אז אתה לא יכול לקרוא לו תלמיד. עכשיו אתם כולכם עסוקים בהבהרת האמת, אז אתה יכול לשפוט בעצמך האם זה שווה להקדיש הרבה זמן כדי לעזור לו. אם האדם יכול עדיין להינצל, ומהן העלויות של לעשות משהו כזה בהתחשב במה שיש לך כרגע, אלו הם דברים שאתה צריך להחליט עליהם בהתבסס על הנסיבות.

שאלה: טייוואן היא המקום בו הכי הרבה עיתונים בשפה הסינית נקראים מחוץ לסין. מאסטר, האם תיתן לנו בבקשה הנחיה לגבי העתיד של פרסום עיתון יומי בטייוואן.

המורה: אני עדיין אומר את אותו הדבר: עשו את ההחלטות בעצמכם בהתבסס על הנסיבות והיכולות של התלמידים שלנו. אל תבקשו מהמאסטר לאשר משהו. מרגע שהמאסטר אומר משהו אתם תאמרו: "המאסטר אמר זאת", ולא תתייחסו לשאלה אם זה בר-ביצוע, אם יש אתגרים, ואם התנאים הבשילו, ולא תתייחסו לשום דבר ותתעקשו לעשות זאת. זוהי הסיבה שאני אומר שעליכם לתכנן דברים תחת הנסיבות שלכם.

שאלה: כיצד עלינו להבין את: " רואים את מהות המתרחש רק כשמברישים את כיסוי האבק . "?

המורה: "...רק כשמברישים את כיסוי האבק", משחר הזמנים ביקום ועד להווה, כמות אינסופית של זמן עברה. יש תמיד גופים קוסמיים שמתפרקים, בדיוק כמו חילוף חומרים. הם מתפרקים ואז נוצרים מחדש, ונוצרים ואז מתפרקים שוב. בשל כך, המדע של המין האנושי למעשה מאמין שפיצוץ גדול הוא מה שחולל את היקום. האבק של היקום נופל כלפי מטה, ומרכיבים רעים הולכים ללא הרף כלפי מטה. מלמעלה עד למטה, אף רמה איננה טהורה כפי שהייתה אז בעבר. ושלושת העולמות, בייחוד, הפכו ליותר ויותר גרועים; זה נעטף באבק במשך זמן כה רב, והאבק נעשה עבה מאי-פעם. כאשר הירח נשלח למעלה בעבר, הוא לא היה כה גדול כפי שהוא היום, כעת העובי של פני השטח החיצוניים שלו גדול בתריסרים של קילומטרים. אז בנוגע ל-"רואים את מהות המתרחש רק כשמברישים את כיסוי האבק " , יצורים חיים כוסו על-ידי גורמים חיצוניים, ומרכיבים רעים רבים הפכו אפילו את הישויות עצמן למזוהמות, והמין האנושי, בייחוד, נשלט על-ידי רוע מבחוץ במשך רדיפת הדאפא. אז לאחר שהדברים האלה מנוקים אנו נעיף מבט נוסף ונראה איך הן הישויות האלה. זוהי המשמעות של זה. ( מחיאות כפיים )

שאלה: תכנון מקיף ותיאום שניהם נוכחים בכל סוגיה. מדוע זה אתה מעודד תיאום אבל לא תכנון מקיף?

המורה: אתם רק צריכים להיפגש יחד ולדון כיצד לעשות דברים. לתיקון הפא יש את ההתקדמות משלו. למעשה, מה שאתם עושים זה רק את שלושת הדברים; הנחת היסוד כבר נקבעה. עם שלושת הדברים שמשמשים כנקודת המוקד, אתם חושבים איך לעשות אותם היטב ובאותו הזמן מטפחים את עצמכם היטב ומצילים יצורים חיים – החלק הקשה ביותר הוא להציל יצורים חיים. לעשות דברים היטב זה למעשה עניין של תיאום. כאשר אני אומר תיאום, אני מדבר על שיתוף פעולה ולפעול יחדיו היטב. אימות הפא זה גם כן טיפוח, ואם כולכם תסתכלו פנימה אתם תהיו מסוגלים לשתף פעולה היטב. דאפא זה טיפוח, ואין שום דבר אחר. תלמידי דאפא עושים דברים להבהיר את האמת, בכדי, ראשית, להציל את כל הישויות, ושנית, לרסן את הרדיפה, לחשוף את הרדיפה, ולהתנגד לה. אין לנו כל מטרה אחרת. אז בנוגע לפעילויות שתלמידי דאפא מארגנים והבהרת אמת באמצעות הצורה של כלי תקשורת, אתם נפגשים כדי לתכנן את הדברים, ואלו הם דברים שהתלמידים שלנו עושים כיחידים.

שאלה: האם הגורמים מחוץ ליקום הם אותו דבר כמו מים שקטים חסרי חיים?

המורה: המים חסרי החיים שדיברתי עליהם הם רק צורה ברמה מסוימת של היקום. היקום הוא כה מורכב שלא ניתן לתאר אותו בשפת אדם. בנקודה מסוימת אין אפילו מים, זה כבר לא מים. היקום הוא עצום במידה שלא תיאמן, ובכל תחום עצום יש סיבה בסיסית מאחורי היצירה של היקום הזה, אבל אף אחת מהן איננה הסיבה הבסיסית ביותר. אולם עבור הישויות בתחום נתון, כאשר הן רואות את כל זה הן חושבות שזוהי הסיבה הבסיסית. זוהי תופעה נפוצה מאוד.

שאלה: האם מתאמים באגודת הדאפא יכולים להציב עצמם מעל התלמידים? התלמידים אינם יכולים להעלות ביקורת, והמתאם הראשי יוצר פלגים וקליקות.

המורה: אני חושב שאם למתאם יש למעשה את הבעיה הזו, אז הוא באמת צריך לשים לכך לב. מדוע התלמידים חושבים עליך, המתאם, באופן זה? אולי המצב הוא שיש לנו הרבה בעיות? אתה באמת צריך לחשוב על זה כעת. מתאמים, ובכן למעשה, כאשר אני אומר מתאמים, או אנשים עם עמדות של אחריות, זהו רק שם. על מה הם "אחראים"? האם אתם יכולים להיות אחראים על הדאפא? האם אתם באמת יכולים להתמודד עם זה? למעשה אתם רק אנשי קשר, אנשים שמשרתים אחרים, ואין לכם כל עוצמה או סמכות. תאמו בין כולם היטב, וזהו התפקיד הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות בסיוע למורה ברמת פני השטח האנושי.

זה לא נראה הולם לומר שהמתאמים יוצרים חבורות כדי לגבש קליקות. האם לא כל המתאמים למעשה מטפלים ומשגיחים על כל התלמידים? אולי לפעמים הוא נראה קרוב יותר לאלה שסביבו, וזה במהרה ייתן לתלמידים אחרים את הרושם הזה. אם לתלמידים מסוימים יש בעיות עם המתאם והם מדברים בפומבי על ההחסרות של המתאם בין תלמידים, אז הבעיה איננה קשורה רק למתאם. אתם מטפחים, אז מדוע אינכם מסתכלים פנימה? אתם מעוררים התנגדויות בין תלמידים כלפי המתאם, אתם מובילים קבוצה של אנשים ללכת נגד המתאם, וזה להיות חסר אחריות הן כלפי עצמכם והן כלפי הדאפא. אני מסתכל על שני הצדדים.

אז בנוגע למתאם, אתה אכן צריך לפעול היטב; ובנוגע לתלמידים, אתם לא יכולים תמיד להתמקד במתאם. אתה תלמיד דאפא, וכל אדם מטפח את עצמו, אבל מה אתה עושה? האם אתה רק עוזר למתאם לטפח? האין אתה מטפח בעצמך? האין זו הבעיה? אולם בנוגע למטפח, האם באמת יש לך בעיות חמורות? אם אתה לא יכול לעזור למאסטר להוביל את התלמידים באזור שלך היטב, אז האם אין לך בעיות בעצמך? האם אתה יודע מה אני חושב? אני לא יכול להשאיר מאחור אף תלמיד דאפא. כל אדם הוא משפחה עבורי, אז כיצד אתה יכול להתייחס באופן שונה לבני משפחה שונים שלי? אני בהחלט אתמוך בכם, המתאמים, כאשר זה נוגע לעבודת דאפא, והדרכת התלמידים המקומיים היטב היא באמת תרומה אדירה. לאנשים רגילים יש אמרה: "אל תשתמש באדם שיש עליו ספק. אם אתה משתמש באדם, אל תטיל בו ספק." זה מה שאנשים רגילים אומרים. הדאפא מחשל אתכם, אולם כתלמידי הדאפא שלנו אתם צריכים לסלק את כל ההחזקות שלכם, כולל ההחזקה ללהיות מתאם או מנהיג. כולם מטפחים. זה רק שאתה מישהו שנותן יותר לאחרים. אז מתאמים, זה מה שאני דורש מכם כמאסטר שלכם.

לעשות עבודה של דאפא זה גם כן טיפוח, ואף אחת משיטות העבודה בחברה הרגילה איננה קשורה לאיך שאתם פועלים כמתאמים בדאפא. במילים אחרות, צורה או דרך עבודה זו לא התקיימה בעבר, כאשר למישהו גם הייתה אחריות והוא גם היה מטפח רגיל. אתם חוקרים את המסלולים של עצמכם, וכל מתאם דאפא ממתן את מזגו. בהתחלה אולי הוא לא פעל טוב מדי, אבל בהדרגה עליו להתבגר. ובמשך התהליך הזה בהחלט יהיו לו החסרות והוא יעשה טעויות, וזהו התהליך של מיתון המזג. זהו האופן שאני מסתכל על זה כמאסטר שלכם. אני לא יכול להחליף אותו עם מישהו אחר לפני שמזגו מותן עד לבגרות, ולהתחיל ולמתן את מזגו של אדם חדש מההתחלה, משום שבתהליך הזה יהיו הרבה טעויות ולתלמידים יהיו הרבה תלונות, וזה יכול אפילו לפגום במצב הכללי של הדאפא ולהפריע לאימות הפא של תלמידי הדאפא כגוף אחד.

כאשר למתאם יש בעיה, על התלמידים להצביע על כך בפניו, ואפילו לומר לו זאת במונחים חמורים. בנוגע לתלמידים, עליכם לשים את הדאפא ראשית, במקום כל הזמן לשים את הדעה שלכם ראשית, ולהצביע על איך אחרים טועים. אם מתאם מסוים באיגוד הדאפא באמת עוצר את התלמידים מלעשות דברים, אז יש לו בעיה חמורה, מכיוון שזה מסתכם בלהפריע לכל תלמיד דאפא ללכת במסלול שלו של אימות הפא. אם האדם הוא באמת כזה, אז אנחנו צריכים לחשוב על האם האדם מתאים; זה לא יעבוד אם הוא ימשיך כך. אולם אם זה לא כך, או אם כמה תלמידים למעשה קלקלו דברים, והם לא מסכימים להקשיב לעצה של המתאם והופכים את זה וטוענים שהוא מפריע לאימות הפא של התלמידים, אז זה לא טוב. במקרה זה מדוע תלמידי הדאפא אינם יכולים להסתכל על דברים מנקודת המבט של הדאפא? אני רוצה שמזגו של כל אדם ימותן עד לבגרות.

כשמסתכלים על זה מזווית אחרת, העימותים שלכם הם למעשה מבחנים שעליכם לעבור בתהליך השיפור. אתם כולכם משפרים עצמכם, וכל אדם צריך להסתכל פנימה על עצמו. מצידו של המתאם, כאשר הבעיות האלה עולות, אנחנו לא יכולים לומר שאינך אחראי – אתה אכן צריך לשאת אחריות על זה. כאשר לא פעלת היטב בלהוביל קבוצה כזו גדולה של תלמידים האחריות היא מרכזית, ועליך להבין זאת. כמאסטר שלך, אינני יכול להשאיר מאחור אף לא תלמיד אחד, ואני אומר לך שכמתאם, אינך יכול להשאיר מאחור אף לא אחד מהתלמידים שלי. ( מחיאות כפיים ) כאשר תלמיד הוא ביחסים טובים אתך, אתה עושה אתו דברים, וכאשר מישהו איננו מקשיב לך, אתה מוציא אותו? אינך יכול להיות ככה, וכמאסטר שלך אינני רוצה סוג כזה של מתאם. אתה צריך לתאם בדרך שמאפשרת לאנשים לעבוד יחד, ואתה צריך להשתפר באופן מתמשך בהתבסס על הפא ולגבש סביבה מהוגנת, כך שתלמידי הדאפא יוכלו לעשות היטב את הדברים של אימות הפא, כמו הבהרת האמת, הצלת יצורים חיים, וריסון הרדיפה.

שאלה: בארבעת השנים האחרונות, כמה תלמידי פאלון גונג מסין הוציאו הרבה כסף לבוא לקוריאה לעבוד. סטאטוס ההגירה שלהם הוא בלתי חוקי, וההכנסה החודשית שלהם היא בין שבעת אלפים לעשרת אלפים יואן. הם לא מסוגלים להכיר באחריות שיש לתלמיד דאפא במשך תקופת תיקון הפא, ובאו לכאן רק לעשות כסף ולשלוח כסף הביתה. הם אפילו אומרים שזה אורגן על-ידי המאסטר. הייתי רוצה לשאול כיצד אנחנו יכולים לשכנע תלמידים אלה לחזור לסין לאמת את הפא?

המורה: כאשר תלמיד דאפא רואה שהמצב בסין עגום, שעדיין עוד תלמידי דאפא נרדפים, ושרבים מאנשי העולם מורעלים, אם תלמיד דאפא איננו עושה את הדברים שתלמיד דאפא עושה, אז האם הוא עדיין תלמיד דאפא? זה בסדר לעזוב את סין כדי לעשות דברים של דאפא, אולם אם מישהו איננו עושה דברים של דאפא, כיצד הוא עדיין יכול להיות ראוי להיות תלמיד דאפא? בין אם הם בסין או מחוצה לה, הם עדיין צריכים להיות תלמידי דאפא. מרגע שהם הופכים אותו הדבר כמו אנשים רגילים הם הינם אנשים רגילים. אז במונחים של התלמידים האלה, עליכם להסביר להם בבהירות שאם הם רוצים להישאר שם הם צריכים לעשות מה שתלמיד דאפא צריך לעשות.

שאלה: לאחרונה, ההבדלים בדעות וחוסר ההבנות בין החברים המטפחים היו די גדולים. הייתי רוצה לשאול את המאסטר, האם זה משום שככל שאנו מרחיקים לכת בשלבים המאוחרים יותר של הטיפוח, ההבדלים בין הרמות של החברים המטפחים גדולים יותר? או האם אלה הכוחות הישנים מפריעים?

המורה: זה נכון שההבדלים בין הרמות של תלמידים הולכים וגדלים, אולם ההפרעות של הכוחות הישנים מעולם לא פסקו גם כן. אז בכל מקום שיש גורמים אישיים בדעה של תלמיד, זה הולך להיות מנוצל. תופעה זו לא מתרחשת יותר כל כך הרבה. למעשה, דיברתי על סוג זה של דברים פעמים רבות. התלמידים המטפחים הינם ישות קולקטיבית, וכל מיני סוגים של מחשבות שעדיין-לא-הוסרו יבואו לידי ביטוי. אם אתם לא רוצים להסתכל פנימה ולטפח את עצמכם, אז מצב מסובך יקבל צורה. אז כאשר בעיות אלה עולות באזורים מסוימים, זה בטוח שיש בעיה בלימוד הפא של האזור הזה. כל אלה המעורבים אחראים [חלקית] ולא טיפחו את עצמם היטב, או לפחות במושגים של סוגיה אחת זו.

שאלה: כיצד אנו שונים מדת?

המורה: הדפא הוא חסר צורה! המסלול שאני לוקח אתכם בו היום הוא הטהור ביותר. השלכנו הצידה כל דבר עם צורה, ואנו מסתכלים רק על הלב. טיפוח הוא אבן הפינה של התרוממותה של ישות, בעוד שכל דבר שסובב סביב צורה חיצונית הולך לעורר החזקות. הסתכלו כמה הרבה אנשים דתיים יש היום שאינם מוקירים בודהות, טאואים או אלוהיות אלא במקום זאת [מוקירים] צורות של דתות. מה שהם מאמינים בו זה לא אלוהויות, אלא הצורות של דת והסיבה של בניית דתות – יש הבדל תהומי. אמונה באלוהויות ואמונה בדתות – הם קטבים נפרדים. דתות מעוררות את ההחזקות של אנשים לצורות עצמן, והן השפיעו בחומרה על האמונות הנכונות של אנשים באלוהויות. יש גורמים בצורות שמשפיעים על השיפור של המטפח.

שאלה: לפעמים כאשר אני נתקל בקשיים אינני יודע אם זה תוצאה של הקארמה שלי או הסידורים של הכוחות הישנים.

המורה: בלי קשר לשאלה אם זה הסידורים של הכוחות הישנים או קארמה, עלינו ראשית כל לבחון את עצמנו. אני מבקש מכם לנקות את עצמכם תחילה אפילו כאשר אתם שולחים מחשבות נכונות. הסתכלו על עצמכם תחילה, ואם אתם מגלים שיש לכם בעיה, טפלו בה. עם זה, הכוחות הישנים לא יהיו מסוגלים לעשות שום דבר; כאשר הם לא יכולים למצוא שום דבר כדי להחזיק נגדכם הם ייסוגו אחורה. כמובן, בזמן הנוכחי אפילו אם הכוחות הישנים רוצים לסגת זה לא סוגר את העניין – נקו אותם מכאן לחלוטין. לאחר שאתם מנקים את עצמכם כאשר אתם יושבים ושולחים מחשבות נכונות, נקו אותם מכאן. (מחיאות כפיים)

שאלה: לאחר שקראתי "להקת תופי המותן" [תרגום לעברית לא רשמי] בהונג-יין II , הגעתי להבנה שלמבנה של תופי המותן יש השפעה בסילוק הרשע ובתיקון הפא.

המורה: כן, הצלילים של התיפוף שלכם נושאים ג'ן-שן-רן בתוכם, ובצלילים האלה היכולות של תלמידי הדאפא באות לידי ביטוי.

שאלה: התלמידים הצעירים בטייוואן גיבשו להקת תיפוף בסגנון מערבי. אני חושב שהם צריכים לגבש להקת תופי מותן. (הקהל צוחק)

המורה: אל תתנו לצורות להגביל אתכם. בכל דבר שתלמידי דאפא עושים לאמת את הפא יש עוצמה. למעשה, להקת תופי המותן הייתה רק רעיון שהתלמידים של ניו יורק העלו. אנו לעיתים קרובות משתתפים במצעדים של הקהילה הרגילה, ורצינו להראות לאנשי העולם את הצד הרגיל של חיי תלמידי הדאפא. בכל פעם שהם היו במצעד היו להם תלבושות של שושלת טאנג, נערות שמימיות, וכן הלאה, אז הם תהו: "האם נוכל לחשוב על משהו אחר?" וכך הרעיון של להקת תופי מותן עלה. אנחנו יכולים להשתמש במגוון צורות, אז אם יש לכם רעיון ואתם חושבים שהוא בר עשייה, זה בסדר גם כן.

שאלה: לא משנה מה הן הנסיבות, אנחנו כולנו נהיה איתנים בדאפא, ותמיד נלך בעקבות המאסטר, בכל צעד של הדרך, כדי להשלים את המשימה שלנו של אימות הפא.

המורה: כן, כתלמידי דאפא, ייתכן שלכולכם כאן יש את המחשבה הזאת, וזוהי הסיבה שהיו שינויים ענקיים במצב של אימות הפא בעולם הזה, זוהי הסיבה שהרשע הצטמק היום, וזוהי הסיבה שאנחנו יכולים להציל את היצורים החיים. (מחיאות כפיים)

שאלה: אני חושב שכמה תלמידים באוסטרליה אינם הולכים בעקבות הפא אלא הולכים בעקבות אנשים ורק הולכים עם ההמון, והם מפריעים לתיקון הפא ולמאמץ שלנו להציל את אנשי העולם. ויש כמה תלמידים שאוהבים לקחת מונופול על דברים וכאשר הם אינם מסוגלים לבצע משהו הם לא יספרו בפתיחות לכולם. הם לא דנים בדברים עם כולם ולא עושים דברים באופן שקוף. אנשים אחרים חושבים שהם עושים דברים עצומים ומדהימים, כשלמעשה הם לא השיגו שום דבר מהותי, והם לא יספרו לכולם שהם בזבזו זמן יקר. הם דוחקים החוצה את התלמידים האלה שלמעשה עושים דברים.

המורה: אני יודע על המצב של אוסטרליה. ההחזקות האנושיות של כמה תלמידים עדיין די חזקות. המאסטר מחכה לראות מתי תוכלו כולכם לצעוד החוצה מהעצמי.

שאלה: אם ארגון של אנשים רגילים איננו מניח לנו להשתתף במצעד תחת השם של דאפא, האם נוכל להשתמש בשם אחר או האם עלינו פשוט לא להשתתף כלל?

המורה: אם זהו המצב כמובן שאיננו יכולים להשתתף. האם תלמידי דאפא מצטרפים אליהם בשביל הכיף? תלמידי דאפא הגיעו להציל יצורים חיים, אז [אנו מצטרפים למצעדים] כדי להראות את הדאפא לאנשי העולם ולתת להם לדעת שהדאפא כאן. אם הם לא יניחו לנו לעשות זאת, אז כמובן שאנחנו לא נשתתף. אולם לא להשתתף זה לא פתרון – מדוע הם לא מניחים לנו [להשתמש בשם של דאפא]? עליכם ללכת לדבר אתם, ואתם יכולים להבהיר את האמת. אם יש להם מניע פוליטי מתחת לפני השטח, אז אנחנו גם נוכל לפתור זאת באמצעים משפטיים; לא משנה כמה זמן זה ייקח, זה צריך להיפתר ברמה יסודית.

שאלה: בנוגע לאמצעי התקשורת המנוהלים על-ידי תלמידי דאפא, ברוב האזורים באסיה הם לא התפתחו מהר כמו בצפון אמריקה. כיצד נוכל לעשות סוגים אלה של עבודה טוב יותר?

המורה: רק עשו דברים בהתאם למשאבים שיש לכם זמינים ולמצב ולמסגרת הנוכחיים שלכם. המאסטר איננו כופה עליכם לעשות שום דבר ואיננו יכול לכוון אתכם באופן כזה ספציפי. בנוגע לאימות הפא, אתם צועדים במסלולים שלכם, ואינני יכול לשבת כאן ולומר שעליכם להשיג דברים מסוימים, משום שכל מצב הוא שונה. עשו דברים בהתבסס על המצב המקומי שלכם.

שאלה: במשך השנתיים האחרונות רק מספר קטן של תלמידים נהג להגיע לאתר התרגול לעשות את התרגילים. האם זה אמת שהתלמידים מעבר לים יכולים כולם לעשות את התרגילים בבית?

המורה: כמובן שלא. למעשה, אני יודע שהסיבה הגדולה ביותר היא שהתלמידים שלנו לקחו הרבה עבודה קונקרטית להבהרת האמת, ומשום שהם כל כך עסוקים יש להם פחות זמן לצאת החוצה ולעשות את התרגילים. אם זהו המצב זה נורמאלי. אבל אם זה לא, אז זה לא נורמאלי. גלו {פרטים} נוספים מהתלמידים האלה שאינם יוצאים החוצה.

שאלה: לתלמידים יפנים היו הפרעות במשך הפעילויות האחרונות שלהם. מה עלינו לעשות?

המורה: יפן... ובכן, בכל מקום בו בעיה מופיעה, זהו המקום שעליכם ללכת להבהיר את האמת. הרוח היפנית היא לא לוותר עד שמשהו מושג. הדאפא טוב לאנשים מכל הבחינות, ובכל מקום שאנחנו הולכים להבהיר את האמת, אנחנו למעשה מפיצים את השורשים של הטוב (שן), מנקים את הגורמים הרעים שם, ומביאים ברכה לחיים שם. לאנשים יש צד שמודע. בנוגע להרבה דברים, כאשר כולם משתפים פעולה זה עם זה, הם ילכו טוב יותר. אני מקווה שאתם יכולים למקד פחות תשומת לב ואנרגיה למי פעל היטב ומי לא, מי טוב ומי רע, או איך אדם זה או אחר – מקדו את כל תשומת הלב שלכם והקדישו את כל האנרגיה שלכם לאימות הפא. (מחיאות כפיים) כאשר כולכם תוכלו לשתף פעולה זה עם זה ולפעול היטב בדברים כדי לאמת את הפא, זה הזמן שבו תקימו את המוסריות האדירה שלכם. כאשר אתם מעירים בנוגע למי טוב ומי רע, אלוהיות אפילו לא יסתכלו עליכם ישירות.

כמובן, לכמה אנשים באמת יש בעיות ויש למתוח עליהם ביקורת. עלינו לפתור את הבעיה מתוך חוש של אחריות לפא ולעשות זאת עם רצון טוב, תוך ששמים את הפא בעדיפות הראשונה, ועלינו להימנע לחלוטין מלהשתמש בגישה של אנשים רגילים.

שאלה: אני תלמיד מקוריאה. כמה מטפחים עמיתים רוצים לדעת האם זה הולם שחלק מהמטפחים העמיתים המנהלים את אמצעי התקשורות יקבלו משכורות.

המורה: הנה מה שאמרתי לאנשים בהתחלה: אמרתי שתלמידי דאפא עשו עבודה טובה בהקמת אמצעי תקשורת, ושאתם צריכים להגיע אל החברה, לעלות על מחזור חיובי, להפוך לעצמאים מבחינה כלכלית, להפוך בדיוק כמו אמצעי תקשורת רגילים היכן שתהיו מסוגלים לשלם משכורות ולעמוד בצרכי המחיה שלהם כך שהם יוכלו לעבוד בשביל זה במשרה מלאה – מה שכמובן יהיה נפלא – ולהפוך לאמצעי תקשורת של המיינסטרים ( Mainstream ). אולם עד שתגיעו לנקודה זו ויהיה לכם תקציבים למשכורות, לשלם משכורות מכסף שנתרם על-ידי התלמידים שלנו אסור לחלוטין. בזמן שאחרים מוציאים עבור הדאפא, האם תוכלו לקבל משהו מזה? כתלמידי דאפא עליך רק לתרום את חלקך במה שתוכל – בין אם זה יהיה כסף, מאמץ, או מה לא. אם אתם יכולים באמת לפעול [כמו אמצעי תקשורת אחרים] בחברה, והופכים לרווחיים ומשלמים משכורות, אז אפילו אם זה לא הרבה, כל אחד יכול לקבל חלק, וכאשר יש יותר כסף אתם יכולים לחלוק יותר. אם אז יש לכם יותר רווחים ואתם יכולים להגיע לרמה של המשכורות הרווחות, אז המאסטר שלכם יהיה מאושר בשבילכם. אז, התנאי הוא שלפני שאתם מגיעים לנקודה זו אתם לא יכולים לשלם משכורות תוך שימוש בתרומות מהתלמידים שלנו.

שאלה: הפרויקט של העיתון לקח יותר מחמישים אנשים. כיצד נוכל לתכנן [את המשאבים שלנו] טוב יותר? זה השפיע על פרויקטים אחרים.

המורה: אתם צריכים לתאם את הדברים האלה היטב. העיתון הוא בשלבים המוקדמים שלו, אז הוא אכן צריך סיוע מהרבה אנשים, אבל נסו לא לבזבז משאבים אנושיים. חמישים ומשהו אנשים זה יותר מדי, משום שאתם צריכים לקחת בחשבון את העובדה שכל אדם צריך לצעוד במסלול שלו ולעשות דברים אחרים. בשלב ההתחלתי של ניהול העיתון הדברים עשויים להיות די קשים, וצריך כמה אנשים, אבל שלא יהיו יותר מדי מעורבים. עליכם לתאם את הדברים האלה היטב, משום שהבהרת האמת במסגרות אחרות חשובה גם כן.

הבהרת האמת ישירות והבהרת האמת באמצעות התקשורות משלימות זו את זו. אתם לא יכולים להסתמך רק על דרך אחת של הבהרת האמת. כפי שראיתם, כרגע יש מגוון דרכים, אתם העליתם הרבה גישות: אינטרנט, טלוויזיה, רדיו, הפצת תקליטורי וידיאו, שיחות טלפון, מכתבים, פקסים, הפצת עלוני מידע, הבהרת אמת ישירה באופן אישי, והתלמידים בסין תולים מודעות, וכמובן יש פרויקטים שנעשים ומזעזעים את הרשע בדרכים שונות. אתם משתמשים בצורות רבות יחד.

שאלה: הסייעים ומתאמים של מקומות שונים בקוריאה התחלפו לעיתים קרובות מדי, ואין עקרון שבעקבותיו הולכים במינוי או החלפה של מישהו. הרבה תלמידים שעושים באופן פרואקטיבי טיפוח של תיקון הפא ושצועדים בחזית הקדמית הועברו והוחלפו. כמה אנשים כבר מונו והוחלפו פעמיים. חלק מאלה שלאחרונה מונו השיגו את הפא רק לפני מספר חודשים, והם עסוקים בטיפול בעניינים אנושיים כל היום. מאסטר, האם בבקשה תאמר לי אם יש סטנדרט כללי למינויים ולהחלפות של אגודת הדאפא? האם זה הולם שיו"ר האגודה רק יקבל את ההחלטות כאוות נפשו?

המורה: עכשיו, בנוגע לזה, אני חושב שאני אתן הצעה למתאמים שלנו בקוריאה: אז כדי שהתלמידים שלנו יוכלו לטפח היטב, וכדי שכל התלמידים יתבגרו בטיפוח שלהם, אל תעשו את כל השינויים האלה, מכיוון שזה למעשה מדכדך את ההתלהבות של התלמידים. דבר נוסף הוא, אם אתם בקביעות מחליפים אנשים ככה, אתם מחליפים תלמידים לפני שהם בגרו באמצעות [ההשפעה] הממתנת של עבודת דאפא, ואז הבא שממונה שוב מוחלף לפני שהוא מתבגר. עבודת דאפא הינה שונה מכל סוג של עבודה אנושית. אתם מוצאים את המסלול שלכם דרך מים לא מסומנים. חשבו כיצד סייעים ומתאמים של תלמידי דאפא באזורים שונים צריכים לעשות את העבודה שלהם ולמתן את מזגם עד לבגרות, וסייעו להם להגיע לבגרות. אף אחת מהדרכים הרגילות של בירוקרטים או מנהיגים איננה מתאימה לטיפוח דאפא, אז אנחנו צריכים למצוא את הדרך שלנו ולאפשר לכולם למתן את מזגם.

כמובן, אם המתאמים באמת חושבים למען האינטרס של התלמידים ועושים זאת בהתבסס על הפא, ומנסים לעזור לאדם זה להסיר את ההחזקה שלו ללהיות מנהיג, אני לא אתנגד לזה. אולם אם אין זה המקרה אז אין עליכם לעשות זאת כפי שאתם עושים. מצדו של המתאם, אם אתה חושב: "אני אמנה את מי שמקשיב לי, ואם מישהו איננו מקשיב נדאג שיחליפו אותו," ובכן זה להיות חסר אחריות כלפי הדאפא, והגישה הזו איננה מתאימה לעבודת הדאפא. מתאם צריך לעיתים קרובות להחליף מחשבות עם תלמידים, לראות עצמו כאחד התלמידים, ושתהיה לו גישה של "בואו נעשה דברים היטב יחד". כאשר תלמידים מכירים אותך היטב, עבודת הדאפא תיעשה מהר יותר וטוב יותר.

זוהי איננה ביקורת. אני רק מציע שתדונו בדברים עם אחרים. אז בנוגע לתלמידים שלנו, אתם צריכים לעזור למתאמים שלנו יותר. ובנוגע למתאמים שלנו, אתם צריכים באמת להגדיל את התקשורת עם התלמידים שלנו – יותר תלמידים וטווח רחב יותר של תלמידים. וודאו שאתם לא מציגים עצמכם כאיזשהו סוג של מנהיג. זוהי איננה ביקורת. אני רק מלמד אתכם מעט ידע. (מחיאות כפיים)

אז בנוגע לתלמידי הדאפא של קוריאה, הרבה פעמים אתם באמת עשיתם עבודה מעולה, והרבה מתלמידי הדאפא שם טיפחו היטב. בכל פעם שאני רואה אתכם פועלים היטב, ובייחוד, בכל פעם שאתם מתאמים זה עם זה כשלם ויש לכם השפעה אדירה, האלוהויות הרבות מהללות אתכם. ואתם שיחקתם תפקיד חשוב באימות הפא ובהתנגדות לרדיפה. עשו שימוש בכוחות שלכם והביאו לשימוש את המחשבות הנכונות של תלמידי דאפא, ופעלו אפילו טוב יותר. הפעולה הטובה שלכם, כשלעצמה, מפחידה את הרשע. המאסטר מקווה שהמתאמים יובילו את כל התלמידים היטב, ומקווה שתלמידי הדאפא יגיעו לבשלות מלאה יותר.

שאלה: אני רוצה להיטמע באופן שלם ומוחלט בדאפא, להתקדם עם טוהר ביציבות ובנחישות, להשקיע את המאמצים הטובים ביותר שלי עם שלושת הדברים, ולא לאכזב את המאסטר, שבחמלה ובעמל הציל אותנו.

המורה: אם לכולכם תהיה ההבנה הזו, אנו נצליח לעשות את המשימות שלנו היטב. הזכרת איך המאסטר הציל אתכם בחמלה ובעמל רב, אבל אם אתה שואל אותי, הייתי אומר שאתם הם אלה שמדהימים, בזה שהגעתם לאיפה שאתם היום. (מחיאות כפיים)

רק אתמול דיברתי על משהו: האם אתם יודעים מול איזה סוג של תלמידים עמדתי בהתחלה? בין אם זה היה בסין או באזורים אחרים, היו הרבה תלמידים, שבפעם הראשונה שהם נכנסו לאולם ההרצאה, הייתי מסתכל על הקהל ורואה אותם עם כל מיני סוגים של תפיסות עולם שהם גיבשו בין האנשים הרגילים, וכמעט לאף אחד מהם לא היו באמת המחשבות שלו והוא לא יכול היה להסתכל על דברים עם מוח צלול. אנשים רבים התנודדו, ואפילו כאשר הם אמרו שהדאפא אדיר זה לא היה מהלב. תוסיפו לזה את כל התפיסות האלו שהיו להם, וכמה אנשים למדו כל מיני סוגים של צ'יגונג – כל כך הרבה שזה הפך לממכר. האם אנשים אלה יכלו לטפח לאלוהויות? כפי שאתם יכולים לדמיין, הם היו במרחק רב. אולם להגיע לאיפה שאתם היום, בכדי שאתם תשיגו כל כך הרבה היום, זה באמת מדהים.

כמובן, כמאסטר שלכם, לאיזה סוג של אנשים יש לי את ההוקרה הגבוהה ביותר? למעשה, אלוהויות רואות זאת באותה הדרך: מישהו שהמחשבה שלו צלולה – ואני לא מתייחס לאנשים שהם ערומים או פקחים באופן טריוויאלי, זה לא מה שאני מתכוון [אני מדבר על] מישהו שיש לו את המחשבות הנכונות שלו עצמו, יש לו את המחשבה שלו עצמו, שחושב באמצעות מוחו, ואינו מושפע על-ידי שום מסר זר. הראש שלו איננו מעורפל, והוא איננו [כמו כמה אנשים], שכאשר אחרים אומרים שמשהו הוא טוב הם אומרים שהוא טוב, ואם אחרים אומרים שמשהו הוא רע הם יאמרו שהוא רע, כאילו שאין להם כל זהות. אולם היום, מה שאני רואה זה שכולכם רציונאליים ושקטים, ועושים דברים ללא זעזועים. האמת היא, אתם כבר לא חלק מבני האדם הרגילים, ואתם כבר לא הייתם יכולים אפילו לחזור יותר, אתם באמת אינכם יכולים. (מחיאות כפיים) ההבדל ביניכם ובין אנשים רגילים הפך לגדול ומובהק.

שאלה: האם הכוחות הישנים יודעים על החוק של יצירה הדדית וניגוד הדדי?

המורה: מובן שהם יודעים, האם הכוחות הישנים אינם ביטוי של אלוהות.

שאלה: מאסטר, דיברת על כיצד אלוהויות רבות רצו להתגלגל כבני אדם אבל לא היו מספיק עורות אנושיים, אז הרבה צמחים וחיות זה הם. כיוון שחיות אינן יכולות להשיג את הפא, האם זה נכון שהם יכולות רק להיטמע בתוך הפא?

המורה: כן, זה נכון, אולם הנחת היסוד היא שהגישה שלהם כלפי הדאפא צריכה להיות חיובית. בעבר כאשר הפצתי את הפא, בכדי לוודא שביקום העתידי הפא הזה לעולם לא ייחלש או יצטמק, היה עלי ללכת במסלול ישר, אז קבעתי את הכלל שחיות אינן יכולות להשיג את הפא. לפני זמן רב זה גם היה כך שלחיות היה אסור להשיג את הפא. ואז במשך עידנים, בהדרגה הכל החל לסטות, ולחיות הותר לטפח, ובהדרגה יותר ויותר חיות טיפחו. אז בעבר כאשר הפצתי את הפא וקבעתי שחיות לא מטפחות בדאפא – ואוו, שומו שמיים, מכל העולמות הרבים עלה קול צעקה. אבל עדיין, כללים הם כללים. אם חיה רוצה להשיג את הפא, את יכולה להתגלגל מחדש כבן אדם ואני אתן לך את ההזדמנות. בכל מקרה, היום את הגעת לעולם הזה, ובתיקון הפא, ללא קשר לאם את חיה, צמח, או כל סוג של דבר, אני רק מסתכל על הגישה שלך כלפי הדאפא. עבור אלה שהם חיוביים כלפי הדאפא, אני יכול לפתור כל דבר. התרחיש הנפוץ ביותר הוא שאני גורם לה לחזור למקום ממנו באה לאחר שהיא נטמעת. אני יכול לפתור את הנושא. לחיות אסור לטפח ישירות בדאפא, משום שזה יהיה חוסר כבוד כלפי הדאפא.

שאלה: בשלב סופי זה של תיקון הפא, יש לנו חבר מטפח שבן משפחתו (גם הוא חבר מטפח) עובר סילוק קארמה חמור כל כך עד שהוא נזקק לאינפוזיות. כתוצאה מכך, הם לא יכולים באופן חלק לעשות עבודה לאימות הפא, והם משפיעים זה על זה. הייתי רוצה לשאול את המאסטר הנכבד, האם זה נובע מהבעיות שלהם עצמם או מהפרעות?

המורה: עבור מטפחים, שום דבר אינו מקרי. בדרך כלל זה קשור לתהליך השיפור של המטפח. אם זהו תלמיד חדש או מישהו שאיננו נחוש, אז המצב הזה יופיע כאשר הוא איננו עובר מבחן היטב. אולם אם הפרעה חמורה כזו מתרחשת בזמן שתלמידי דאפא מאמתים את הפא, אז זה חייב להיות הידיים השחורות או הרוחות הרקובות שרודפים אותנו. שלחו מחשבות נכונות כדי לסלק אותם. תלמידים חדשים או תלמידים שאינם נחושים מספיק, אתם צריכים להביט ולבחון את עצמכם יותר בנוגע לזה.

שאלה: לאחרונה, קואליציה של חופש הדיבור וזכויות אדם ארחה סימפוזיון בטוקיו על המצב הנוכחי של זכויות אדם בסין והמאמצים העולמיים להביא את ג'יאנג לדין צדק. מישהו מאגודת הפאלון גונג היפנית נשא נאום בוועידה, ובין הדוברים האחרים נכללו משתתפים במאמצי ההצלה העולמיים ומהקואליציה העולמית להבאת ג'יאנג לדין צדק. כמה מהחברים המתרגלים מרגישים שמסלול כזה של פעולה היה די בלתי הולם.

המורה: אתם לא יכולים להסתכל על זה בדרך זו. עלינו להכיר בעובדה שאנשים רגילים באו לתמוך בנו, אז האם לא טוב יותר שנשתתף? זה יהיה כאילו אנשי העולם רוצים לאמת את הפא אבל אנו לא מתירים זאת. אנו מרסנים את הרדיפה וחושפים אותה, וכאשר אנשים רגילים מעורבים, זה לא אומר שאנחנו הופכים מעורבים בפוליטיקה. כאשר הפצתי את הפא, לא הסתכלתי על הארגון, ולא הסתכלתי על הצורות, רק הסתכלתי על הלבבות של האנשים. זה לא משנה איזה ארגון זה, כל עוד זה לא ארגון פשע של העולם התחתון או אחד מהארגונים השפלים והמושחתים הנוראיים האלה, אם הוא פונה אלינו בכדי לתמוך בדאפא, עלינו לתת לאנשים הזדמנות לאמת את הפא – האם לא באנו לכאן להציל את כל הישויות? אפילו אם אלה הם יחידים מתוך הקבוצות הרעות באמת הללו שכרגע הזכרתי שיש להם את הלב לבוא לאמת את הדאפא, אז אתם עדיין צריכים לתת להם הזדמנות לכך, נכון?

אבל יש דבר אחד שצריך לזכור: תלמידי דאפא בשום אופן אינם יכולים ללכת ולהשתתף בדברים [פוליטיים] שאנשים רגילים מארגנים – כל עוד שאין לזה כל קשר לפאלון גונג שלנו, אתם לא יכולים להשתתף בזה. אבל אם אנשים מארגנים משהו לתמוך בפאלון גונג, אז זה לא יהיה נכון אם לא נלך.

שאלה: בג'ואן פאלון הנקודה בטאי-צ'י היא כחולה, אדומה או שחורה, אבל מה שמודפס על חלק מהחומרים זה לבן. האם זה טעות?

המורה: למעשה, אתם יודעים, הצבעים במימדים של היקום – אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו {כחול כהה} וסגול – משתנים. הטאי-צ'י הוא סמל המשקף את התפיסה הטאואיסטית של היקום, אז אנחנו יכולים רק לומר שזה סמל המייצג את המערכת הטאואיסטית. לדוגמא, לסוגים השחור-אדום ואינדיגו-אדום שדיברתי עליהם יש את אותה הצורה של המערכת הטאואיסטית. בנוגע לפתח של הטאי-צ'י, חקרתי זאת יותר לעומק, וזה צריך להיות שקוף, לבן, כלומר – הפתחים של שני הסוגים של הטאי-צ'י הם לבנים. למעשה, זה רק סמל בצורת הביטוי שלו.

שאלה: הילד שלי קורא לעצמו תלמיד דאפא, והוא אוהב את הפא, מספר לאחרים על הפא, ומבהיר את האמת. אבל הוא לא לוקח על עצמו ללמוד את הפא או לעשות את התרגילים. אם אני דורש זאת ממנו, האם זה בלתי הולם?

המורה: אם הילד מאוד צעיר אתה לא יכול לכפות עליו. כאשר ילד מאוד צעיר הוא הולך בעקבות מה שמבוגרים עושים. כאשר הוא מבוגר יותר ויכול ללמוד את הפא באמצעות קריאת הספרים בעצמו, אז הוא יטפח בעצמו.

שאלה: אני מרגיש שיש עדיין כמה חברים מטפחים בסינגפור שלעיתים קרובות חושבים על הדאפא במושגים אנושיים. (המורה: כן) כיצד נוכל לפתור בעיה זו?

המורה: כן, עם כל דבר שתלמידי דאפא עושים, הם צריכים לעשות את זה בהתבסס על הפא ולחשוב על דברים במונחים של הפא. אכן יש כמה תלמידים שההחזקות האנושיות שלהם חזקות מדי, ויש כמה שעשו דברים רעים מאחורי הגב של אנשים. אני צופה בכל זה.

שאלה: כאשר אני מנקה את עצמי לפני שאני חושב על המילה "מיה" כדי להשמיד את הרשע, האם אוכל לחשוב על המילה "צ'ו"?[1]

המורה: רק תעשו כפי שאני אומר לכם. לא משנה מה עולה במחשבתכם, מה שאני מבקש מכם לעשות הוא בהחלט הכי עוצמתי. ( מחיאות כפיים ) המחשבות הנכונות של חלק מהתלמידים תמיד לוקות בחסר, ובכל פעם שהם הופכים רברבנים, הם באים עם רעיון שונה. זהו הזמן שבו תהיו מנוצלים על-ידי שדים, ואתם תסטו ויהיו לכם בעיות. אלה ששגו בדרך לא הלכו בדרך שגויה בין לילה. הם התחילו כך לאיטם.

שאלה: כל תלמידי הונג קונג שולחים איחוליהם למאסטר. כיצד על תלמידי הדאפא לטפל בפעילויות שמאורגנות על-ידי אנשים רגילים שעל סדר יומן יש נושאים פוליטיים או אחרים?

המורה: למה שאנשים רגילים עושים אין שום קשר אלינו. אולם כאשר אנשים רגילים תומכים בנו בכך שהם מתנגדים לרדיפת הפאלון גונג, או כאשר הם מתנגדים לדיכוי זכויות האדם על-ידי סין, אתם לא יכולים לומר שאין לזה כל קשר לפאלון גונג. בהונג קונג, בזמן זה, כאשר אנשים רגילים מזמינים אותנו להיות חלק מדברים שקשורים אלינו, ואם זה שליו והגיוני, אז אנו יכולים להשתתף. אני רק אומר ש הונג קונג יכולה להשתתף. אם אין לזה שום נגיעה אלינו וזה לא קשור כלל, אז אנו לא יכולים להשתתף. אתם צריכים להיות ברורים בנוגע לזה.

בפעם שעברה כאשר הם התנגדו לסעיף 23, לדוגמא, כאשר היה האירוע הגדול והדינאמי הזה, האם הם לא עשו זאת בשביל הפאלון גונג? ( המורה צוחק ) ולאחר שזה התרחש, פעילים דמוקרטיים, אנשים מקבוצות קהילתיות שונות, אנשים בחוגים פוליטיים, ואנשים רבים מהמיינסטרים של החברה התחילו בזהירות לבחון את הפאלון גונג. וזו הסיבה שאני חושב שלציבור הכללי של הונג קונג יש הבנה ברורה של הפאלון גונג כעת. כמובן, כפי שאומר הפתגם: "מודעה שנתלית בכל מקום עדיין אינה יכולה להפוך את האנאלפבית למודע", אז בטוח יש עדיין כמה שנותרו בחוץ, בטוח יש עדיין אנשים שאינם יודעים את האמת, וזו הסיבה שאתם צריכים להמשיך לעשות דברים בכדי להבהיר את האמת.

שאלה: כיצד יכולה הונג קונג לשחק תפקיד טוב יותר בשימוש בכלי התקשורת בכדי לאמת את הפא?

המורה: העיתון צריך בהדרגה להגיע למחזור חיובי בחברה ולהפוך לכלי תקשורת של המיינסטרים. כלי התקשורת המנוהל על-ידי תלמידי הדאפא בהחלט יהפוך לכלי תקשורת של המיינסטרים. ( מחיאות כפיים ) לא רק שהוא יהפוך לתקשורת של המיינסטרים, אלא בעתיד זה יהיה כלי התקשורת הגדול ביותר של העולם. ( מחיאות כפיים ) למעשה, המסגרת לעיתון שאתם מנהלים היא כבר הגדולה ביותר. קחו כלי תקשורת בכל מדינה, והוא רק מכסה את המדינות באותו אזור. לא משנה כמה גדולה המדינה, זה עדיין רק כלי תקשורת לאומי, למרות שהעיתונים יכולים להיות מופצים במדינות אחרות. ולאף אחד מהם אין השפעה רבה כזאת.

בעבר, לכמה עיתונים בשפה הסינית כן הייתה תפוצה רחבה, אבל רבים מהם נקנו מאוחר יותר, וכעת הם איבדו את חוש הצדק שלהם ולא מעזים לדווח על האמת. אם מישהו רוצה לראות דיווחים אמיתיים עליו לקרוא את אמצעי התקשורת שאתם מנהלים.

[1] הערת המתרגם לאנגלית: זוהי מילה דומה שמשמעותה "להיפטר", "לסלק" או "להוציא".